מ"ת 43442/01/21 – מדינת ישראל נגד חלמי עמאש
1
בפני |
כבוד השופט ניצן סילמן
|
|
מבקשת |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
משיב |
חלמי עמאש ע"י ב"כ עו"ד צבי אבנון |
|
החלטה
|
בקשת מעצר עד תום ההליכים של המשיב כנגדו הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה והפקרה.
העובדות עפ"י כתב האישום -
1. עבד אלרחמן עמאש (להלן: "המתלונן"), מתגורר בשכנות לבית משפחת המשיב בג'סר אל זרקא. בין המשיב למתלונן קיים סכסוך.
2. ביום 13.1.21 בשעה 19:33 המשיב הגיע לקרבת ביתו של המתלונן כשהוא נוהג ברכב מסוג מאזדה (להלן: "הרכב"), ומשהבחין במתלונן עומד בצד הדרך, נסע לעברו במהירות, פגע בו עם חזית הרכב והעיפו באוויר.
3. המשיב שידע כי פגע במתלונן, המשיך בנסיעה ולא הגיש למתלונן עזרה.
המתלונן נפגע בברך ימין ונגרמה לו חבלה בגולגולת.
המשיב חלק על קיומה של תשתית לכאורית
4. לגרסת המשיב, עת חזרו הוא ואחיו ברכב ממשלוח שעשו, ראו אדם עומד בצד הדרך ולתחושתם כשהתקרבו הוא זרק לעברם אבן. המשיב נרתע, חיבק את אחיו והרכב סטה. מדובר בתאונה. השניים עצרו בכניסה לבית משפחתם הקרוב למקום, והמשיב הודיע שפגע במישהו. אביו יצא לטפל בפצוע. הדאגה לעזרה למשיב הייתה מידית ועל כן, אין הפקרה.
5. עוד לטענת המשיב, ככל שטוענת המבקשת לפגיעה בכוונה, אין מקום לטענת ההפקרה.
2
6. המבקשת טענה כי גרסת המשיב שמהלך הנסיעה חיבק את אחיו וביד אחת ביצע סטיה עם הרכב שמאלה ומיד ימינה - מופרכת.
7. לטענת המבקשת גרסאות המשיב בחקירות שקריות וסותרות גרסת האח.
כמו כן, עת נעצר המשיב טען בפני השוטרים כי נמאס לו מהמתלונן והגיע לו להידרס
8. המבקשת טענה כי קיימת פסיקה עניפה של הרשעה בעבירת חבלה מחמירה והפקרה.
דיון -
9. הלכה היא כי לצורך החלטה על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית, ביהמ"ש אינו נדרש לבחון מהימנות עדים או משקלן של ראיות, למעט במקרים בהם נגלות בחומר החקירה סתירות מהותיות המכרסמות באופן מהותי בעוצמת התשתית.
די בשלב זה בבחינת כוח ההוכחה הפוטנציאלי הטמון בחומר החקירה.
(ראה - בש"פ 4698/20 פלוני נ' מדינת ישראל, מיום 16.8.20; בש"פ 7923/19 אבו דיב נ' מדינת ישראל, מיום 15.12.19; בש"פ 1597/20 מדינת ישראל נ' אבו סעב, מיום 11.3.20).
במסגרת זו אין די בהעלאת ספקות או תזות חלופיות אפשריות מצד ההגנה כדי להפריך הערכה ראשונית זו, אלא במקרים נדירים, בהם "חוסר המהימנות זועק מן הראיה ונוטל ממנה לחלוטין את כוחה בתור שכזאת" (בש"פ 825/98 מדינת ישראל נ' דחלה, פ"ד נב(1) 625, 629 (1998)).
