1

1.         הונחה לפני בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו של המבקש, כך שיתאפשר למבקש לצאת לעבודה, בין השעות 6:00 בבוקר עד השעה 20:00 בערב.

2.         בתיק שלפני הוגשה נגד המבקש בקשה למעצרו עד תום ההליכים נגדו, בד בבד עם הגשת כתב אישום נגדו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, רישיון נהיגה שפקע פחות מששה חודשים ונהיגה ללא ביטוח.

3.         ביום 11.4.22 נעצר המבקש עד תום ההליכים נגדו, והופנה על ידי מותב זה לתסקיר מעצר. המבקש ביצע, לכאורה, את העבירות שמיוחסות לו בתיק שלפני, בעודו נושא מאסר בעבודות שירות בתיק אחר, ובעת שמאסר מותנה, בן 5 חודשים מרחף מעל ראשו, כשבעברו התעבורתי הרשעות קודמות של נהיגה בשכרות ואחריות לתאונה, ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים. לפיכך סברתי שהחלופה שהוצעה, מעצר בית מלא, אינה אפקטיבית דיה, והמבקש הופנה לתסקיר מעצר.

מתסקיר המעצר, מיום 10.5.22, עלה שקיימת רמת סיכון גבוהה להישנות עבירות דומות מצדו של המבקש בעתיד, ואף להפרת תנאים. צוין שמעצרו עת נשא מאסר בעבודות שירות והיותו נתון תחת מאסר מותנה, שמרחף מעל ראשו, משקף שהמבקש מצוי בסיכון להגמשת החוק, ויתקשה לעמוד בגבולות חיצוניים. נוכח רמת הסיכון שנשקפת ממנו, סבור היה שירות המבחן שיש מקום להטיל אמצעי פיקוח נוסף חיצוני, על חלופת מעצר הבית שהוצעה, שיהא בכוחו להתריע ולהתריע באופן מידי מפני הפרת התנאים, והומלץ אף על הטלת מתן צו פיקוח מעצרים, לחצי שנה, לצורך שילובו בהליך טיפולי המותאם לעצורי בית.

2

4.         בהתבסס על תסקיר המעצר, והמסוכנות שניבטת מהמשיב, ביום 17.5.22 הוריתי על מעצרו של המבקש, עד תום ההליכים נגדו, באיזוק אלקטרוני, בתנאים מגבילים, בפיקוח 4 מפקחים, תוך הטלת צו פיקוח מעצרים למשך חצי שנה.

5.         הסנגור עותר כעת לשינוי תנאי המעצר באיזוק אלקטרוני, כך שיתאפשר למבקש לצאת לעבודה, בין השעות 6:00 בבוקר עד 20:00 בערב. לשיטת הסנגור, המבקש עצור החל מיום 9.4.22, ובאיזוק אלקטרוני מיום 17.5.22. קרי, 90 יום, וחלף מאז "זמן ניכר". עוד טען הסנגור שהמבקש טרם נתן תשובה לכתב האישום, וחזקת החפות עדיין עומדת לו. המבקש, נשוי, מפרנס, אשתו אינה עובדת ואחראית לגידול בנם והמעצר גורם לפגיעה כלכלית במשפחה. עוד צוין שהמבקש נעדר עבר פלילי, ומקפיד על קיום התנאים המגבילים שהוטלו עליו. הסנגור עמד על כך שהמועד שנקבע לניהול התיק העיקרי רחוק, והאינטרס הציבורי לא יפגע ככל שתתאפשר למבקש יציאה לעבודה, בליווי מפקח, שיעבוד עמו במתחם סגור. המסוכנות של המבקש, נטען, נובעת מנהיגה בלבד, ומפקח יוודא שהמבקש אינו נוהג.

הסנגור העיד את המעסיק שהוצע, מר מחמוד חווא, שציין שהוא מנהל סופר בג'דיידה מכר, במרחק של כ-500 מטר מהבית בו עצור המבקש. לדבריו, המבקש יעבוד בסופר, בפיקוחו, בסיוע שני מפקחים נוספים.

