1

1. עניינה של החלטה זו בשאלת קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב.

כנגד המשיב תלוי ועומד כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות התפרצות לדירה בצוותא חדא וגניבה בצוותא חדא (2 עבירות), וכן ביצוע עבירות של הפרעה לשוטר, החזקת נכס החשוד כגנוב והסעת תושב זר השוהה שלא כדין.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה לעבירת ההסעה, אך חלק על קיומן של ראיות לכאורה ביחס ליתר העבירות המיוחסות למשיב.

לאחר ששמעתי בקשב רב את טענות ב"כ הצדדים וקראתי הראיות בתיק באתי לכלל מסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב, על אף שהראיות הנוגעות לאישום הראשון הן ברף נמוך למדי, ואפרט בקצרה.

2. ביום 09/01/20 בוצעה פעילות יזומה של משטרת ישראל על בסיס מידע, אשר במהלכה נעצר רכב בו נהג המשיב. תוך ביצוע המעצר, פרקו מהרכב 3 שוהים בלתי חוקיים שניסו לברוח מהמקום ונתפסו. המשיב נעצר תוך שנדרשה הפעלת כוח כלפיו בשל התנגדותו (ראה דו"פ של השוטר ירדן מכלוף שסומן י"ד ודו"פ של השוטר דביר אלון שסומן ט"ו).

2

ברכב ובסמוך אליו נמצאו רכוש, כסף וטלפונים.

כעולה מדוח הפעולה של השוטר רועי מזרחי (סומן י"ט), בתוך הרכב, בספסל האחורי, נתפסו כסף, קופסת קרטון ובה תכשיטים וכובע מצחיה. מאחור, ברצפת הרכב נמצא לום. ליד תיבת ההילוכים נמצא פלאפון מסוג נוקיה ובתא הכפפות - אזמל. בתוך הרכב, בדלת הנהג, נמצא בושם.

מדוח הפעולה של השוטר אלון דביר (סומן ט"ו) עולה כי במהלך מעצרו של אחמד מוצטפא חושיה, בסמוך לרכב, נפלה שקית ורודה ובה תכשיטים.

מעדותה של השוטרת ירדן מכלוף (סומן י"ד) עולה כי בעת מעצר המשיב, ליד הרכב, נמצא נרתיק שחור ובו תכשיטים. מאוחר יותר, נמצאו תחת הרכב מכשיר פלאפון ושטרות כסף זרים.

ריבוי הרכוש, שפוזר בכל הרכב, כולל במקומות גלויים שחלקם סמוכים לנהג, סותרים מניה וביה את טענתו כאילו לא ידע על קיום הרכוש ברכבו.

3. גרסתו המיתממת של המשיב כאילו התבקש על ידי האחרים שברחו מרכבו לאסוף אותם לאחר שקיבלו את מספר הטלפון שלו ממוחמד מקלנדיה - מעלה תמיהות לא מבוטלות.

ראשית, המשיב לא ידע למסור פרטים מזהים של אותו מוחמד (חקירתו מיום 10/02/20 שורה 28), לא ידע למסור לאיזה טלפון התקשרו אליו (שורה 65), ואף טען כי הגיע עד לאשדוד לאסוף את האחרים מבלי שהיה אמור לקבל תמורה על כך (שורה 68- 72).

לא זו אף זו, גרסתו אף לא עולה בקנה אחד עם גרסת האחרים שטענו כי עצרו אותו בעיר אשדוד, כל אחד במקום אחר, כטרמפ (חקירת פקייה אברהים מיום 10/01/20 שורות 35-36 ו-51-54, חקירת שמאנסה מיום 10/01/20 שורה 57 וכן חקירתו מיום 11/01/20 שורה 97-100, וכן חקירת חושייה אחמד מיום 10/01/20 שורה 11).

גרסתו של המשיב אף לא עולה בקנה אחד עם גרסת האחרים ולפיה כלל לא מכירים האחד את השני ולא מכירים כלל את אותו מוחמד מקלנדיה (חקירת שמאנסה מיום 16/01/20 שורה 61, 67 ו-79 וחקירת חושייה אחמד מיום 10/01/20 שורות 50-51 ושורה 65, וכן חקירת פקייה איברהים שורה 42).

גרסת הנאשם אף לא מתיישבת עם איכוני הטלפון ששויך לו אשר מעידים על הימצאותו במקומות סמוכים לשתי כתובות הבתים אשר נפרצו, וזאת ביום 08/01/20 וביום 09/01/20 בשעות התואמות לדיווחי שעות הפריצה בכל אחד מהאירועים (מזכר המסומן פ"ח ונתוני מחת"ק המסומנים ק"ג).

3

כשאלה פני הדברים, בשים לב לרכוש שנתפס, לגרסתו התמוהה של המשיב, להעדר הסבר סביר לרכוש, ולדוחות הפעולה של השוטרים, ניתן לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה לאישום השלישי.

4. באשר לאישום הראשון, כאמור, ביום 09/01/20, נתפס בין היתר בדלת הנהג בקבוק בושם מסוג בלו שאנל (ראו: דו"פ של השוטר רועי מזרחי סומן י"ט).