הראיות בתיק -
10. דוח פעולה רסר פישמן - בשיחה עם המודיעה טרייה עמאש סיפרה שראתה במצלמות את דוד שלה, המתלונן, יוצא לרחוב, ואז הגיע רכב שדרס אותו וברח מהמקום. לאחר שיצאה החוצה, ראתה את המתלונן שוכב על הרצפה ושמעה אותו צועק שכואבת לו הרגל ושהמשיב הוא שדרס אותו
11. דוח פעולה רסר אלישע - בהגיעו לבית משפחת המשיב הבחין ברכב מסוג מאזדה בצבע חציל, שמראת צד שמאל שלו שבורה ופנס דרך שמאל
12. דוח פעולה רס"ר ביטון- בהגיעו לבית משפחת המשיב, הודיע לחמיס, אחיו של המשיב שעצור בגין דריסה, חמיס והאב אמרו שהנהג ברכב היה המשיב, גם האם והמשיב עצמו אישרו. המשיב אישר שפגע במתלונן, ואביו הוסיף כי לכן נלחץ ולא עצר
3
13. דוח פעולה רסמ עודי- בהגיעו אל בית משפחת המשיב, נאמר לו ע"י המשפחה כי הנהג ברכב היה המשיב. הבחין שברכב מראה ופנס שמאליים שבורים, ונראה כי נפגע פגוש קדמי. לאחר שהוסבר למשיב מהות העבירה, טען כי הוא מאוים וירו עליו בעבר, ראה את המתלונן יוצא לעברו והיה בטוח שמתכוון לירות. מהלחץ סטה עם הרכב לכיוונו וברח מחשד שיפגע.
14. דוח מעצר של המשיב אמר "פחדתי ירו עלי ירו עלי בעבר איבדתי שליטה על הרכב"
15. תובנות מצלמת גוף -
בסרטון נשמע המשיב אומר לשוטר שמבקש לעכב את אחיו, חמיס, כי הוא לא היה באירוע. המשיב ממשיך ואומר שהמתלונן זרק אבנים ופגע ברכב "אנחנו סובלים, הוא בכביש זורק אבנים די כבר. הוא מזיק להרבה אנשים"
אביו של המשיב הוסיף שאשתו אמרה לו להתקשר למשטרה, אבל הוא רצה לחכות לאביו של המתלונן, כי לא נעים לו ממנו "אני חבר שלו ולא התקשרתי. צריך לעשות סוף לזה" "יאללה שכנים שכנים די מספיק", "הוא זורק אבנים מה זה הדבר הזה"
כשהוסבר למשיב שעליהם היה להתקשר מידית למשטרה כי נפגע אדם, המשיב אומר "אבל אני פחדתי באותו זמן הוא יצא מהחושך וחשבתי שהוא חמוש"
השוטר ממשיך ומסביר למשיב כי חלפו כבר 3 שעות מהאירוע והיה עליו להודיע למשטרה "לא יכול להיות שאתה פוגע בבן אדם ונוסע". המשיב בתגובה "כן אבל הוא בן אדם חרא וזה לא נקרא בן אדם"
16. דוח צפיה במצלמות אבטחה של טרייה עמאש (זמן מצלמה) -
20:25:54 נראה אדם חוצה את הכביש משמאל לימין, עומד ליד משאית, מרים דבר מה מהכביש (נראה כמו קרטון) הולך וזורק מצד שמאל ליד תחנת האוטובוס. חוזר חזרה לצד השמאלי של הכביש
בהמשך נראה אותו בחור מס' פעמים חוזר וחוצה את הכביש
20:49 אדם עומד בצד השמאלי של הכביש, בין המכוניות החונות והמשאית, עם ידיו בכיסי החולצה ופניו לכיוון תחנת האוטובוס. רכב כהה מגיע מהכיוון הנגדי, וכשניה לאחר שהבחור מסתובב עם פניו לכיוונו, הרכב פונה שמאלה בפתאומיות בצורה חדה ופוגע בו. לאחר הפגיעה שובר ימינה וממשיך בנסיעה
20:49:47 מגיעים גבר ואישה לפצוע, ואחריהם עוד גבר ואישה.
17. דו"ח בוחן תנועה - תקינות הרכב לא גרמה לסטייה ימינה או שמאלה. הרכב פגע בהולך הרגל עם פינה קדמית שמאלית
הודעות -
4
18. טרייה עמאש - סמוך לשעה 19:40 ראתה במצלמות את דוד שלה, המתלונן, שירד לרחוב, ואז הגיע רכב נסע לכיוון המתלונן ודרס אותו. הרכב נמלט מהמקום. כשיצאה החוצה ראתה את המתלונן צועק שכואבת לו הרגל וכי המשיב הוא שדרס אותו. כשהייתה למטה אבא של המשיב ניגש אליהם ושאל אם לקחת את המתלונן לביה"ח. הם אמרו שלא צריך, הזמינו אמבולנס.
