מ"ת 47276/04/17 – מדינת ישראל נגד בנימין ברהמי,ג'ורדן כהן,ווילי ג'ורנו
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
|
|
|
מ"ת 47276-04-17 מדינת ישראל נ' ברהמי(עציר) ואח'
תיק חיצוני: 137310/2017 |
1
בפני |
כבוד השופט ד''ר עמי קובו
|
|
מבקשים |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
משיבים |
1. בנימין ברהמי (עציר) 2. ג'ורדן כהן (עציר) 3. ווילי ג'ורנו (עציר)
|
|
|
||
ב"כ המבקשת: עוה"ד שרה טל, דפנה אברמוביץ' ועמית לוין
2
ב"כ המשיב 1: עו"ד ליה פלוס
ב"כ המשיב 2: עו"ד דוד יפתח
ב"כ המשיב 3: עו"ד דוד פאל
ב"כ המשיבים 1-3 עו"ד איתן פינקלשטיין
החלטה
|
1.
נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם, על פני שבעה אישומים, עבירות
של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף
2. על פי המתואר בכתב האישום, המשיבים, מכרים, עולים חדשים דוברי השפה הצרפתית, קשרו ביניהם קשר להונות חברות באירופה על דרך של איסוף מידע פיננסי על אודות החברות, יצירת מסמכים מזויפים ופנייה מהארץ אל החברות באירופה בדרישה להעברת כספים תוך הצגת מצגים כוזבים ושימוש במידע שנאסף. שיטת המרמה בה נקטו המשיבים היתה לאתר ולזהות בעלי תפקידים רמים בחברות היעד, והצגת מצגי כזב לאנשי כספים בחברות היעד, כאילו הם מנהליהם בחברות היעד, זאת תוך כדי שימוש במסמכים מזויפים, טכנולוגיה מתקדמת וידע בשפות זרות. כל זאת במטרה להניח את דעתם של מנהלי הכספים בחברות היעד ולגרום להם להעביר כספים לחשבונות שבשליטת הנאשמים או מי מטעמם. המשיבים שכרו דירה בה הפעילו "דירת מרמה" ובה ציוד טכנולוגי רב הכולל, בין היתר, מחשבים ניידים, טלפונים סלולריים ניידים, כרטיסי SIMרבים, החסנים ניידים וכן חיבורים אינטרנטיים סלולריים. לצד הפעילות בארץ החזיקו המשיבים חשבונות בנק רבים בחו"ל אליהם ביקשו לנתב את כספי המרמה.
3
באישום השני בעקבות מצג השווא ומעשי המרמה של הנאשמים, העבירה עובדת בחברת AGRI CONDIMENTSסכום בסף 301,214.18 אירו לחשבון הבנק שמסרו לה המשיבים.
באישום השלישי בעקבות הזיופים, מצג השווא והמרמה של המשיבים, העבירה מנהלת החשבונות בחברה סכום של 690,288.26 אירו לחשבון הבנק שמסרו לה המשיבים. וכן ניסו המשיבים לקבל סכום של 871,854.52 אירו.
באישום הרביעי בעקבות מצג השווא, הזיופים ומעשי המרמה של המשיבים, העבירה עובדת בחברת ASHMUTE GMBHסך של 477,738.18 אירו לחשבון הבנק שמסרו לו המשיבים.
באישום החמישי בעקבות מעשי הזיוף והמרמה של המשיבים, העביר עובד החברה סך של 477,439.52 אירו לחשבון הבנק שמסרו לו המשיבים.
באישום השישי ניסו המשיבים לקבל במרמה סכום כסף של 742,164 אירו.
באישום השביעי מיוחסת למשיבים עבירת הלבנת הון בסכום של 17,229,372 ₪.
3. בד בבד עם כתב האישום, עתרה המבקשת למעצר המשיבים עד לתום ההליכים.
4. ביום 11.6.17 לאחר ששמעתי את טיעון הצדדים קבעתי כי אין בשלב זה בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת קבלת הכספים בידי המשיבים או לשליטתם לגבי הכספים. כמו-כן קבעתי כי אין בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת גרימת נזק ישיר לחברות בשווי הכספים אשר הועברו. הובהר כי חלק מהכספים אכן הועברו, לפחות מבחינה רישומית, או שניתנה הוראה להעברתם לחשבונות של המשיבים, ואולם הבנקים ביקשו את החזרת הכספים אליהם ואין בידי המבקשת ראיות לכך שהכספים לא הוחזרו.
5. ביום 27.6.17 ניתנה החלטה משלימה לפיה נקבע כי הונחה תשתית ראייתית לכאורית להוכחת ביצוע העבירות, הגם שאין בשלב זה בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת קבלת הכספים בפועל בידי המשיבים או לקבלת שליטתם על הכספים, ואין בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת גרימת נזק ישיר לחברות בשווי הכספים אשר הועברו.
