1

 

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום האוחז ארבעה אישומים בעבירות של קשירת קשר לעשות פשע, גניבת כלי/אמצעי עבודה, תוצרת חקלאית/בקר.

 

1.         בחלק הכללי לכתב האישום נטען כי האירועים נשוא כתב אישום זה הינם אפיזודה אחת מתוך מסכת ארוכה וכואבת, של גניבות חקלאיות בכלל וגניבות בקר בפרט, המכות פעם אחר פעם במושבי וקיבוצי הדרום.

 

נטען כי משטרת ישראל פועלת במאמצים ניכרים למיגור התופעה שהינה בבחינת מכת מדינה. מתואר, כי במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 2017 במועדים שונים אירעו מספר אירועי גניבת בקר ממושבים וקיבוצים בדרום, אשר בוצעו ע"י המשיב ואחרים, אשר זהות חלק מהם ידועה למבקשת ונגדם הוגש כתב אישום נפרד בתיק מ"ת 65192-11-17 (להלן: התיק המקביל) כולם ביחד או חלק מהם בצוותא.

2

נטען כי המשיב שהינו תושב הרשות הפלסטינית, פעל עם האחרים כחולייה ובשיטה זהה. המשיב יחד עם האחרים קשרו ביניהם לבצע פשע, ובהתאם משוחחים ומתאמים פרטים סמוך למועד ביצוע העבירות. המשיב פעל באופן שבו סמוך למועד ביצוע העבירות, התייצב סמוך לגדר המערכת המפרידה בין שטח הרשות הפלסטינית לשטח ישראל (להלן: הגדר), שמר והשקיף יחד עם מחמד גאד אללה על האזור בקו התפר, בעוד האחרים, כולם או חלקם, חדרו אל תוך שטח ישראל כשהם פותחים את השער הצפוני של הגדר ונכנסים לתוך שטח ישראל בעודם מסתייעים בכלי רכב אשר יועדו להובלת בקר.

 

2.         תמצית האישומים - על פי העובדות באישום הראשון, קשר המשיב יחד עם מחמד גאד אללה (להלן: מחמד) ומוסא גאד אללה (להלן: "מוסא") קשר לבצע גניבות בקר ברפתות באזור הדרום.

בין התאריכים 6-8.10.2017, במועד שאינו ידוע במדויק למבקשת, במסגרת הקשר ולשם קידומו, הגיע מוסא ביחד עם אחר לרפת הקיבוץ משואות יצחק, בעוד המשיב ביחד עם מחמד התייצבו סמוך לגדר תוך שהם משקיפים ושומרים במקום, ובצוותא חדא גנבו מתוך הרפת 34 עגלים.

 

על פי העובדות באישום השני, במועד שאינו ידוע במדויק למבקשת, קשר המשיב ביחד מחמד , מוסא ועדאל אבו גחישה (להלן: עדאל) לבצע גניבות בקר ברפתות באזור הדרום. בהתאם, בלילה שבין 11-12.10.2017 בשעה שאינה ידועה למבקשת במדויק, הגיעו עדאל ומוסא לרפת במושב אביגדור וגנבו בצוותא חדא 10 עגלים מסומנים מהרפת ועזבו את המקום. באותו מעמד, המשיב שהה יחד מחמד בסמוך לגדר השקיפו ושמרו על המקום.

 

על פי העובדות באישום השלישי, במועד שאינו ידוע במדויק למבקשת, קשר המשיב ביחד עם מחמד ועדאל קשר לבצע גניבות בקר ברפתות באזור הדרום. בלילה שבין 16-17.10.2017 בשעה שאינה ידועה במדויק למבקשת אך עובר לשעה 06:30, הגיע עדאל ביחד עם אחר לרפת במושב שפיר השייכת למוטי ומנדל הרשקו, חתכו את גדר הסורגים ההיקפית של הרפת וחדרו אל תוך שטח הרפת מתוכה גנבו 25 עגלים מסומנים. באותו מעמד, שהה המשיב ביחד עם מחמד סמוך לגדר, השקיפו ושמרו על המקום.

