1

1.         לפני בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצר, במסגרתה עותר המשיב לביטול מעצר הבית הלילי, בו הוא שוהה, ולהפסקת פסילתו עד תום ההליכים נגדו.

2.         נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין עבירות לכאורה של נהיגה בשכרות ובקלות ראש, מיום 13.7.18.

מסוכנות המשיב נובעת מחומרת העבירות ומהעובדה שזהו מקרה שלישי, לכאורה, בו נתפס, בשנים האחרונות, נוהג בשכרות.

בהרשעתו הראשונה, מיום 16.11.15, נדון למאסר מותנה, בן 4 חודשים, לצד רכיבים נוספים, ובהרשעתו השניה, מיום 3.7.18, נדון למאסר בן חודשיים, בעבודות שירות, מאסר מותנה, ולרכיבים נוספים. היינו, כנגד המשיב עומדים ותלויים שני מאסרים מותנים, ברי הפעלה, ופסילות מותנות. למשיב הרשעות נוספות, בשלל עבירות, לרבות נהיגה במהירות מופרזת, שימוש בטלפון, שלא באמצעות דיבורית, סטיה מנתיב נסיעה, אי ציות לתמרורים, עקיפה מימין ועוד.

זאת ועוד, למשיב רישום פלילי, הכולל תקיפה הגורמת חבלה של ממש ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו.

2

3.         המשיב שוהה במעצר בית, בתנאים מגבילים, החל מיום 13.7.18. נוכח בקשה למעצרו עד תום ההליכים נגדו, ולפסילתו עד תום ההליכים נגדו, ביום 17.7.18 הוריתי על המשך מעצר הבית, בתנאים מגבילים, ופסילתו עד תום ההליכים נגדו, נוכח עברו התעבורתי והמסוכנות הנשקפת ממנו.

4.         ביום 17.9.18 ניתנו למשיב חלונות פיקוח, פעמיים ביום, בבוקר ובערב, לשעה אחת.

ביום 28.1.19, נוכח בקשה לעיון חוזר, הוריתי על שחרורו של המשיב, למעצר בית חלקי, לילי, תוך הגדלת הבטוחה הכספית. החלטתי התבססה על פרק הזמן שחלף מאז מתן ההחלטה הקודמת, בו שהה המשיב במעצר בית, והעובדה שלא נרשמו לחובתו הפרות, כל אותה תקופה, ומצוקתו הכלכלית. יצוין שהתיק העיקרי אז היה קבוע להקראה בחודש פברואר 2019.

5.         כעת עותר ב"כ המשיב לביטול מעצר הבית הלילי ולהפסקת פסילת המשיב עד תום ההליכים נגדו. לשיטתו, חלפו 6 חודשים מיום שחרורו של המשיב למעצר בית חלקי, המשיב מנותק מעבודתו ומסביבתו, רישיונו מופקד, ואין כל עילה, בנסיבות אלה, להמשיך ולהחזיקו במעצר בית. הוטעם שהתיק העיקרי קבוע לשמיעת ראיות ליום 27.5.20, עד אז יחלוף זמן רב, ודי בכך כדי להקים עילה לעיון חוזר. צוין שהמשיב לא הפר עד היום את האמון שנתן בו בית המשפט. לעניין פסילתו עד תום ההליכים, נטען שהמשיב היה פסול לנהיגה משך תקופה ארוכה והפנים את חומרת מעשיו. המשיב, עצמאי, שמעסיק מספר עובדים, ורישיון הנהיגה נחוץ לו, לצוך הובלת עובדים למקום העבודה.

הסנגור ציין בדיון שתוגש, מטעמו, פסיקה תומכת. בתום הדיון ניתנה לסנגור אפשרות להגישה עד יום 30.7.19, בשעה 10:00. עד עתה לא הוגשה הפסיקה הרלוונטית ועל כן ניתנת החלטתי על בסיס החומר המונח לפני.

המבקשת מתנגדת לבקשה. צוין שהעבירות המיוחסות למשיב חמורות. מאז ששוחרר למעצר בית, לא התגלו עובדות חדשות המצדיקות ביטול התנאים המגבילים שהוטלו עליו ולא חלף זמן רב. צוין שבתיק העיקרי הדיונים נדחו מעת לעת, נוכח בקשת סנגורו למיצוי משא ומתן עם המבקשת. רק ביום 11.7.19, הוטעם, כפר הנאשם בעובדות כתב האישום, והתיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 27.5.20. לגישת המבקשת, קביעת מועד רחוק לדיון אינה עילה לשינוי תנאים. עברו של המשיב, הכולל שני מאסרים מותנים, שניתן להפעילם, בשני תיקים, בעבירות דומות, למשך 7 חודשי מאסר בסך הכל, נטען, מעיד באופן מובהק על מסוכנותו ועל החשש שישוב ויסכן את משתמשי הדרך. הודגש שהמשיב עצור במעצר בית לילי בלבד ולא הונח טעם ממשי לשנות מכך.