תסקירי שירות המבחן
4
6. באשר למשיב 1 ציין שירות המבחן כי המשיב הינו יליד צרפת, כבן 27, נשוי ואב לתינוקת, נעדר עבר פלילי. טרם מעצרו עבד בחברת טלמרקטינג העוסקת בשווק ציוד רפואי לקשישים. המשיב 1 עלה ארצה עם אימו ואחיותיו בגיל 16, סיים בהצטיינות את לימודיו התיכוניים ושירת שירות צבאי מלא כלוחם בחטיבת צנחנים. בסיום שירותו הצבאי החל לימודי תואר ראשון בכלכלה ובמנהל עסקים, אותו סיים לאחרונה. שירות המבחן התרשם מאדם בעל יכולות תפקודיות בעל יכולת התארגנות טובה. עוד התרשם שירות המבחן מחשיבה תועלתנית של חיפוש רווח והתעשרות קלה ומהירה ודפוסי תחכום ומרמה, דפוסי הסתרה אל מול בני המשפחה הקרובה ורצון בהשגת רווחים מהירים. שירות המבחן סבר כי המשיב מתקשה להעמיק בחלקים הבעייתיים באישיותו אשר מגברים סיכון בהתנהלותו. שירות המבחן סבר כי המשיב מצוי בסיכון לפעול באופן פורץ גבולות, תוך הסתרה ואי שיתוף הסביבה בבחירותיו והעריך כי ישנם מספר גורמי סיכון להישנות התנהלות עבריינית, הן בתחום המרמה והן לעניין כיבוד התנאים, בכלל זה סביב נושא בריחתו מהארץ. שירות המבחן בחן את המפקחים המוצעים והעריך כי מידת הבנתם את בחירותיו ודרכי התנהלותו הינה מצומצמת ביותר וכי קיים פער משמעותי בין אופן תפיסתם את המשיב לבין היעדר היכרותם לעומק עם אישיותו ובחירותיו ועל כן רצונם לפקח וכוונתם לפעול באופן סמכותי אינה תואמת את רמת הסיכון וכי אין בחלופה להפחית את הסיכון במצבו. לפיכך, לא המליץ שירות המבחן על שחרור לחלופה המוצעת.
בתסקיר המשלים נבחנה אפשרות מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני בפיקוח המפקחים אשר הוצעו. שירות המבחן התרשם כי המשיב מבטא הבנה קונקרטית למשמעות הפיקוח והשלכות הפרתו, וכי בשיחה עם משפחתו עלה כי הם מוכנים להיות ערבים לקיומו של הפיקוח. שירות המבחן קבע כי עיקר הסיכון אינו מצוי ביציאה ממקום הפיקוח, אלא במאפייני אישיותו ובקשריו החברתיים ועל כן הפיקוח האלקטרוני אינו מצמצם מוקדי סיכון של מרמה והסתרה ועל כן לא המליץ שירות המבחן על מעצרו בפיקוח אלקטרוני.
5
7. באשר למשיב 2 ציין שירות המבחן כי המשיב כבן 27, יליד צרפת, נשוי ואב לשני ילדים קטנים, עלה ארצה לפני שנתיים ונעדר עבר פלילי. המשיב השלים 12 שנות לימוד בארץ מוצאו, בסיום לימודיו התיכוניים, השתלב בלימודי תיווך במשך כשנתיים אך לא השלימם עקב רצונו להשתלב בעבודה. שירות המבחן התייחס לכך שהמשיב ניהל אורך חיים תקין וצמח במשפחה נורמטיבית. וכן התרשם כי המשיב שולל בעייתיות או קשיים בתפקודו, מונע מתוך רצון לספק את צרכיו, במיוחד במישור הכספי, באופן מיידי. שירות המבחן זיהה מאפיינים מניפולטיביים בהתנהלותו וכי הוא ממוקד בתפיסת הסביבה ובהוכחת יכולת בעיקר במישור הכלכלי, ומתוך כך מצוי בסיכון להתנהגות פורצת גבולות. כן התרשם שירות המבחן כי הוא מתקשה לבחון את האלמנטים העומדים בבסיס בחירותיו. שירות המבחן בחן את המפקחים המוצעים וקבע כי על אף שהם ערוכים לפיקוח צמוד עליו, התייחסותם משקפת הבנה בעיקר ברמה הטכנית ונראה כי הם תופסים את התנהגותו כמעידה נקודתית ומשכך היה שירות המבחן ספקן באשר ליכולתם לספק לאורך זמן מענה לסיכון בשחרורו ועל כן נמנע מלהמליץ על שחרורו.