 

על פי העובדות באישום הרביעי, במועד שאינו ידוע במדויק למבקשת, קשרו המשיב קשר ביחד עם פאדי סלימי (להלן: פאדי), עדאל ומוסא לבצע פשע בכך שתיאמו ביניהם לבצע גניבות בקר ברפתות באזור הדרום. בתאריך 5.11.2017 בין השעות 02:00-04:00 הגיעו פאדי, עדאל ומוסא לרפת בקיבוץ שפיר, הסיגו גבול בצוותא לרפת בכך שפירקו את לוח האיסכורית וחתכו רשת ברזל שסגרה את הפתח לרפת, חדרו דרך הפתח לתוך הרפת וגנבו בצוותא חדא 22 עגלים מזן הולנדי הולשטיין ועזבו את המקום. באותו מעמד, שהה המשיב בסמוך לגדר, השקיף ושמר על המקום.

 

3

3.         לטענת המאשימה, התשתית הראייתית מבוססת על ראיות שנאספו במסגרת חקירה סמויה שבוצעה ע"י ימ"ר מג"ב דרום וכוללת בין היתר, האזנות סתר בהן נקלטו חלק מהמשיבים מבצעים את העבירות; מחקרי תקשורת; איכונים של מספרי טלפונים המשויכים למשיבים;

 

בדיונים שהתקיימו ב - 17.12.17, 31.12.17 פרטה ב"כ המדינה בתשתית הראייתית נגד המשיב וכל אחד מהמשיבים בתיק המקביל, תוך שעמדה על הצלבת הנתונים שהתקבלו מדוחות המח"תק המתעדים איכוני מכשירי הסלולר של המשיבים בזמן ביצוע העבירה, פלטי התקשורת של המשיבים, ושרטוטי שיחות המצביעים על קשר ביניהם ונוכחותם בזירות העבירה במועדים הרלוונטיים.

 

4.         ב"כ המשיב טען להעדר קיומן של ראיות לכאורה ועתר לשחרור של המשיב. ציין בעובדה כי המשיב שיתף פעולה עם החוקרים ומסר כל מה שידוע לו, לרבות הפללתם של הנאשמים בכתב האישום בתיק המקביל בכך שזיהה את קולותיהם בשיחות המאוזנות וכן אישורו את מספרי הטלפון הנייד שלהם והעובדה כי היו עמו בקשר במהלך ביצוע הגניבות כמתואר בכתב האישום, ולא בכדי הופרד עניינו מעניינם. יחד עם זאת טען כי אין בכך לקשור את המשיב לעבירות המיוחסות לו. המשיב לא חצה את קו התפר ולא נכנס לישראל, העובדה כי שוחח עם המשיבים בתיק המקביל אינה חריגה, שהרי אלה בני משפחתו. אשר לאיכון מספר הטלפון שלו סמוך לגדר המערכת טען כי המשיב גר כ-5 ק"מ מהגבול, עובד בדוכן לממכר פלאפל בשעות הלילה ומשוחח עם אנשים ולכן לא ניתן לומר כי תצפת והשקיף על גדר המערכת במטרה לאפשר לנאשמים בתיק המקביל לבצע את העבירות בבטחה ומבלי שיתפסו.

 

5.         עיון בחומר החקירה מלמד כי אין ממש בטיעונים הכלליים של ב"כ המשיב. עיון בחומר החקירה מלמד כי התשתית הראייתית נגד המשיב מספקת להליך הנדרש ואף מעבר.

 

בחינת התשתית הראייתית בתיק דנן כללה את חומר החקירה המבסס את התשתית במ"ת 65192-11-17 הוא התיק המקביל בו נדון עניינם של 4 נאשמים ביניהם נאשם 3 שהוא אחיו של המשיב כאן ונאשם 1 שהוא אחיינו.

 

כדברי ב"כ המשיב, כתב אישום נפרד הוגש נגד משיב זה מאחר וזה בחקירותיו קושר את כל האחרים למעשי העבירות ולמעשה מפליל אותם.

