1

המבקש עומד לדין ומיוחסים לו ארבעה אישומים של סחר בסמים. כפי הנטען, בארבע הזדמנויות שונות מכר לסוכן סמוי של המשטרה סמים: עסקה ראשונה של כ-93 גרם חשיש תמורת 3,000 ₪, עסקה שניה של 1.75 גרם קוקאין תמורת 1,500 ₪, עסקה שלישית של כ-5 גרם קוקאין תמורת 5,000 ₪, ועסקה רביעית של 2.69 גרם קוקאין תמורת 2,300 ₪.

עוד טרם הגשת כתב האישום, בשלב "מעצר הימים", החליט בית המשפט המחוזי (כב' ס"נ השופט דרורי) לשחרר את המשיב ממעצר ל"מעצר בית" בבית אביו, בפיקוח מספר ערבים ותנאים נוספים. זאת, תוך שקבע כי אם יוגש כתב אישום יוותרו התנאים בעינם עד לתום ההליכים. ביום 29.11.16, לאחר הגשת כתב האישום, הוריתי בהתאם. יצוין שבהמשך הגיש המבקש בקשה להפנותו לשירות המבחן לבחינת דרכי טיפול, ובקשתו נדחה כמו גם ערר על ההחלטה שנדחה ביום 25.1.17 (עמ"ת 54807-01-17, כב' השופטת פרידמן-פלדמן). בין היתר נקבע שם כי לאור מהות העבירות המיוחסות למבקש, אין מקום להקלות בתנאי שחרורו.

2

הבקשה שלפני הוגשה ביום 6.2.17. התבקש בה לאפשר למבקש לצאת מ"מעצר הבית" לחתונתם של קרובי משפחה (כך במקור). צורפה הזמנה. המשיבה התנגדה לבקשה בציינה כי "עושה רושם שלא מדובר בקרבה ראשונה" וכי הנושא לא עלה בהליך הערר. ב"כ המבקש התבקש להבהיר את הקרבה המשפחתית לזוג הנישא, ובתגובה מסר כי מדובר בחבר ילדות של המבקש.

הצדדים הסכימו למתן החלטה ללא דיון, וזו החלטתי:

בפתח הדברים אעיר כי יש קושי בכך שבבקשה נטען שמדובר בחתונת קרובי משפחה, ובדיעבד הובהר כי מדובר בחבר. עם זאת, היות שיושרתו של ב"כ המבקש מוכרת לי היטב אני מניח כי מדובר בשגגה או ב"קצר" בתקשורת בינו לבין המבקש, והחלטתי אינה מבוססת על סוגיה זו.

לגוף הבקשה, איני יכול לקבלה. למבקש מיוחסות עבירות קשות שככלל, כפי שציינתי בהחלטה קודמת, מובילות פעמים רבות למעצר מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים. זאת, בשל הסיכון לציבור הנשקף ממי שמבצע לכאורה עבירות של סחר בסמים, והיכולת לבצען גם בהינתן תנאים מגבילים. הסיכון מודגש בכך שהמבקש מכר לכאורה סמים מסוגים שונים, לרבות סמים "קשים", לסוכן, בריבוי העסקאות ובנסיבות עריכתן כמתואר בכתב האישום ואשר מציירות את המבקש כ"כתובת" לממכר סמים. עוד יש לתת את הדעת כי למבקש עבר פלילי, גם אם לא בעבירות דומות. כל אלה מבססים עילת מסוכנות של ממש אשר מחייבת פיקוח הדוק על המבקש לרבות בתנאי "מעצר בית" ואינה מאפשרת הקלות בתנאי השחרור, כפי שקבע בית המשפט המחוזי אך לאחרונה.

אני ער לכך שלעיתים נעתרים בתי המשפט, לרבות מותב זה, לבקשות ליציאות ספציפיות מ"מעצר בית" ובין היתר מפגינים התחשבות ברצונם של נאשמים להשתתף בשמחות משפחתיות. אלא, שבמקרה דנן אין מדובר בחתונה משפחתית אלא בשמחה של חבר, ומנגד מדובר באירוע שאופיו מגביר את הסיכון למגע עם חומרים אסורים ומקטין את יכולתם של המפקחים לספק פיקוח הולם על המבקש.

בשל כל אלה, הבקשה נדחית. זכות ערר כדין.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ז, 09 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.