בתסקיר המשלים נבחנה התאמתו של המשיב 2 למעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני, שירות המבחן העריך כי נוכח מאפייניו המתוארים ואופי יחסיו עם המפקחים, לא יהיה בפיקוח האלקטרוני כדי לצמצם סיכון לביצוע עבירות בתחום המרמה, אותן ניתן לבצע אף מתוך הבית, כשניטור תנועתו באמצעות מכשיר אלקטרוני אינו נותן מענה לכך. על כן לא בא שירות המבחן בהמלצה בדבר פיקוח אלקטרוני כאמור.
8. באשר למשיב 3 ציין שירות המבחן כי המשיב כבן 26, נשוי ואב לפעוט, עלה ארצה לפני 4 שנים ונעדר עבר פלילי. בארץ מוצאו השלים המשיב 11 שנות לימוד, במהלך תקופת לימודיו הגיע ארצה והשתלב במסגרת חינוכית ואולם בשל מחלת אימו שב לארץ מוצאו ולא סיים את לימודיו התיכוניים. שירות המבחן התרשם כי הוא מצמצם כל בעייתיות באורח חייו, בחירותיו או קשריו וכי הוא בעל יכולת לתכנן מהלכים באופן מניפולטיבי ומחושב וחסר יכולת להכיר בדפוסיו הבעייתיים. עוד התרשם שירות המבחן כי המשיב ממוקד בהצגת עצמו באופן חיובי ואינו מתמודד עם הפער בין הצגתו את עצמו לבין המיוחס לו. שירות המבחן בחן את המפקחים המוצעים לשחרורו והתרשם כי הכירו בכך שצריכים לפקח באופן הדוק אחר התנהלותו וקשריו והתחייבו להרחיקו מאמצעים אלקטרוניים. שירות המבחן התרשם כי חווית המעצר וחשיפת התנהגותו בפני בני משפחתו הן בעלות השפעה מרתיעה וכן כי הבנת המפקחים באשר לתפקידם הינה קונקרטית בעיקרה ולמעשה אינם ערוכים לאורך זמן להתמודד עם מסוגלותו לתחכום ומניפולטיביות. על כן התרשם כי יהיה קושי לספק מענה מפחית סיכון במסגרת חלופה לאורך זמן ומשכך לא המליץ שירות המבחן על שחרורו.
בתסקיר המשלים נבחנה התאמתו של משיב 3 למעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני, שירות המבחן התרשם כי בכל הקשור למוקדי הסיכון בתחום המרמה והקשרים המיוחסים לו, השימוש בדפוסי התנהגות מניפולטיביים ויכולת ההסתרה גם למול סביבתו הקרובה, איזוק אלקטרוני אינו נותן מענה מפחית סיכון. לפיכך, לא המליץ שירות המבחן על המשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני.
טיעוני הצדדים
6
9. לטענת ב"כ המבקשת, עוה"ד שרה טל ועמית לוין, עילת המעצר היא הימלטות מהדין הואיל ומדובר בעבירות מרמה שבוצעו בתחכום ובמניפולטיביות וכן לאור העובדה שעדיין יש שני חשודים נוספים שטרם אותרו ויש חשש לשיבוש. תסקירי שירות המבחן קבעו כי המשיבים אינם מתאימים לחלופת מעצר ואף לא לפיקוח אלקטרוני וקבעו כי לא ניתן לאיין את מסוכנותם.
באשר למשיב 1 קובע שירות המבחן כי הוא מתקשה להעמיק בחלקיו הבעייתיים, שהוא ממוקד בעצמו ובצרכיו וברצון להרשים את סביבתו וזאת על רקע מאפייניו לפעול באופן פורץ גבולות תוך מניפולטיביות והסתרה. כלומר המשיב כלל לא עובר את המבחן הראשון במבחן הדו שלבי, ולא ניתן לתת בו אמון. שירות המבחן קובע כי החלופות אינן יכולות לנטרל את מסוכנותו של המשיב בגלל מאפייני אישיותו, וגם תחת פיקוח אלקטרוני יכול המשיב להפר את התנאים, שכן הפיקוח האלקטרוני רק מתריע על יציאה ממקום הפיקוח.
באשר למשיב 2 מדובר על משיב מתוחכם, בעל יכולת הסתרה, ממוקד בצרכיו ועסוק במימושם ומצוי בסיכון להתנהגות פורצת גבולות. שירות המבחן אף לא התרשם מהחלופה המוצעת בעניינו וקבע כי הוא לא יוכל לזהות מצבי סיכון ולספק מענה לאורך זמן. ועל כן בעניינו הסיק שירות המבחן כי לא רק שהמשיב אינו מתאים לפיקוח אלא שגם החלופה המוצעת אינה ראויה.