 

4

6.         כטענת המאשימה, המשיב כמו בני משפחתו וחבריו בתיק המקביל , הם תושבי הרשות הפלסטינאית, אשר פעלו כחולייה מאורגנת היטב שנערכה לביצוע החדירה לתחומי ישראל, ההתפרצות לישובים והגניבה מהם באופן של כל אחד מחבריה היה אחראי על חלקו בביצוע העבירות בהתאם לתפקיד אותו מילא. המשיב ומחמד אחיינו, מלאו תפקיד של תצפיתנים על גדר המערכת ותפקידם היה לעמוד סמוך לגדר המערכת המפרידה בין שטח הרשות הפלסטינאית לשטח ישראל (להלן: הגדר) להשקיף לשמור ולהזהיר את עדאל, מוסא ופאדי מפני נוכחות של כוחות הביטחון סמוך לגדר המערכת, ולמעשה לאפשר כניסה ויציאה בטוחה של יתר חברי החוליה ועוד אחרים אשר חדרו אל תוך שטח ישראל דרך השער הצפוני של הגדר ותוך הסתייעות בכלי רכב אשר יועדו מראש ועל פי התכנון להוביל בקר אותו תכננו לגנוב מיישובי הדרום.

 

7.         מחומר החקירה נלמד כי למחמד משויכים מספרי טלפון מנוי - 052-5878406, 059-8525714;

לעדאל מספרי מנוי - 052-5877190, 052-5482472; למוסא מספרי מנוי - 052-5877148, 052-8173098; לפאדי מספר מנוי - 052-5516356; למשיב מספרי מנוי - 052-5877154, 052-9656746.

 

עוד נלמד מחומר החקירה כי מחמד הוא בנו של מוסא, והמשיב הוא אחיו של מוסא ודודו של מחמד.

 

8.         מחומר החקירה עולה כי תפקידו של המשיב היה לשהות סמוך לגדר המערכת המפרידה בין שטח הרשות הפלסטינאית לשטח ישראל, לתצפת ולהתריע ובלשון שותפיו "לפתוח עיניים" למקרה של נוכחות של כוחות הביטחון ועל מנת לאפשר לחברי החוליה כניסה ויציאה בטוחות. המשיב פעל, ולא אחת, יחד עם אחיינו מחמד בעוד המשיבים, בניהם אחיו מוסא נכנסים לישראל על מנת לבצע את ההתפרצויות כמתואר בכתב האישום. כך עולה מדו"ח תובנות מחת"ק (מיום 21.11.17) ופלטי תקשורת של כל המעורבים, המצביע באופן חד משמעי כי המשיב הוא על תקן "תצפיתן" החוליה. נלמד, כי בעוד המשיבים בתיק המקביל מאוכנים במקום ובזמן ההתפרצויות כמתואר בכתב האישום מנוי 154 ומנוי 746 ששניהם שייכים למשיב אינם מאוכנים איתם בעת ביצוע הגניבה, אלא, סמוך לביצוע מעשי הגניבה ואחריה, נמצא המשיב בקשר עם המשיבים האחרים המאוכנים בזירות הגניבה בעוד הוא מאוכן באזור קו התפר.

 

כאמור, למשיב משויכים הטלפונים הניידים 746 ו- 154 . בחקירתו מיום 16.11.17 המשיב מאשר כי מנוי 746 המספר שלו (ש' 6). בחקירתו מיום 20.11.17 המשיב מאשר שקולו הוא הקול הנשמע בשיחות שהושמעו לו ידי החוקר. בנוסף, ממסמך (סומן קי"ט ) זוהה המשיב באפליקציית טרו קולר. אשר למנוי 154 - עולה בשיחה מס' 3 מעמדה מס' 229339 כי המשיב מזדהה בשמו המלא.

5

 

9.         אשר לאישום הראשון, עולה כי ביום 6.10.17 בוצעה גניבה של 34 עגלים מהיישוב משואת יצחק. המנויים המאוכנים בזירת הגניבה הם 893 ו- 148 עד השעה 22:10, לאחר מכן נראה קשר בין מנוי 148 לבין המשיב שנמצא במנוי 154.

אשר לאישום השני, עולה כי ביום 11-12.10.17 בוצעה גניבה של 10 עגלות מהיישוב אביגדור. מספרי המנויים המאוכנים בזירת הגניבה הם (ספרות אחרונות של מספר הטלפון הנייד) 893 ו- 190 ועד השעה 02:00 ולאחר מכן נראה קשר ביון המנוי 190 ו-148 ועת שהם בקשר עם מנוי 154 השייך למשיב.