דיון והחלטה

המסגרת המשפטית

3

6.         סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) קובע שעיון חוזר בהחלטה, בעניין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, ייעשה רק אם "נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".

7.         עברו התעבורתי של המשיב מכביד. העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, במקרה שלפני, בוצעו 10 ימים בלבד לאחר שנגזר דינו בתיק אחר, כשטרם החל לרצות את עבודות השירות בתיק האחר, בו הורשע בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

8.         בבוא בית המשפט לדון בבקשה לעיון חוזר, אין הוא דן מחדש בחלופת המעצר שנקבעה במקור, אלא בוחן אם מאז ההחלטה המקורית שניתנה התגלו עובדות או נסיבות חדשות או שעבר פרק זמן ניכר, שיש בהם כדי לשנות את נקודת האיזון הראויה בין האינטרס של המבקש לבין האינטרס הציבורי בהגנה על ביטחון הציבור והבטחת תקינות ההליך השיפוטי (בש"פ 7125/07 פלוני נגד מדינת ישראל; בש"פ 2/06 אייל זילברפרב נגד מדינת ישראל; ב"ש (נצרת) 389/10 יוסף בן נימר הייב נגד מדינת ישראל).

המבקש נהג ברכב בשכרות, ובקלות ראש, עבירה המצויה ברף הגבוה של עבירות התעבורה, וככזו מעידה על מסוכנותו לשלומם ולביטחונם של המשתמשים בדרך. מגיליון ההרשעות עולה שמדובר, לכאורה, בפעם השלישית, בה נתפס בגין עבירה דומה, דבר המקים חשש להישנות המעשה.

החלטת בית המשפט מיום 28.1.19, במסגרתה שוחרר לתנאי מעצר בית חלקי, לילי, מאזנת בין אינטרס המשיב ונסיבותיו לבין האינטרס הציבורי שבבסיסו ההגנה על ביטחון הציבור ממסוכנות המשיב ומועדותו.

9.         לא הובאו נסיבות חדשות או עובדות חדשות, כנדרש בסעיף 52 לחוק, המצדיקות להיעתר לבקשתו, ובנסיבות המקרה אין המדובר בפרק זמן ניכר. התיק העיקרי, כאמור, קבוע לשמיעת הוכחות ליום 27.5.20, לאחר שסנגוריו של המשיב ביקשו בו מספר דחיות. המשיב כפר בתיק העיקרי רק ביום 11.7.19. בנסיבות אלה, קביעת מועד הדיון למועד זה, אינה מהווה עילה להיעתר לבקשה.

בהעדר עילה לעיון חוזר, אין מקום לשחרור ממעצר בית "בשלבים", כפי שנקבע בבש"פ 4152/91

פלוני נגד מדינת ישראל:

"רק נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן המלמדות על שינוי מהותי במצב יצדיקו עיון חוזר ושינוי התנאי" כדי למנוע תופעה בה "נאשם שנעצר... שוטח תחינתו בבית המשפט ומבקש לשחררו, ומציע כי תנועותיו תוגבלנה בכל שעות היממה, בית המשפט נענה לו ולא חולפים ימים רבים ובאה בקשה לשנות את התנאי הזה, כי הוא מכביד... הענות חיובית לפניות כאלה תתפרש בעיני הציבור, נאשמים וסנגוריהם, כי הנה נפתחה דרך להשתחרר מהמעצר וגם ממה שנקרא "מעצר בית" בשלבים". (הדגשה שלי - א.ט.ג.).

4

10.       טענת הסנגור שמעצר הבית הלילי בו נתון המשיב, יוצרת עבורו מצוקה בעבודה ומנתקת אותו מסביבתו, אין בה כדי להצדיק ביטול מעצר הבית, בנסיבות העניין. למשיב אין להלין אלא על דפוסי התנהגותו ואורחותיו בכביש, המשתקפים מעברו התעבורתי, ומנסיבות ביצוע העבירות, לכאורה, במקרה שלפני, ומעידים על מסוכנותו הגבוהה.

לעניין בקשת המשיב להורות על הפסקת פסילתו עד תום ההליכים של המשיב, הרי שבנסיבות העניין, ונוכח מסוכנותו, הרי שאין כל מקום להיענות לבקשה, ויש להרחיק את המשיב מהכביש, בשלב זה.

11.       לסיכום, בענייננו אני קובעת שלא חל שינוי בנסיבות, לא נתגלו עובדות חדשות, ולא חלף זמן ניכר, שיש בהם כדי לשנות מהחלטתי הקודמת, בדבר מעצר הבית הלילי, בו נתון המשיב, מיום 28.1.19.

נוכח האמור לעיל, הבקשה לעיון חוזר נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

המזכירות תחזיר את תיק החקירה למשיבה.

זכות ערר בחוק.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ט, 30 יולי 2019, בהעדר הצדדים.