באשר למשיב 3 ההבנה של בני המשפחה את אחריותם כמפקחים הינה בסיסית וקונקרטית והם אינם ערוכים להתמודד עם יכולתו של המשיב להתנהל תוך דפוסי הסתרה, תחכום ומניפולטיביות. שירות המבחן מתרשם כי לא ניתן לתת אמון במשיב ואף לא במפקחים המוצעים על ידו.
התסקירים מדברים בעד עצמם, שירות המבחן אינו ממליץ על חלופה בתסקירים הראשונים ואף לא בתסקירים המשלימים. התרשמות שירות המבחן בשילוב סוג העבירות, החשש הממשי להימלטות מהדין ואופי העבירות שמעידות על תחכום ומניפולטיביות מלמדים כי אין שום חלופה שיש בה כדי לאיין את מסוכנותם, ולפיכך עתרו ב"כ המבקשת להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים בעניינם.
7
10. לטענת ב"כ המשיב 1, עו"ד ליה פלוס, התסקירים בעניינם של שלושת המשיבים דומים מאוד זה לזה למרות שנכתבו על-ידי שלושה קציני מבחן שונים. לא מדובר באנשים זהים ולא מדובר במפקחים זהים ולכן העובדה שהתסקירים מלמדים על אותן מסקנות ואותן המלצות היא תמוהה. באשר למשיב 1 הובהר כי מדובר על מעשים שנעשו במשך תקופה של 20 ימים בלבד. מדובר בעבירות רכוש ללא אלימות כאשר הכספים לא הגיעו לידיהם. המשיב נעדר עבר פלילי, זהו מעצרו הראשון ובו הוא שוהה כבר שלושה חודשים. בתיקים דומים שוחררו נאשמים אפילו ללא תסקיר ובהסכמה. המניפולטיביות והתחכום וכן השיטתיות וההיקפים הם הנחת המוצא של שירות המבחן וזאת למרות הקביעות של בית משפט בדבר הצורך בתיקון כתב האישום. משיב 1 הינו בן 27, ללא עבר פלילי. המשיב הודה בפני שירות המבחן, הביע חרטה ואמר כי לא יחזור על מעשיו. המשיב הוא בעל יכולת לקדם את עצמו, יש לו צורך בהישגיות ואלו מאפיינים חיובים שקיבלו גוון שלילי. שירות המבחן קובע כי בגלל תכונות אלו הוא מצוי בסיכון לפעול באופן פורץ גבולות. אביו ואחיו של המשיב הם אנשים חדורי אידאולוגיה, צנחנים קרביים. המפקחים ערים לכתב האישום, מודעים לפיקוח ברמה הטכנית ויודעים מה מצופה מהם. בית המשפט יכול להתרשם מהם באופן בלתי אמצעי. לבית המשפט יש שיקול דעת וביכולתו לסטות מהמלצות שירות המבחן. המשיב היה לוחם קרבי, בוגר קורס צלפים, גוייס בצו 8 וסיכן את חייו, אין שום סיכון כי בעת שיצטרך לתת את הדין הוא יברח וישאיר את ילדיו. לפיכך, עתרה ב"כ משיב 1 להורות על שחרורו לחלופת מעצר.
11. לטענת ב"כ המשיב 2, עו"ד דוד יפתח, בפני שירות המבחן עמד כתב האישום ובקשת המעצר, מי שקורא אותם סבור בטעות שהמשיבים גנבו מיליוני אירו שהגיעו לחשבונות הבנק שלהם וגרמו נזק עצום לחברות. גם היום לא יודעת לתת המבקשת תשובה סופית בשאלה האם הכסף עבר או לא עבר לידי המשיבים. לא ברור כיצד למד קצין המבחן משהו שלילי על אופיו של המשיב 2 מתוך קורות חייו. מדובר באדם צעיר, נורמטיבי אשר עלה ארצה, התגורר בירושלים, למד, נישא, הביא ילדים ועשה כל מאמץ לפרנסם במדינה שבה הוא אינו דובר את השפה. הוא עזב קורס תיווך בו הוא החל וויתר על לימודי אולפן לטובת פרנסת משפחתו, לא ברור כיצד למד שירות המבחן שהוא רוצה לספק את צרכיו המידיים. לא ברור מדוע קבע שירות המבחן כי הוא שולל בעייתיות. המשיב הודה בפני שירות המבחן וגם אמר שהוא שמח שתפסו אותו לפני שהרוויח שקל אחד. שירות המבחן קובע כי מדובר באדם מניפולטיבי וזאת מאחר שהצליח להסתיר מהוריו ורעייתו את מעשיו. מדובר באדם נשוי בן 27 שביצע עבירות במשך 20 יום. גם אם נקבל שישנו סיכון כפי שקובע שירות המבחן, הרי תפקידם היא לנסות ולבדוק האם ניתן לאיין אותו. המשיב כבר עצור 3 חודשים, ניתן לקבוע ערבויות גבוהות, ניתוק מהאינטרנט ואמצעים טכניים שונים כדי לאיין את המסוכנות שלו. מרכז חייו של הנמשיב בארץ, הוריו, רעייתו וילדיו בארץ. דרכונו בידי המשטרה ואין לו שום סיבה לברוח. בתיקים חמורים מזה נידונו נאשמים ל- 22 חודשי מאסר תוך שהיו נתונים בפיקוח אלקטרוני וניתנה להם אפשרות לצאת לעבוד. שירות המבחן קבע כי המפקחים נורמטיביים, ראויים, ומבינים את תפקידם במובן הטכני ודי בכך. אין צורך שמפקח יהיה פסיכולוג ויכנס לראשו של המפוקח, אלא די בכך שיעשה את תפקידו נאמנה. לפיכך עתר ב"כ המשיב 2 להורות על שחרורו לחלופת מעצר.