אשר לאישום השלישי, עולה מהעובדות כי ביום 17.10.17 בוצעה גניבה של 21 עגלים מהיישוב שפיר, המנויים המאוכנים בזירת הגניבה הם 893, 190 ומנוי 098 עד לשעה 02:30 לערך אז נראה קשר בין מנוי 190 לבין מנוי 154 השייך למשיב.

אשר לאישום הרביעי, ביום 4.11.17 בוצעה גניבה של 22 עגלים מהישוב שפיר. המנויים המאוכנים בזירת הגניבה הם 472, 356, ו-509 עד לשעה 03:00 ולאחר מכן נראה קשר בין המנוי 190 ו-509 למנוי 746 המשויך למשיב.

 

בחקירה מיום 20.11.17 משמיע החוקר למשיב כמה שיחות ושואל עם מי דיבר בשיחות המושמעות, המשיב מוסר מי נשמע בכל צד לשיחה. החוקר משמיע לו שיחה מס' 34 ושואל עם מי דיבר המשיב אומר "עם פאדי סלימי" החוקר שואל על מי דיברו והמשיב :"על כלום" החוקר: "אתה שם לב שכרגע כל השיחות שהשמעתי לך עם אחרים והדיבורים הם דיבורים על תצפית שלך עם אחרים מהי תגובתך?" המשיב :"אין לי מה להגיד" החוקר:" זה שאתה אומר שאין לך מה להגיד זה יכול להיות שאני צודק?" המשיב :"כן." לאחר מכן משנה המשיב את גרסתו ואומר שהוא התכוון שהחוקר צודק בנוגע לאנשים בשיחות שהשמיעו לו.(ש' 124-140)

בהמשך, נשאל המשיב לפשר הקשר שלו עם יתר חברי החוליה דווקא עת הם מאוכנים בישראל ובשעה שהם מבצעים את הגניבות, ולכך השיב - כי אין לו הסבר, ובהמשך חקירתו עומת עם הטענה כי בשעות הבוקר המוקדמות 03:00, 04:00 ו-01:00 אין מכירה של פלאפל וספק אם השיחות שלו עם חברי החוליה הם בנוגע לפלאפל השיב :" אין לי מה להגיד". עוד עולה כי בניגוד לטענתו בחקירה כי הוא נוהג לישון בשעה 01:00 בלילה, מחקרי התקשורת מלמדים על כך כי זה מנהל שיחות בשעות לילה/בוקר מאוחרות יותר. משנשאל בעניין זה השיב "לא משנה אני לפעמים ישן לפעמים לא ישן לפעמים הילד בוכה אז אני קם" החוקר אומר לו שהבעיה היא שבזמן שהוא משוחח בטלפון האיכונים שלו מראים שהוא נמצא ליד החומה בישראל ומדבר עם אחרים שנמצאים בתוך עומק ישאל וגונבים, המשיב :"אין לי מה להגיד".(ש' 287-300)

6

 

10.       המדובר במשיב שאוכן בקו התפר כשהוא בקשר עם מנויים שהיו מאוכנים באזור הגניבה בחפיפה לשעות בהן בוצעו הגניבות. נוסף על כך, המשיב לא סיפק כל הסבר מניח את הדעת לאמור אלא אף ניסה בהסברים דחוקים להרחיק עצמו ובכך אף חיזק במארג הראיות נגדו.

 

 

סיכום האמור, התשתית הראייתית מבססת בטענת המאשימה כי המשיב תפקד כתצפתן ושומר בשטח קו התפר, ביציאתם וכניסתם של חברי החוליה על מנת להתריע ולהזהיר מפני כוחות הביטחון ולמעשה לאפשר כניסתם ויציאתם של שותפיו לעבירות לישראל ומישראל ללא שיתפסו.

 

ניתנה והודעה היום י"ב שבט תשע"ח, 28/01/2018 במעמד הנוכחים.