המדינה מתנגדת לבקשה, בציינה שהבקשה אינה מגלה עובדות חדשות או נסיבות שהשתנו, ולא חלף זמן ניכר. נטען שחלון פיקוח ירוקן מתוכן את מעצר המבקש באיזוק אלקטרוני, תסקיר המעצר התקבל אך בחודש מאי, וכעולה ממנו, מהמבקש נשקפת רמת סיכון גבוהה, בעטיה הומלץ לעבות את החלופה שהוצעה לבית המשפט, באמצעות איזוק אלקטרוני. נטען שחלפו כחודשיים בלבד מאז הוגש התסקיר, ובהתאם לפסיקה אין מדובר ב"חלוף זמן ניכר". אשר לעתירת המבקש ליציאה לעבודה, הטעים ב"כ המדינה, שהכלל הוא שאין להתיר יציאה לעבודה מפיקוח אלקטרוני, אלא רק מטעמים מיוחדים, כשעל המבקש להוכיח שניתן לתת בו את האמון הדרוש לכך. המבקש, בענייננו, עותר שיתאפשר לו לצאת לעבודה משעה 6:00 עד 20:00 בערב, ואין מדובר בחלון פיקוח כי אם בהורדת "קיר". צוין שעל פי הפסיקה, מעצר באיזוק אלקטרוני הוא בגדר מעצר מאחורי סורג ובריח, ויציאה לעבודה תרוקן מתוכן את תכליתו.

דיון והחלטה

המסגרת המשפטית

6.         סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) קובע כי עיון חוזר בהחלטה בעניין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, ייעשה רק אם "נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".

3

בבוא בית המשפט לדון בבקשה לעיון חוזר, אין הוא דן מחדש בחלופת המעצר שנקבעה במקור, אלא בוחן אם מאז ההחלטה המקורית שניתנה התגלו עובדות או נסיבות חדשות או שעבר פרק זמן ניכר, אשר יש בהם כדי לשנות את נקודת האיזון הראויה בין האינטרס של המבקש לבין האינטרס הציבורי בהגנה על ביטחון הציבור והבטחת תקינות ההליך השיפוטי (בש"פ 7125/07 פלוני נגד מדינת ישראל; בש"פ 2/06 אייל זילברפרב נגד מדינת ישראל; ב"ש (נצרת) 389/10 יוסף בן נימר הייב נגד מדינת ישראל).

7.         בבש"פ 6815/16 פלוני נ' מדינת ישראל (13.9.16), ציין בית המשפט העליון שככלל אין מקום לאפשר יציאתו לעבודה של מי שעצור בפיקוח אלקטרוני, וזאת נוכח מהות ה"סטטוס" בו הוא מצוי. בית המשפט הפנה לדבריה של כב' השופטת ע' ברון בבש"פ 966/16 זידאן נ' מדינת ישראל, פסקה 9, (28.2.16) (להלן - עניין זידאן). הביאם כלשונם:

"כפי שברור שמי שעצור מאחורי סורג ובריח לא ניתן לאפשר את יציאתו לעבודה, בה במידה הדעת נותנת כי מי שעצור באיזוק אלקטרוני לא ניתן לאפשר לו לשהות מחוץ למקום הפיקוח למטרה זו, לא כל שכן מקום שמדובר בבקשה לצאת מתחומו למספר שעות רב כל כך. סבורתני כי יציאה ממקום הפיקוח לפרק זמן ממושך, להבדיל מפתיחת 'חלונות' באישור בית המשפט כגון לצרכי התאווררות, סידורים רפואיים או הגעה לדיונים בבית המשפט, חוטאת למטרת הפיקוח וסותרת את עצם היותו של המפוקח בסטטוס של עצור עד תום ההליכים. על כן, טרם שתישקל אפשרות לצאת לעבודה, על העצור בתנאי איזוק אלקטרוני להראות כי המסוכנות הנשקפת ממנו פחתה כך שאין צורך באמצעי זה. רק אז, עם ההחלטה להסיר את האיזוק האלקטרוני ועל שחרור לחלופת מעצר, משתנה הסטטוס של המפוקח מ'עצור' ל'משוחרר בתנאים מגבילים', ויכול שתישקל במקרים המתאימים האפשרות לצאת לעבודה".

בית המשפט בעניין זידאן ציין שהאפשרות לקביעת חלון פיקוח לשם יציאה לעבודה, מופעלת במשורה וניתנת במקרים יוצאי דופן.

