1

נוכחים:

העורר ובא כוחו - עו"ד ירון פורר

ב"כ המשיבה - עו"ד עדנה טנא

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

ערר על החלטת ביהמ"ש השלום בראשל"צ (כב' השופט גיא אבנון) אשר דחה בקשה לעיון חוזר ומתן אפשרות לעורר לצאת ממעצר הבית בפיקוח אלקטרוני לשם בחינת אפשרות להשתלבות במסגרת של גמילה מסמים.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים שוכנעתי כי דין הערר להידחות.

ביהמ"ש קמא קיבל תסקיר מעצר של שירות המבחן. שירות המבחן ציין כי העורר ממשיך לצרוך סמים, לקח בחשבון נסיונות קודמים לגמילה שערך העורר אשר לא צלחו (אם כי לטענת המשיב מעולם לא היה בהליך גמילה).

שירות המבחן היה ספקן באשר ליכולתו של העורר להשתלב בהליך טיפולי. לצד זאת ולמרות התרשמות שירות המבחן כי המוטיבציה לשינוי הינה חיצונית העריך שירות המבחן כי ניתן לנסות ולגייסו לטיפול במצבו והמליץ על יציאתו לראיון קבלה ב"בית חוסן".

2

בימ"ש קמא יישם את המבחנים אשר נקבעו בבש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סוויסה (21.3.11) וקבע כי העורר אינו עומד בתנאים אשר נקבעו בהלכה ולא אפשר קבלת תסקיר משלים, ויציאה לראיון קבלה, כדי למצות את ההליך.

ב"כ העורר טוען כי היה על בימ"ש קמא למצות את הליך הבדיקה בדבר אפשרות שילובו של המשיב בהליך של גמילה מסמים וזאת מבלי שהדבר יוצר ציפיה או הסתמכות מצידו של העורר. עוד טוען ב"כ העורר כי לא היה נכון ליישם את הלכת סוויסה במקרה דנן וזאת בשים לב לכך שהעורר עצור בפיקוח אלקטרוני ואינו עצור ממש.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, לא שוכנעתי כי נפלה שגגה כלשהי בהחלטת בימ"ש קמא.

ראשית יצוין כי אכן היה מקום, אף בעניינו של עצור באיזוק אלקטרוני, ליישם את המבחנים אשר נקבעו בהלכת סוויסה וזאת בשינויים המחוייבים. במקרה דנן, עיון בתסקיר שירות המבחן מעלה כי המשיב אינו עומד במבחנים שנקבעו באותה הלכה. בנסיבות אלה, ובשים לב לעברו הפלילי המכביד של העורר, אשר כולל אף הרשעות מהתקופה האחרונה, סבורני כי לא היה מקום להמשיך ולמצות את ההליך וזאת הואיל והיה בכך כדי ליצור ציפיה בלבו של העורר וזאת על אף הצהרת ההגנה. בשלב זה, לאחר שיסתיימו הליכי המעצר והתיק קבוע למענה לכתב האישום, הרי שדרך המלך היא לבחון אפשרות של גמילה מסמים הינה במסגרת ההליך העיקרי ולא במסגרת הליך המעצר.

אשר על כן, הערר נדחה.