1

לפניי בקשה להחזרת תפוס.

המבקש 1 (להלן: "המבקש") נעצר ביום 20/09/18 בחשד לעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות על פקודת מס הכנסה, הברחת טובין ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.

לאחר שהוארך מעצרו פעמיים, שוחרר המבקש בתנאים.

במסגרת מעצרו של המבקש תפסה המשיבה הפריטים המפורטים בדו"ח החיפוש שצורף לבקשה.

ביום 07/11/18 הגישו המבקש ואשתו (להלן: "המבקשת") את הבקשה הנדונה בנימוק כי מדובר בחפצים אישיים בעלי ערך סנטימנטלי וכי אין כל טעם שהמשיבה תמשיך להחזיק בהם.

המשיבה הסכימה להשיב את רישיון הנהיגה הישראלי של המבקש ואת תעודת הזהות של המבקשת.

2

בדיון שנערך היום מיקד ב"כ המבקשים את בקשתו להשבת תכשיטי הזהב שנתפסו, שלשיטתו, קיבלה המבקשת לרגל חתונתה. בין היתר, נטען, כי אין לתכשיטים אלה כל קשר לחקירה עצמה או למיוחס למבקש, כי עילת תפיסת התכשיטים הינה סתמית ובלתי מבוססת וכי אין ראיה שהתכשיטים נרכשו בכספי עבירה או שהוברחו. ב"כ המבקשים טען כי מאז מעצרו של המבקש, הוא לא נחקר כלל והמבקשת אף היא לא זומנה לחקירה אצל רשויות המס.

יצוין כי המבקשת לא התייצבה לדיון, לטענת ב"כ, מחמת שהינה בחודש התשיעי להריונה.

המשיבה טענה, הן באמצעות נציג המשטרה והן באמצעות נציג מס הכנסה, כי המבקש נחשד בהברחת 27 ק"ג זהב לתחומי המדינה, העלמת הכנסות וכן עבירת הלבנת הון, עבירות מסוג פשע. בדוחו"ת שהוגשו למס הכנסה ע"י המבקש לא נטען לפעילות בסחר בזהב או לפעילות כלשהי בחו"ל. מאז שוחרר המבקש נמשכו פעולות החקירה, הוצאו צווים וקם הצורך להמשיך ולהחזיק בכל הרכוש שנתפס, ובכלל זה בתכשיטים, עד להשלמת החקירה ולצורך חילוט הרכוש, בין אם לפי חוק הלבנת הון ובין אם לפי סעיפים 194 ו - 220 לפקודת מס הכנסה. כן נטען כי נתפסו, בין היתר, מטבעות זהב וגם אונקיות, הדומות לתכשיטים שהשבתם מתבקשת. היקף העבירות הוערך ב-5 מיליון ₪.

מעיון בחומר החקירה וכן במזכרים שהובאו לעיוני (במ/1-במ/2) עולה כי קיים חשד סביר הקושר את המבקש למיוחס לו. העובדה כי טרם הוגש כנגד המבקש כתב אישום איננה גורעת מעצמת החשד. החקירה בעניין עודנה מתנהלת.

בשלב זה, אין בידי לקבוע כי תכשיטי הזהב מושא הבקשה אינם קשורים לחקירה, למיוחס למבקש או כי נתקבלו כמתנת חתונה למבקשים. חלפו כחודשיים בלבד מיום תפיסת התכשיטים ועדיין יש צורך בעיבוד והערכה של ממצאי החקירה בידי גורמי החקירה הרלוונטיים, כמו גם בקידומה. אוסיף כי מדובר בחקירה מורכבת האורכת זמן, כפי שטען בפני נציג מס הכנסה.

בשים לב למהות החשדות הקיימים ביחס למבקש, בין אם תכלית תפיסת התכשיטים הינה לחילוט עתידי ובין אם להצגה כראיה במשפט, עדיין נותר בעינו הצורך בהחזקת התכשיטים בידי המשיבה. בנסיבות המקרה דנן, באיזון בין הפגיעה בזכות הקנין של המבקשים לבין האינטרס הציבורי ותכלית התפיסה, ולעת הזו, שעה שהחקירה עדיין מתנהלת, סבורני כי האינטרס הציבורי גובר. יוער אף כי אין מדובר בנכסים פסידים ומידת הפגיעה בזכות הקנין (בהעדר האפשרות לעשות שימוש בתכשיטים לעת עתה ומבלי להקל ראש בטענה לענין ערכם הסנטימנטלי) איננה שקולה לסיכול תכלית החילוט או הבאת התכשיטים כראיה בהליך, ככל שייפתח. לעת הזו נקודת האיזון נוטה לטובת המשך החזקת התכשיטים בידי המשיבה. הפגיעה בזכויות המבקשת לנקודת הזמן דהיום הינה מידתית.

המבקשים הציעו להפקיד ערובה כספית בסך 2,000 - 3,000 ₪ כנגד החזרת התכשיטים. אולם בשלב זה, בשים לב לצרכי החקירה, להיקף העבירות הנטענות, לטענה כי למבקש אין רכוש בישראל ובהעדר שומה אודות ערכם של התכשיטים שנתפסו, לא מצאתי מקום להתנות החזרת התכשיטים בהפקדת ערובה כמוצע.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ט, 19 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.

3