כפי שניתן לראות, הרכוש הרלבנטי נתפס במקום קרוב למשיב והוא אף לא הרחיק עצמו מרכוש זה (ראו: דו"פ של השוטר רועי מזרחי שסומן י"ט).

ביום 08/01/20 הוגשה תלונה בגין פריצה לבית ברחוב מארק שאגל 108/28 אשדוד (תלונתו של יוסף פריינטי מיום 08/01/20).

בתלונה זו הבהיר המתלונן כי בוצעה פריצה לביתו, אך באותו השלב לא ידע לומר מה נגנב מהדירה כי "כל הבית הפוך" (שורה 16).

ביום 09/01/20 מסר המתלונן בשיחה כי לא נגנב דבר מהבית וכי רק בלגנו אותו (מזכר מיום 09/01/20 שעה 10:42 שנכתב על ידי בלאיש דניאל). עם זאת, באותו היום, עת הגיע איש מז"פ לזירה, מסר המתלונן לאיש המז"פ כי נגנבו מהדירה בשמים (דו"ח תפיסת חפצים מיום 09/01/20 שעה 12:49 ודו"ח מסכם חקירת מז"פ מיום 09/01/20 שעה 12:51).

בשל כך, ביום 12/01/20 זומן המתלונן לצורך זיהוי רכושו.

בעדות זו מסר המתלונן כי נגנבו מהדירה 3 בשמים, אולם פרט 4 סוגי בשמים - שנאל בלו לגבר, קוקו שנאל לאישה, גוצי לגבר וסיסיל לאישה (שורות 10-11). משהוצג למתלונן בקבוק בושם מסוג בלו דה שאנל, זה זיהה אותו כשלו לפי כמות הבושם שנותרה בבקבוק (שורות 19-21).

בעדות שנגבתה מבעלת הדירה ביום 20/01/20, זו טענה כי נגנבו מביתה 5 בקבוקי בושם- קוקו שנאל, סיסיל, איב סן לורן, גוצי לגבר ושאנל בלו (שורה 9). זיהוי הבקבוק על ידה נעשה באמצעות הצגת תמונת בקבוק בושם בלבד (שורות 17-18).

4

נראה כי על אף השוני בכמות הבשמים אשר נגנבו, עליה דיווחו המתלוננים, לא קיים שוני מהותי בין גרסאות המתלוננים וזאת בשים לב אף לסוגי הבשמים אשר פירטו. כמו כן, ניתן להניח כי גרסתו הראשונית של המתלונן לפיה לא נגנב דבר נבעה מאי הסדר ששרר בדירה ולעובדה כי מדובר ברכוש אשר מלכתחילה לא יחס לו שווי רב. עם זאת, יש להסב תשומת הלב לעובדה כי הזיהוי שנעשה מאוחר יותר לבקבוק הבושם נעשה עת הוצג למתלונן פריט אחד בלבד, וכן לאופן זיהוי הבקבוק על ידי המתלוננת.

בשים לב לשלב הדיוני בו אנו מצויים, בשים לב לעצם הזיהוי של הרכוש, התנהלותו המחשידה של המשיב, כמו גם גרסתו התמוהה, והעובדה כי הרכוש נתפס כיממה בלבד לאחר קרות הפריצה - ניתן לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישום הראשון אם כי לא ברף גבוה.

5. באשר לאישום השני, ביום 09/01/20 בשעה 19:30 דווח על אירוע פריצה שארע ברחוב רחל ינאית באשדוד. המתלוננת מסרה כי עזבה ביתה בשעה 14:00 ושבה בשעה 19:30, אז גילתה כי ביתה נפרץ ונגנבו ממנו 6,000 דולר ותכשיטי זהב.

ביום 12/01/20 מסרה המתלוננת עדות במהלכה תיארה אופן סידור הכסף ושמירתו בתוך שקית שעליה נרשם המספר 50 (עדות גברת פלורה מזרחי מיום 12/1/20 שורות 3-5 ו-10-11), תיאור אשר דמה לאופן בו נמצאו שטרות הכסף הזרים שנתפסו ברכב המשיב ובסמוך אליו. כמו כן, חלק מהתכשיטים שנמצאו בסמוך לרכב במהלך המעצר זוהה על ידי המתלוננת (עדות גברת פלורה מזרחי מיום 12/1/20 שורות 23-44 וצילומי הרכוש שנתפס מסומנים ס"ח).

כשאלה פני הדברים, משקבעתי כי בשלב זה לא ניתן לקבל טענת המשיב כי אין לו קשר לרכוש, לאור זיהוי הרכוש והכסף על ידי המתלוננת, החזקה התכופה, כמו גם העדר הסבר סביר לצד התנהלותו המחשידה של המשיב וגרסתו התמוהה, ניתן לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת לו באישום השני.

ההחלטה ניתנה בהיעדר הצדדים ותוקרא לצדדים ע"י כב' השופטת חקלאי אשר המשך הדיון יתקיים בפניה.

ניתנה היום, י"ח שבט תש"פ, 13 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.