8
12. לטענת ב"כ המשיב 3, עו"ד דוד פאל, שירות המבחן קיבל לידיו כתב אישום ובקשת מעצר חמורים וכאשר נפגשו בפועל עם המשיבים גילו צעירים פשוטים ולא "מפלצות" כפי שעולה מכתב האישום. הדרך היחידה של שירות המבחן ליישב את הסתירה בין האמור בכתב האישום לבין המשיבים עצמם היא בקביעה שמדובר במשיבים מניפולטיביים. על כן, אפילו הרמיזה של בית משפט בהחלטת ביניים לכך שהמצב המשפטי שונה מהנראה, לא הביאה לשינוי. לו היה המשיב 3 מניפולטיבי הוא לא היה משתף פעולה עם חוקריו ולא היה מודה כבר בשלב החקירה. אם הוא היה מניפולטיבי יכול היה להגיד שאמו מנהלת קרב קשה נגד מחלה והוא זקוק להיות לידה כדי לסייע לה אבל הוא לא עשה זאת. המשיב 3 הסביר את חלקו לשירות המבחן והדגיש את התנהלותו התקינה. כל משפחתו של משיב 3 נמצאת פה בארץ, כולם עזבו את צרפת ועברו להתגורר בישראל ואין להם כוונה או רצון לשוב לשם. אין שום סיבה שהמשיב יהרוס את חייו ויברח מתוך ידיעה שלא יוכל לשוב לפה לעולם. העובדה שכתב האישום אינו עולה בקנה עם הראיות בתיק השפיעה על שירות המבחן. בית המשפט יכול להתרשם בעצמו מהמפקחים המוצעים. לפיכך עתר ב"כ משיב 3 להורות על שחרורו לחלופת מעצר.
דיון ומסקנות
13. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ועייני בתסקיר שירות המבחן שוכנעתי כי יש להורות על מעצרם של המשיבים בפיקוח אלקטרוני ואנושי ובתנאים מגבילים נוספים, חלף מעצרם בכליאה ממש.
14. באשר לעילות המעצר, סבורני כי יש בעבירות המיוחסות למשיבים, כדי להקים יסוד סביר לחשש כי שחרורם יביא לסיכון בטחון הציבור. המשיבים היו מעורבים, לכאורה, בביצוע בצוותא של מעשי מרמה מתוחכמים ושיטתיים, אם כי על פני תקופה קצרה יחסית. מעשי המרמה כללו התחזות, יצירת מסמכים מזויפים ופנייה מהארץ אל החברות באירופה בדרישה להעברת כספים תוך הצגת מצגים כוזבים ושימוש במידע שנאסף. המשיבים שכרו דירה בה הפעילו "דירת מרמה" ובה ציוד טכנולוגי רב הכולל, בין היתר, מחשבים ניידים, טלפונים סלולריים ניידים, כרטיסי SIMרבים, החסנים ניידים וכן חיבורים אינטרנטיים סלולריים. לצד הפעילות בארץ החזיקו המשיבים חשבונות בנק רבים בחו"ל אליהם ביקשו לנתב את כספי המרמה.
15. התנהלות זו מלמדת על התארגנות, שימוש באמצעים מיוחדים ותחכום שהם המבחנים לקיומה של מסוכנות בעבירות רכוש (בהקשר זה ראו בש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל (18.9.98)בש"פ 5289/07 וייסמן נ' מדינת ישראל (16.7.07); בש"פ 5561/12 מדינת ישראל נ' שירזי (31.7.12); בש"פ 6393/13 שפק נ' מדינת ישראל (20.10.13); בש"פ 4658/15 פישר נ' מדינת ישראל (9.7.15)).
9
16. עוד עולה כי בהתנהלותם של המשיבים יש יסוד סביר לחשש להימלטות מאת הדין, שכן המשיבים כולם בעלי אזרחות זרה, עלו לישראל לפני מספר שנים ודוברי השפה הצרפתית.
17.