הדריסה הייתה מכוונת לדעתה כי "רואים שהרכב סטה לעברו"
19. המתלונן - בהודעה ראשונה מיום 14.1 טען שעמד מתחת לבית ושוחח בטלפון עם חברתו, ואז הגיע רכב במהירות ופגע ברגלו. לא יודע מי דרס אותו, לא ראה את סוג הרכב. כשנשאל מדוע רצו לדרוס אותו השיב "אני לא יודע, אולי רצו לדרוס, אולי תאונה..."
אין לו סכסוכים. היו לו בעבר, אבל זה סודר, סירב להגיד עם מי
בהודעה נוספת אישר כי המשיב הוא שגרם לפציעה שלו, ולא אמר זאת בהודעה קודמת כי היה לחוץ ועצבני כשהגיעו השוטרים, לא רצה שיאמרו שהוא מלשן. לא יודע למה המשיב דרס אותו
הוא עמד ליד המדרכה, המשיב הגיע עם הרכב, שבר את ההגה ופגע בו בעוצמה. המשיב סטה מנתיב הנסיעה והגביר את המהירות, ופגע בו בכוונה
כששכב על הרצפה הגיעו אליו טרייה, סבתא וסבא שלו ודוד שלו. הגיע גם אביו של המשיב, והמשפחה שלו סילקו אותו משם
לא זרק כלום לכיוון הרכב
20. חמיס, אחיו של המשיב, העיד כי המשיב הגיע הביתה סביבות השעה 20:00 וסיפר שאדם זרק אבנים בכביש, והוא איבד שליטה על הרכב ופגע בו. הוא היה בבית כשזה קרה. ההורים שלו יצאו לעבר המתלונן.
לאחיו, המשיב, יש סכסוך עם המתלונן, הוא לא יודע על מה
21. אניסה, אמו של המשיב סיפרה ששני בניה, המשיב ומוחמד הגיעו הביתה ואמרו שהמתלונן השתגע, הוא ירק על הרכב, שבר את המראה והפנס. המשיב סיפר שאחרי שהמתלונן זרק לעברו אבן הוא איבד שליטה על ההגה, חשב שהמתלונן רוצה לירות לעברו, וסובב את ההגה ואז פגע במתלונן. המשיב לא עצר את הרכב לאחר הפגיעה כי חשש שיש למתלונן נשק. לטענתה כל השכונה יודעת שהמתלונן יורה, אבל היא מעולם לא ראתה אותו עם נשק
5
22. סאמי, אביו של המשיב - לאחר הדריסה הגיע למקום, אבל המשפחה של המתלונן ביקשה שלא יתערב אז הוא הלך. בירי שהיה לעבר בנו, לא היה מעורב המתלונן. החשוד בירי הוא חבר טוב של המתלונן
23. מוחמד, אחיו של המשיב - עושה משלוחים עם המשיב. יצאו מהקיוסק למשלוח, המתלונן ירק לעבר הרכב, עשו את המשלוח ובדרך חזרה הביתה, ראו את המתלונן מסתתר מאחורי משאית וזרק אבן שפגעה במראה. פחדו כי המשיב נורה בעבר, חשבו שיש למתלונן נשק.
המשיב מסוכסך עם המתלונן ואחיו איברהים. זו לא הפעם הראשונה שהמתלונן מתגרה בהם ומקלל. אמא שלו אמרה לפני כמה שנים שהוא לא לוקח את הכדורים שלו . "הוא משוגע לוקח כדורים"
כשהאבן פגעה במראה הוא פחד והתכופף, לא יודע מה המשיב עשה
טען שהמתלונן זרק אבן אחת שפגעה במראה, אבל היא לא נשברה, ואז רצה לזרוק אבן נוספת שהוציא מכיס המעיל ואז קרתה התאונה. המשיב דרס את המתלונן בזמן שאחז אבן ביד, האבן פגעה במראה שנשברה.
כשנזרקה האבן הראשונה, המשיב התכופף כמוהו ואז סטה
המראה נשברה מעוצמת הפגיעה עם האבן שאחז המתלונן בידו.
24. המשיב - סיפר שעושה משלוחים של המבורגר בכפר עם הרכב שלהם. היה עם אחיו הקטן, מוחמד, ברכב, בדרך חזרה הביתה ממשלוח. פתאום יצא מישהו שנראה חמוש. הוא נורה בעבר ופחד. חיבק את אחיו והמשיכו לנסוע. לא יודע מה קרה אחר כך, בגלל זה כשהגיע הביתה שלח את ההורים שלו לשם.