8.         בענייננו, המבקש נהג, לכאורה, באירוע, ברכב, בהיותו בפסילה, בעודו מרצה עבודות שירות במסגרת התיק בו נפסל, ובעת שתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה, בן 5 חודשים. זאת, כשבעברו הרשעות בגין נהיגה בשכרות ואחריות לתאונה, ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

המבקש עצור בתיק זה החל מיום 11.4.22.

תסקיר המעצר בעניינו הוגש אך ביום 10.5.22, וצוין בו שרמת הסיכון, להישנות עבירות דומות מצדו של המבקש בעתיד, ואף להפרת תנאים, גבוהה, ועל כן הומלץ על עיבוי חלופת מעצר הבית שהוצעה.

4

בהתבסס על תסקיר המעצר, והמסוכנות שניבטת מהמבקש, הוריתי על מעצר המבקש באיזוק אלקטרוני ביום 17.5.22. מאז ועד היום חלפו כחודשיים.

התיק העיקרי קבוע להקראה, ליום 12.9.22.

במכלול הנתונים שלפני, חלוף פרק זמן של חודש בו היה עצור מאחורי סורג ובריח וחודשיים בלבד, מאז מתן ההחלטה למעצר המבקש באיזוק אלקטרוני, ורמת הסיכון הגבוהה להישנות עבירות בעתיד, ולהפרת תנאים, עליה עמד שירות המבחן אך ביום 10.5.22, אני סבורה שמדובר בתקופה קצרה ביותר ואין מדובר ב"חלוף זמן ניכר", שיש בו כדי להעיד שהמסוכנות שנשקפת מהמבקש פחתה.

זאת ועוד, לא הובאו לפניי נסיבות חדשות או עובדות חדשות, שיש בהן כדי לשנות מהשיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה לאיזוק אלקטרוני.

זאת ועוד, כעולה מפסיקת בית המשפט העליון, ככלל אין לאפשר יציאתו לעבודה של מי שנתון במעצר בפיקוח אלקטרוני, שכן יציאה מעין זו, לשעות ארוכות, חוטאת למטרת הפיקוח וסותרת את מהותו, היותו של המבקש בסטטוס של מעצר עד תום ההליכים.

בקשתו של המבקש שיתאפשר לו לצאת לעבודה, בין השעות 6:00-20:00, תרוקן את החלטת המעצר מאיזוק אלקטרוני מתוקפה, שכן מדובר בפרק זמן ניכר, ובשעות ארוכות שיפגעו בתכלית המעצר בפיקוח אלקטרוני, שמירה על שלום הציבור.

9.         לסיכום, השיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה למעצרו באיזוק אלקטרוני, תקפים כעת, וסבורה אני שלא חלף זמן ניכר, ולא הוכח שהמסוכנות שנשקפת ממנו פחתה או שחל שינוי נסיבות שיש בו להצדיק קבלת הבקשה.

העובדה שהמבקש לא הפר עד היום את תנאי המעצר באיזוק האלקטרוני אין בה, בשלב זה, כדי לאפשר את יציאתו לעבודתו.

כפי שציין בית המשפט בעניין זידאן, רק עם ההחלטה להסיר את האיזוק האלקטרוני ושחרור לחלופת מעצר, יכול שתישקל, במקרים המתאימים, האפשרות לצאת לעבודה.

כאמור, חלון פיקוח לשם יציאה לעבודה ניתן במקרים חריגים בלבד, ומקרה זה, בשלב זה, אינו מצדיק היעתרות לכך.

נוכח האמור לא מצאתי להיעתר לבקשת הסנגור לפתיחת חלון ליציאה לעבודה.

עם זאת, הגם שהסנגור לא ביקש זאת, יש מקום לאפשר למבקש חלון התאווררות, בין השעות 16:00-18:00 מדי יום, בכפר ג'דיידה מכר, בליווי אחד המפקחים שאושרו על ידי בית המשפט.

5

המבקש מוזהר שהפרת תנאי המעצר תביא למעצרו במיידי.

הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

זכות ערר בחוק.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשפ"ב, 13 יולי 2022, בהעדר הצדדים.