עם זאת, ועל אף התקיימות עילות המעצר, נדרש בית המשפט לבחון האם ניתן
להשיג את מטרת המעצר באמצעים שפגיעתם בחירות המשיבים פחותה, כאשר במסגרת זו ניתן
לבדוק גם את האפשרות להורות על מעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני (ראו: סעיפים
18. כאמור לעיל, שירות המבחן בחן את חלופות המעצר המוצעות ושלל את אפשרות שליחתם לחלופת מעצר. בהמשך נשלחו המשיבים לבחינת התאמת להמשך מעצר בפיקוח אלקטרוני ואף אפשרות זו נמצאה כלא מתאימה על ידי שירות המבחן.
19. כידוע עורכי תסקירי שירות המבחן הינם אנשי מקצוע מיומנים שלהם מומחיות בבחינת התנהגותו של הנאשם המובא בפניהם. ואולם המלצת שירות המבחן הינה המלצה בלבד, בית המשפט אינו כבול להמלצת שירות המבחן והיא אינה מחליפה את שיקול דעתו.
בהקשר זה ראו בש"פ 4272/12 מדינת ישראל נ' זזה (1.6.12):
"המלצתו של שירות המבחן כשמה כן היא - המלצה בלבד, אשר אין בה כדי לכבול את שיקול דעתו של בית המשפט. כידוע, השיקולים המנחים את שירות המבחן בהמלצתו אינם חופפים לשיקולים שעל בית המשפט לשקול לצורך החלטתו בבקשה למעצר עד תום ההליכים... משכך, ברי כי במקרים מסוימים יגיע בית המשפט למסקנות אחרות שאינן מתיישבות עם המלצות שירות המבחן באשר לאפשרות להורות על שחרור לחלופת מעצר"
20. עם זאת, במקרים בהם תסקיר שירות המבחן הינו שלילי ונחרץ בהמלצתו נדרשים נימוקים "כבדי משקל כדי לסטות ממנו". בהקשר זה ראו בש"פ 1961/17 מדינת ישראל נ' ניסנוב (15.3.17):
"שירות המבחן משמש כ'קצין בית המשפט' ותוצרי עבודתו נועדו לסייע לבית המשפט במלאכתו, ובכלל זה בבחינת חלופות מעצר ולצורך גזר הדין. מומחיות ומקצועיות רבה לו, וגם בשל כך זוכה שירות המבחן בדרך כלל לאמונם של בית המשפט והצדדים ... אם כן, משקל נכבד יש לתסקיר שירות המבחן והמלצתו, אולם בית המשפט אינו כבול לה. ככלל, במקרים בהם בא שירות המבחן בהמלצה שלילית, ידרשו נימוקים "כבדי משקל" על מנת לסטות ממנה"
10
(בהקשר זה ראו גם בש"פ 3286/07 מדינת ישראל נ' נתנאל (16.4.07)).
21. לאחר שבחנתי את תסקירי שירות המבחן שוכנעתי כי אין מקום להורות על שחרור של ממש של המשיבים לחלופת מעצר וזאת במובחן מהמשך מעצר בפיקוח אלקטרוני.
22. בכל הנוגע לשלילת האפשרות להמשך מעצר המשיבים בפיקוח אלקטרוני, על ידי שירות המבחן, שוכנעתי כי יש נימוקים כבדי משקל המצדיקים סטייה מהמלצה זו:
א. ראשית, העובדה כי בסופו של יום לא נמצאו בידי המבקשת ראיות לכאורה לכך שהכספים אכן הועברו בפועל לידיהם של המשיבים או נמצאים בשליטתם. יתרה מכך לא הוכח בשלב זה כי נגרם נזק לחברות המתלוננות. לנתון זה יש משמעות מכרעת שכן יש הבדל משמעותי בין מצב שבו קיים סכום עצום של כסף אשר ממתין בחו"ל שתעשה בו פעולה על ידי המשיבים, שאז ישנו תמריץ משמעותי להימלטות מאימת הדין ולבריחה מישראל לבין המצב הנוכחי. בהקשר זה יש לומר כי נתון זה אינו עולה באופן ברור מכתב האישום ומבקשת המעצר אשר היו בידי שירות המבחן, ולא מן הנמנע כי היה בכך כדי להשפיע על התרשמות שירות המבחן באשר למסוכנותם של המשיבים. יודגש כי שירות המבחן כלל לא התייחס בתסקיריו לקושי הראייתי שנקבע.
ב. שנית, המדובר במשיבים צעירים, בשנות העשרים המאוחרות לחייהם, כולם נשואים ובעלי משפחות, נעדרי עבר פלילי, אשר ניהלו אורח חיים נורמטיבי הן בארץ מוצאם והן מאז שעלו לישראל. העבירות אותן ביצעו המשיבים לכאורה נעברו בפרק זמן קצר של כ- 20 ימים בלבד.