כשנשאל מדוע המשיך בנסיעה הביתה ולא עצר השיב שפחד, הוא היה נראה חמוש "החשוד שם ידיו בכיסים ומדגים". פחד שיש לו נשק
נשאל מדוע הרכב סטה לשמאל אם פחד, והשיב שיש בעיה במסרק של הרכב. הבעיה החלה לפני יומיים ברכב
אין סכסוך בינו לבין המתלונן. המתלונן "מג'נון" וחושב שיש ביניהם סכסוך "הוא דפוק בראש"
לפני האירוע הייתה פגיעה בפגוש קדמי שמאלי ברכב. הוא פגע במתלונן באמצעות המראה "הוא נגע במראה זרק עליי אבנים למנורה שבר אותה וזרק את עצמו על הרצפה"
לא ידע להבהיר אם אכן פגע בו במראה בלבד כיצד נשברה רגלו של המתלונן. בהמשך טען כי המתלונן זרק עצמו על הרכב "הוא עושה בכוונה".
לא פגע בו בכוונה, ולא נסע במהירות
חזר וטען כי המתלונן לבש שחור, ירו עליו בעבר, פחד שירו עליו שוב ופחד על אחיו
6
נשאל אם דרס את המתלונן מאחר והיה מעורב בירי עליו בעבר והשיב "לא, אתם לא עשיתם חקירה אחת הוא יודע מי ירה עליי"
כשעומת עם דוח בוחן תנועה לפיו הרכב שלו נמצא תקין בניגוד לגרסתו, חזר וטען כי יש בעיה בהגה. המתלונן זרק לעברו אבן
הכרעה -
25. עיון בחומר החקירה מעלה קיומה של תשתית ראייתית לעבירות המיוחסות למשיב -
א. גרסת המשיב כי המתלונן זרק לעבר הרכב אבן, ועל כן, נרתע, חיבק את אחיו והרכב סטה שמאלה עומדת בסתירה לגרסתו הראשונה מועד מעצרו ולגרסת אחיו - מועד המעצר טען המשיב כי חשב שהמתלונן חמוש ובכוונתו לירות לעברו, ומהלחץ סטה עם הרכב לכיוונו (ראה דוח פעולה עודי ודוח מעצר); אחיו של המשיב טען כי המתלונן זרק אבן שפגעה במראה, הוא התכופף ולא יודע מה אחיו עשה אותה העת. בהמשך שינה גרסה וטען כי אחיו בדומה לו, התכופף אף הוא, ואז הרכב סטה שמאלה. בין כך ובין כך, לא טען מוחמד כי המשיב, כביכול, לאחר זריקת האבן לעברם, חיבק אותו ועל כן, סטה הרכב שמאלה.
ב. זאת ועוד, גרסת המשיב כאמור אינה עולה בקנה אחד עם תיעוד האירוע במצלמות האבטחה - במצלמות נראה המתלונן למעלה מ- 20 דקות טרם התאונה, מרים דבר מה שנראה כקרטון (גדול ומתנופף ברוח) וזורק לעבר שטח פתוח משמאל לתחנת האוטובוס.
מהלך כ- 4 דקות לפני האירוע נראה המתלונן הולך וחוזר מצד שמאל לימין הכביש כשידיו בכיסי החולצה, לא נראה מרים דבר מה מהרצפה, או זורק.
שניות לפני התאונה עדיין נראה המתלונן עם ידיו בכיסים, כאשר גבו מופנה לעבר כיוון נסיעת הרכב. המתלונן מסתובב עם פניו לכיוון הרכב כשניה בלבד לפני שהרכב סוטה שמאלה ופוגע בו.
עיון בסרטון האבטחה מעלה, לכאורה, כי לא היה בידי המתלונן זמן או אפשרות להשליך אבן או כל דבר אחר לעבר הרכב כטענת המשיב. (ראה לעניין זה גם גרסת המשיב בחקירתו כי ראה את המתלונן עם ידיו בכיסיו, ועל כן, כביכול, חשש שהוא נושא נשק. היינו, גם אליבא המשיב עצמו, לא זרק המתלונן אבן לעבר הרכב שגרמה לסטייה)
מצפיה בסרטון יוצא-עובר לאירוע נחזה המתלונן עם ידיו בכיסים.
