7. בקשת העותר היא להשתלב במחלקת אלמ"ב ייעודית לאסירי עולם. מחלקה ייעודית ייחודית כזאת מצויה אך בבית סוהר רימונים. לפיכך, את מבוקשו של העותר ניתן להשיג באמצעות העברה לבית סוהר רימונים בלבד.

8. כידוע, החלטה בדבר שיבוץ אסיר בבית סוהר מסוים מצויה בליבת שיקול הדעת של שירות בתי הסוהר, היא מבוססת על מכלול שיקולים, וככלל לא יתערב בית המשפט בהחלטה לעניין זה (רע"ב 2007/18 יונתן נ' שירות בתי הסוהר (11.3.18); רע"ב 8858/15 סיבוני נ' שירות בתי הסוהר, בפסקה 13 (3.8.16); רע"ב 1004/12 אבוטבול נ' מדינת ישראל, (19.2.12); רע"ב 2422/11 מוקדי נ' מדינת ישראל, בפסקה 6 (12.5.11)).

9. תחילה ניתנה המלצת גורמי הטיפול להעביר העותר לבית סוהר רימונים לשם שילובו במחלקה ייעודית לאסירי אלמ"ב, הנושאים במאסר עולם, וזאת לאחר שסיים את תכנית "שחר" בבית סוהר איילון.

אולם, אין לומר כי ההחלטה שלא להעביר את העותר לבית סוהר רימונים, למרות המלצת גורמי הטיפול, הואיל וחתנו משרת שם כסוהר, היא החלטה בלתי סבירה. כהונה של קרוב משפחה של אסיר בבית הסוהר עלולה להעמיד את הסוהר במצב של ניגוד עניינים, והיא עלולה להשליך גם על חבריו הסוהרים, בין באופן מכוון, ובין שלא במתכוון. לעניין זה אין משמעות ממשית להעברת החתן לעבודה במפעלים, כטענת באת כוח העותר, שכן מדובר באותו מתחם, והסוהרים, מטבע הדברים, מכירים זה את זה.

10. במהלך בירור העתירה, ביקשתי לבחון בשנית מציאת פתרון לשילוב העותר בטיפול ייעודי, על מנת שלא ייפגע כתוצאה מכהונת חתנו בבית סוהר רימונים. בעקבות זאת, התברר כי עמדת גורמי הטיפול ביחס לשילוב העותר במחלקה ייעודית - השתנתה. הגם שתחילה ניתנה המלצה, כאמור, לשלבו במחלקה ייעודית בבית סוהר רימונים, לפי עמדת רת"ח טו"ש העדכנית מיום 14.7.25 העותר טרם הגיע לשלב של מאסרו המתאים לטיפול ייעודי במחלקת אלמ"ב לאסירי עולם. לפי עמדה זו, העותר אמנם סיים טיפול בתוכנית "שחר", המתאימה לשלב א' של המאסר, כ-7 שנים מתחילת מאסרו, אלא שבשלב זה הוא מתאים להתקדם לשלב ב', שבמסגרתו מתבצעת הכנה לטיפול ייעודי באמצעות קבוצות "אלימות ראשונית", "אלמ"ב ראשונית" או "רדיו פוקוס", ורק בחלוף 15 שנים מתחילת מאסרו, ניתן יהיה לבחון התאמתו למחלקה שהוא מבקש.

11. אכן, מוטב היה להציג עמדה זו לעותר מלכתחילה. עמדה זו גם לא נמסרה בתגובת המשיב, אלא רק בהמשך. לו היתה עמדה זו מוצגת בזמנו, לא היה העותר מפתח ציפייה לעבור כבר עתה לבית סוהר רימונים, וייתכן כי עתירה זו לא היתה באה לעולם. אלא, שלטענת הגורם הטיפולי הבכיר, ההמלצה שניתנה בעניינו של העותר אינה "בהלימה לתפיסה ולתורת ההפעלה של המחלקה ולא בהתאם לשלב בו נמצא", ועל פניו מדובר, אפוא, בהחלטה סבירה.

12. מכל הנימוקים שפורטו, אין מקום להתערב בהחלטת המשיב שלא להעביר העותר לבית סוהר רימונים. לפיכך, העתירה - נדחית.

המשיב יודיע לעותר תוך 14 ימים על האפשרויות העומדות בפניו עתה להתקדמות בטיפול, והעותר יואיל לתת הסכמה לטיפול המוצע לו, על מנת שתתקבל בעניינו החלטה מיטבית המאפשרת לו להמשיך ולהתקדם במדרג הטיפולי, בהתאם למקובל.

פסק הדין יומצא לצדדים.

ניתן היום, ז' אלול תשפ"ה, 31 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.