ג. שלישית, מתסקירי שירות המבחן עולה כי לכל המשיבים יש מעטפת משפחתית קרובה המתגוררת בארץ ומוכנה לקחת חלק מלא בסיוע בפיקוחם. כמו כן, עולה כי מרבית בני המשפחה המורחבת של המשיבים מתגוררת בארץ, ומרכז חייהם של המשיבים הינו בישראל וזאת על אף שעלו ארצה לפני מספר שנים. יש בכך כדי למתן את הסיכון להימלטות מישראל.
11
ד. בנוסף, שירות המבחן לא שלל כליל את המפקחים המוצעים על ידי המשיבים ואף קבע לגביהם כי הם מבינים באופן קונקרטי את הנדרש מהם. הסתייגות שירות המבחן מהם כמפקחים נגעה לפער, ממנו התרשם שירות המבחן, שבין האופן בו תופסים המפקחים את המשיבים לבין מאפייני אישיותם של המשיבים כעולה מכתב האישום. באשר לכך ראוי לומר כי מפקחים נדרשים להבין את המסכת העבריינית בכתב האישום בכדי שיהיו מסוגלים למנוע את הישנותם של המעשים (ראו בש"פ 8082/12 אברהם נ' מדינת ישראל (23.12.12). תפקידו של המפקח בראש ובראשונה הוא למלא אחר הוראות בית המשפט, להזהיר את המפוקח בדבר הפרת תנאי המעצר ולדווח מיד לרשויות ככל שהופרו התנאים (בהקשר זה ראו בש"פ 7418/14 מדינת ישראל נ' זריהן (6.11.14)). העובדה כי המפקחים אינם רואים את המשיבים באופן שבו תופס אותם שירות המבחן אינה פוגמת כשלעצמה ביכולתם לפקח על המשיבים (ראו 5680/14 פלוני נ' מדינת ישראל (1.9.14)).
בנוסף לאמור, שירות המבחן דחה את אפשרות המשך המעצר בפיקוח אלקטרוני בשל החשש כי קרבה לאינטרנט תאפשר למשיבים לשוב ולבצע עבירות מבלי שיצטרכו לצאת את מקום המעצר ומשכך הרי שאין במעצר כשלעצמו כדי לאיין את המסוכנות. ברם, סבורני כי ניתן באמצעים שונים ותוך מגבלות שונות לאיין מסוכנות זו. מתסקירי שירות המבחן עולה כי המפקחים המוצעים הביעו נכונות מלאה לפעול כמצופה מהם ואף למנוע מהמשיבים גישה לאמצעים טכנולוגים ולאינטרנט. בהקשר זה יש לזכור כי "חלופת המעצר נדרשת להפחית ולהקהות במידה רבה את עילת המעצר אך אין מדובר בחלופה "הרמטית" כמעצר מאחורי סורג ובריח" (ראו בש"פ 1911/11 רווה נ' מדינת ישראל (22.3.11)).
23. בהקשר זה יש מקום להפנות לבש"פ 4720/15 בן משה נ' מדינת ישראל (28.7.15), שם דובר בפרשה דומה במהותה. בית המשפט העליון (כב' השופט י' עמית) דחה את ערר הנאשמים והורה על מעצרם עד תום ההליכים בעניינם. ואולם באותה פרשה במובחן מהפרשה שבתיק דנן, הועברו כספים בשווי של עשרות מליוני דולרים לחשבונות בנק בסין והיה חשש ממשי כי העוררים ינסו למלט את הכספים מחשבונות הבנק, או ינסו להימלט מהארץ נוכח העובדה שעמדו לרשותם כספים רבים. כמו כן עברם הפלילי של העוררים לא היה נקי, כנגד אחד מהם אף היה תלוי ועומד צו מעצר בינלאומי בעקבות עבירות מרמה והלבנת הון שביצע באירופה ואילו לנאשם אחר כבר היתה הרשעה בעבירה מתחם המרמה.
עוד יש מקום להפנות למ"ת (מח' מרכז) 18422-06-16 מדינת ישראל נ' עומסי (21.11.16), שם הורה בית המשפט (כב' השופט ארז יקואל) על מעצרם של הנאשמים בפיקוח אלקטרוני בפרשה דומה לפרשה שבתיק דנן. שם דובר על מספר אישומים רב יותר וסכומי כסף של מליוני אירו שהועברו לחשבונות בנק וכן פעלו למחיקת והעלמת חומר ראייתי נגדם.