7
עובר לאירוע לא נחזה המתלונן מרים אבן או דבר מה לזרוק.
עובר לאירוע נחזה המתלונן עם גבו לכיוון הכביש ממנו הגיח המשיב (ומסתובב ממש כחצי שניה טרם הפגיעה) ; המתלונן לא יכול להיערך להגעת המשיב, להרים אבן, ולזרקה בפרק זמן כה קצר
עובר לאירוע מצוי המתלונן בין שני רכבים חונים; סטיה אקראית היתה מביאה, בצורה מסתברת, לפגיעה ברכבים החונים
עובר לפגיעה- ניתן לראות המהירות בה מגיע רכב המשיב, מהירות שאף היא אינה מתיישבת עם גרסתו, ואף נחזה כמאיץ.
עובר לאירוע עומד המתלונן באיזור מואר, בניגוד לגרסת המשיב.
אף גרסת המשיב בחקירתו כי פחד משהמתלונן יצא מהחושך עם ידיו בכיסיו ונראה חמוש אינה סבירה. עיון בסרטון כמו גם בתצלומי הזירה מעלה כי הכביש ישר ומואר. המתלונן נראה בבירור, אינו מגיח מהחושך כגרסת המשיב, וכאמור לעיל, מסתובב עם פניו לעבר הרכב פחות משנייה לפני הפגיעה בו.
ג. לא זו בלבד, אלא שגרסת המשיב אף אינה מתיישבת עם ההיגיון הסביר והשכל הישר. אם אכן, המתלונן היה זורק אבן לעבר הרכב או שהיה חשש בליבו של המשיב כי המתלונן חמוש ובכוונתו לפגוע בו, הרי שסביר להניח כי האינסטינקט היה דווקא לסטות עם הרכב ימינה - הרחק מהאבן ו/או האדם החמוש. כשנשאל על כך המשיב בחקירה טען לתקלה במסרק הרכב בגינה כביכול סטה הרכב שמאלה. טענה העומדת בסתירה לדוח בוחן תנועה כי תקינות הרכב לא גרמה לסטייה.
גם הטענה כי המשיב סטה עם הרכב שמאלה לאחר שחיבק את אחיו ביד ימין, ואז הצליח באמצעות נהיגה בידו השמאלית בלבד, לסטות בחדות ימינה ולהימנע מפגיעה ברכב חונה קרוב - אינה סבירה.
ד. מראיות ועדויות עולה כי המשיב נמלט מהמקום, המשיך בנסיעה לעבר ביתו ולא עצר במקום התאונה על מנת לעמוד על תוצאותיה ולהושיט למתלונן עזרה.
8
יחד עם זאת, בית משפחת המשיב קרוב למקום האירוע. המשיב סיפר למשפחתו עם הגיעו למקום את שאירע, ואביו ניגש למתלונן והציע עזרה
26. טענת המשיב כי משהואשם בעבירת חבלה בכוונה מחמירה אין מקום לעבירת ההפקרה - דינה להידחות. בדין טענה המבקשת כי קיימת פסיקה עניפה המרשיעה נאשמים בעבירות המיוחסות למשיב, ראה למשל - ת"פ 1144/07 מדינת ישראל נ' אסעד שיבלי, מיום 29.7.09; ת"פ 50509-01-11 מדינת ישראל נ' אימאן גנאים, מיום 19.1.12; ת"פ 45417-03-14 מדינת ישראל נ' ראמי קורדי)
27. לאור האמור, אני קובע קיומן של ראיות לכאורה לעבירת חבלה בכוונה מחמירה בעוצמה נאותה, וקושי בתשתית לעניין עבירת ההפקרה.
28. אשר לבחינת חלופה- סבורני כי בנסיבות, חרף גילו המשיב והיעדר עבר פלילי, אין מנוס אלא לשקול הדברים בעזרת שירות המבחן, גם אם יארך הדבר; מדובר בסכסוך בין משפחות הגרות בסמוך; מדובר בשימוש ברכב כנשק לכל דבר (על משמעות הדבר לעניין טעמים מיוחדים הנדרשים להעדפת מעצר באיזוק, אם בכלל), מדובר באישום בהפקרה (חרף קושי כאמור), ובמי שלחובתו להבנתי עבר תעבורתי.
ניתנה היום, כ"ח שבט תשפ"א, 10 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.