 

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה

אשר לעילת המעצר, עמדה המדינה בבקשה על אופי העבירות, אופן ביצוען וביצוען בצוותא חד"א, כן עמדה בהיערכות המוקדמת של המשיב יחד עם הנאשמים בתיק המקביל, לרבות הסתייעות ברכב שנועד להובלת הבקר וטענה לעצמה גבוהה באופן מיוחד. לדידה מדובר במסוכנות המשיבים לביטחון הציבור ולרכושו. נטען כי מדובר במשיב אשר יחד עם האחרים לא נרתעים לבצע עבירות המצריכות לעבור מרחק רב, עמוק לתחום מדינת ישראל על מנת להוציא ולקדם את הקשר אותו קשרו בניהם ולבצע גניבות בהיקף גדול תוך שהם גורמים נזק רב לחקלאים. הוסיפה וטענה, כי עבירות בקר ומקנה הפכו כבר מזמן ל"מכת מדינה" והפנתה לדברי בית המשפט העליון בקובע כי עבירות כגון אלה מקימות עילת מעצר בשל מסוכנותן ואף לאור העובדה כי הן הפכו ל"מכת מדינה".

 

התופעה של גניבות בקר הנה תופעה שהפכה לנפוצה במקומותינו ועל כך אין מי שיחלוק. מדובר בעבירה קלה לביצוע, אך קשה ללכידה. המדובר בעבירות המגלמות מסוכנות לצד נזק עצום שנגרם לחקלאיים.

 

במקרה לפני מדובר בעבירות רכוש בהיקף רחב אשר בוצעו תוך התארגנות של מספר עבריינים ותוך היערכות קפדנית מראש, ובכללה סיור מקדים באזור הגניבה; הכנת רכבים להעמסתם בעגלים; קיום קשר טלפוני תוך כדי האירוע; והובלה משותפת של העגלים לאזור קו התפר; כמו כן, מעלה חומר החקירה כי נעשה שימוש באמצעי לחיתוך הגדרות.

7

 

עבירות גניבה של תוצרת חקלאית ובקר הן עבירות ייחודיות להן הקדיש המחוקק סעיף מיוחד, המדובר בעבירות רכוש מיוחדות. מדובר בעבירות שהפכו זה מכבר ל"מכת מדינה", ואשר פגיעתן החמורה בציבור אינה מאפשרת לראותן רק כ"עבירות נגד הרכוש". בתי המשפט שבו והדגישו לא פעם את הצורך בהחמרת עונשם של המבצעים עבירות גניבת תוצרת חקלאית, שכן זו הפכה למכת מדינה. ראו לעניין זה את הדברים שנאמרו ברע"פ ראמי יחיא (לעיל), ואת דברי כבוד השופט לוי ברע"פ 2806/07 ח'יר יונס נגד מדינת ישראל (29.03.07):

"התופעה של גניבת בקר ותוצרת חקלאית הלכה ופשתה, וכיום היא בבחינת מכת מדינה. מציאות כזו היא בלתי נסבלת. היא גורמת לנזק כלכלי לא רק לבעליו של הבקר הגנוב, אלא לכל מי שעוסק בענף זה, ושנאלץ להשקיע משאבים יקרים בניסיון למנוע מפורעי חוק לשים לאל את מה שלעיתים הוא מפעל חיים. למרבה הצער, כבר התרחשו מקרים שבמהלך הניסיון למנוע את הנזק התגלגלו הדברים לכדי תוצאות קשות ואף קטלניות. דומה כי מאמצי האכיפה המושקעים בתחום זה של העבריינות הם דלים ויעילותם מוטלת בספק. במצב דברים זה המעט שמערכת בתי-המשפט יכולה לתרום בניסיון להשיב את הסדר על כנו- הוא להחמיר עם מבצעיהן של העבירות, במטרה להבהיר לכל כי מי שישלח את ידו בקניינו של אחר, ישלם על כך מחיר כואב."

 

וראו גם דברי כב' השופט ס' ג'ובראן בבש"פ 835/06 חילו נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(1), 2676, 2679 שם דובר בין היתר בגניבת עגלים:

"במקרה דנן, חברו העוררים יחדיו על-מנת לבצע עבירות חמורות. העוררים תכננו מראש את מעשיהם ושיתפו פעולה ביניהם. אני סבור, כי העבירות המיוחסות להם מקימות עילת מעצר בשל מסוכנותם וזאת אף לאור העובדה, כי עבירות אלה הפכו ל'מכת מדינה'."