12
24. שמעתי את המפקחים המוצעים, אשר נחקרו ארוכות בבית-המשפט, והתרשמתי מהם כי מדובר במפקחים ראויים, נורמטיביים, אשר מבינים היטב את תפקיד הפיקוח, וניתן לתת בהם אמון שייבצעו את תפקידם כנדרש. כל אחד מהמשיבים הציג "מערך פיקוח" שלם של מספר פקחים, אשר יוכל לבצע את הפיקוח באופן הדוק לאורך זמן. נתתי דעתי לכך שהיכולת הכלכלית של חלק מהמפקחים המוצעים אינה גבוהה מאוד, ואולם בשים לב למכלול השיקולים, לרבות ההפקדה הגבוהה שנקבעת, ומקורות התמיכה של אותם מפקחים, יש מקום לקבלם כמפקחים. אין בעובדה שלא היו ערים למעשי המשיבים בעת ביצועם, כדי לפגוע ביכולתם לשמש כמפקחים.
25. בנסיבות אלה, ובאיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי בשלב זה ניתן להשיג את תכלית המעצר בתנאים שפגיעתם בחירות המשיבים פחותה בדרך של מעצר המשיבים בפיקוח אלקטרוני.
סוף דבר
26. אשר על כן, אני מורה על מעצרם של המשיבים בפיקוח אלקטרוני, בתנאי מעצר בית מלא, כמפורט להלן:
27. המשיב 1 ישהה במעצר בפיקוח אלקטרוני ברחוב האפרסמון 16 אילת, ויהיה בפיקוח 24 שעות ביממה כשבכל עת יימצא עמו אחד מהמפקחים הבאים:
א. אברהם סרג' ברהמי, ת.ז..
ב. קרולין דבורה ברהמי, ת.ז..
ג. שרה ז'קלין ברהמי, ת.ז..
ד. יהודה ברהמי, ת.ז..
ה. מישל אלקובי, ת.ז..
ו. אולגה שינין, ת.ז..
28. המשיב 2 ישהה במעצר בפיקוח אלקטרוני ברחוב הגילה 17/28 נתניה, ויהיה בפיקוח 24 שעות ביממה כשבכל עת יימצא עמו אחד מהמפקחים הבאים:
א. לורה כהן, ת.ז..
ב. דניאל כהן, ת.ז..
ג. סילבי כהן, ת.ז..
ד. אמה דוראי, ת.ז..
13
ה. ג'סיקה שמק, ת.ז..
29. המשיב 3 ישהה במעצר בפיקוח אלקטרוני ברחובפייר קניג 9 דירה 29 נתניה ויהיה בפיקוח 24 שעות ביממה כשבכל עת יימצא עמו אחד מהמפקחים הבאים:
א. פיליפ ז'ורנו, ת.ז..
ב. קורין חכון, ת.ז..
ג. נטלי ז'ורנו, ת.ז..
ד. מארק קרייף, ת.ז..
ה. שרון ז'ורנו, ת.ז..
30. כמו כן נאסר על המשיבים כל מגע עם אמצעי תקשורת מכל מין וסוג. המפקחים ידאגו לכך כי הבית ינותק מכל קווי תקשורת טלפון או אינטרנט, למעט הנדרש לצורך הפיקוח האלקטרוני בלבד וכדי שיחות נכנסות בלבד. כל באי הבית ידאגו כי בכל עת, יתרת מכשירי הטלפון הניידים ואמצעי התקשורת האלקטרוניים, כמחשב נייד, יימצאו מחוץ לבית, למעט מכשיר הטלפון הנייד של המפקח עצמו אשר יהיה בהחזקתו. מובהר למפקחים כי מדובר בתנאי עיקרי של הפיקוח וכי הפרתו, קלה כחמורה, עלולה להביא להשבת המשיבים למעצר של ממש.
31. חובה על המפקחים למנוע את יציאתם של המשיבים מכתובת המעצר בפיקוח אלקטרוני, אלא בכפוף להחלטה מפורשת של בית המשפט.
32. ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד המשיבים ודרכונם יופקד במזכירות בית המשפט כתנאי למעצר בפיקוח אלקטרוני.
33. נאסר על המשיבים ליצור קשר ישיר או עקיף עם מי מהמעורבים בפרשה.
34. להבטחת תנאי הפיקוח יינתנו הערבויות הבאות לגבי כל אחד מהמשיבים:
א. התחייבות עצמית בסך 500,000 ₪.
ב. כל מפקח יחתום על ערבות צד ג' בסך 200,000 ₪.
ג. הפקדת ערבות כספית בסך של 500,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית, שמתוכה 450,000 ₪ כתנאי לשחרור והיתרה בתוך 60 ימים ממועד תחילת המעצר בפיקוח אלקטרוני.
לא יעמוד מי מהמשיב בתנאים האמורים, יוותר במעצר ויובא לבדיקת ערבויות בתאריך 16.7.17 שעה 9:00.
יפר מי מהמשיבים תנאי מהתנאים האמורים, ייעצר ויובא בפני שופט תורן תוך 24 שעות.
ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ז, 9/7/2017, בנוכחות הצדדים.