 

8

וראו גם דברי כב' השופט ר' רובנשטיין בבש"פ 1782/13 לפיהם: "העבירה המיוחסות למבקש - גניבת בקר - היא עבירה חמורה (ראו, למשל, ע"פ 933/98 מדינת ישראל נ' חומיידה (לא פורסם, 15.5.08)), ולא בכדי יחד לה המחוקק דבר חקיקה עצמאי" (בעבר הוראת סעיף 393א לחוק העונשין, וכיום בגדר סעיף 384(א)(2) לחוק העונשין). על גניבת בקר וצאן במשפט העברי ראו דבריי בע"פ 2943/06 חילו נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.9.06)). בין היתר צוין בעניין חילו הנזכר כי "תסכולו של החקלאי המוצא בהשכימו בבוקר, ולעתים באמצע היום, כי בקרו או צאנו נגנבו בולט במיוחד, כיוון שלא תמיד ניתן לנעול 'רכוש חי' כזה, הרועה בשדה, באופן הרמטי- וגם הביטוח לכך ככל הנראה יקר", ובעניין חומיידה ציין השופט לוי כי "גניבה של תוצר חקלאית, בכלל, ושל בקר, בפרט, היא תופעה נפוצה ששמה לאל מאמץ ממושך של אנשים ישרי דרך המבקשים לראות שכר בעמלם".

 

בנסיבות המקרה לפני, יש להביא בחשבון את העובדה כי המשיב פעל כחלק מחוליה אשר חבריה קשרו בניהם קשר לביצוע מעשי הגניבות כשלצורך כך קדמו תכנון ארגון והצטיידות בכלים ואמצעים לרבות רכב להובלת הבקר.

 

אמנם המשיב לא נכנס לישראל, אולם חלקו ותרומתו לקידום וביצוע העבירות בתוך תחומי מדינת ישראל הינו משמעותי. בחלקו של המשיב בביצוע העבירות הוא למעשה אפשר חדירתם בבטחה של חבריו לחוליה, באישון לילה לתוך תחומי מדינת ישראל והרחק אל יישובי הדרום שם התפרצו וגנבו תוך שהם יוצרים סיכונים של ממש להתפתחות אלימה בניהם לבין קורבנות העבירות, מרביתם חקלאים אשר פרנסתם נגזלה פעם אחר פעם נוכח התרחבות מעשי גניבה מסוג זה.

 

המדובר במי שמסוכנותו הינה גבוהה ומקימה חשש ממשי לביטחון הציבור.

 

עילת נוספת היא החשש להימלטות מן הדין בהינתן כי המשיב הינו תושב הרשות הפלסטינאית.

 

היבט נוסף שיש לבדוק בזיקה לעילת המסוכנות ועילת החשש להמלטות מהדין - הינו עברו המכביד של המשיב אשר כולל הרשעה משנת 2014 בעבירה של שוד תוך שימוש בכוח (בית דין צבאי) בגינה נגזרו עליו 30 חודשי מאסר בפועל; הרשעה נוספת משנת 2014 בעבירות של החזקת נשק, תחמושת או חומרי חבלה בגינה נגזרו עליו 30 חודשי מאסר בפועל (נראה כי מדובר באותה הרשעה, אם כי שתי ההרשעות מוצגות בנפרד). כמו כן הרשעה מאוקטובר 2008 בעבירות של החזקת חלקי נשק או תחמושת, גניבה וכניסה לישראל שלא כחוק, בגינה נגזר עליו מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים.

 

כאמור בראשית הדברים, המשיב הוא אחיו של הנאשם 3 בתיק המקביל ודודו של הנאשם 1, אשר גם להם עבר מכביד בעבירות דומות של גניבת בקר ואף התעללות בבעלי חיים.

 

בנסיבות האמורות, סבורתני כי אין מקום לבחון ערבים להבטחת התייצבותו של המשיב למשפט, שהרי ברור כי המשיב לא יתייצב למשפט נוכח העונש החמור שיושת עליו ככל שיורשע.

 

בסיכום הדברים, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.