1

 

 

 

פרוטוקול

 

נציג המבקשת, לאחר הזהרה כחוק:

המבקשת חוזרת על הבקשה ומצהירה כי כל האמור בה אמת. תיק החקירה מוגש לעיון ביהמ"ש וכן דו"ח סודי (סומן מב/1). כמו-כן אני מציג לביהמ"ש את סרטון האירוע, וביהמ"ש צופה בסרטון. הבוקר נאמר לי שיש עוד ארבעה סרטוני 'טיקטוק' שהעלה המשיב, גם כן בהקשר לאותה סיטואציה, ובהם מוצגות כל העבירות המיוחסות לו, והן:הפוגע בכבוד דגל או סמל המדינה, זילות ביהמ"ש, הסגת גבול פלילית והתנהגות פרועה במקום ציבורי, ולכך אוסיף חשד לעבירה נוספת שכנראה לא נקלטה בטבלת העבירות, והיא קשירת קשר לעבירה או לפשע. לדעתי יצטרפו בהמשך עבירות נוספות. רואים בבירור בסרטון שהופץ שמעבר להתנהגות של המשיב וחברו, העולים לבמת המשפט ומזלזלים בה ובכל מה שהסמל הזה מייצג במדינה, אני מפנה לסרטון שוב, שבו רואים את השלישי מתחיל את צילום הסרטון כאשר הוא מבליט את איבר מינו כלפי כל המדינה והבמה ומה שביהמ"ש מייצג. זה נראה חמור מאוד. לכן הוספתי עבירה של קשירת קשר. העבירה החמורה הזו יכולה לפגוע ברשויות ובביהמ"ש, ואוי לנו כאשר סרטון שכזה מופץ ברבים. אנו עדיין תרים אחר ארבעת הסרטונים הנוספים, אך הבוקר כשניסיתי לראות אותם ראיתי שכתוב שהם חסומים או שהם הוסרו. לכן יש צורך באיש מקצוע שישיגם.

לשאלת ביהמ"ש - הוא הפיץ יותר סרטונים מן הסרטון שהופץ, אך כתוב לי שהסרטון הוסר או נחסם. לכן אבקש מאיש מקצוע להוריד אותו, ככל שאפשר. כמו שאיש מקצוע יכול לאתר מסרון שנשלח ב'ואטסאפ' ונמחק.

יש שלוש-עשרה פעולות, ולכן ביקשנו שבעה ימים.

התנהגות המשיב וחבריו אולי נעצרה באולם ביהמ"ש, אך אם הם מסתובבים כאן אפשר להבין שיש גם גישה ללשכת השופט עצמו, ולצלם שם צילום שכזה כבר ייראה חמור ביותר. אם אדם מרשה לעצמו - אין גבול.

2

 

חקירה נגדית

ש': הסיבה שכרגע הוספת קשירת קשר היא משום שלפני הדיון הפניתי אותך לסעיף החוק כדי להראות לך שאין פה עבירה של זילות ביהמ"ש? מתי קיבלת הוראה להוסיף עבירה זו של קשירת קשר? מי הגורם בחקירות שהורה לך להוסיף עבירה זו?

ת':  יש לי ניסיון של עשרים שנה. אני רואה תיק חקירה, ואני יודע שקיים מצב שבו לא כל העבירות נקלטות בבקשה. במקרה כזה תפקידי הוא לציין שיש עבירות נוספות, ואני ממש לא צריך את עזרתך כדי לראות שיש עבירות נוספות.

ש': קיבלת אישור מקצין לתקן את הבקשה?

ת':  אין צורך באישור קצין. אני כאן מייצג את המשטרה ויש לי היכולת לעדכן עבירות ולהוסיפן בע"פ בתחילת הדיון. זה איננו חריג.

ש': אינך מייחס למשיב את אותה התנהגות שייחסת לאדם השלישי, נכון?

ת':  ברגע שיש קשירת קשר לעבירה פירושו שהוא והשלישי עברו את העבירה יחד.

ש': קשר לאיזה פשע? מהו הפשע שקשרו לעשות?

ת':  אמרתי - קשירת קשר לעבירה או פשע. כל מילה שאמרתי מדויקת. בשלב זה עדיין אני צריך לבדוק אם העבירות המדוברות הן פשע.

ש': איך אתה יכול לייחס לו קשירת קשר לפשע שאינך יודע מהו?

ת':  אמרתי - קשירת קשר לעבירה, שיכולה להיות עוון או פשע. העבירות האלה יתנו את רמת החומרה של העבירה, אם עוון או פשע. מה שבבקשה.

ש': אני קוראת היטב את סעיף 255. איך מעשיהם מקימים עבירה של זילות ביהמ"ש?

ת':  זילות ביהמ"ש היא עבירה של ביזיון ביהמ"ש.

ש': בבקשה מופיע סעיף 255 לחוק העונשין.

ת':  העבירה היא לכאורה ביזיון וזילות של ביהמ"ש.

ש': איפה הוא פרסם משהו נגד שופט או אמר משהו נגד שופט? אני מקריאה לך מן הסעיף "האומר או כותב דבר נגד שופט".

ת':  האם ראית את הסרטון?

ש': אתה לא שואל אותי שאלות. אתה בחקירה פה, לא אני, ואינני מתכוונת להשיב על שאלות.

ת':  במהלך הצגת הסרטון לכבוד השופט אמרת "כבר ראיתי את הסרט והוא הופץ". כאשר חשוד עולה לבמת השופט, הידועה לכולי עלמא כקודש הקודשים במדינת ישראל, ומזלזל במעמד ובמקום, כאשר תחילת הסרט ה מ צ מ ר ר הזה מראה שהוא מציג את מעמד השופט על איבר מינו, מעמד זה והתנהגות זו כן עונים על הסעיף. לא צריך לדבר על השופט ישירות. המסר עובר.

ש': איזה שופט זה היה?

3

ת':  לא צריך שופט ספציפי.

ש': איך הדברים שפורסמו עונים על לשון הסעיף "אומר, כותב או מפרסם דברי גידוף נגד שופט"? האם אתה טוען שהוא גידף שופט? כתב משהו על שופט? מהו היסוד העובדתי? זה פשוט לנסות להלביש בכוח משהו שאיננו קיים.

ת':  אנחנו נמצאים בשלב של חשד סביר. במקרה שלנו יש חשד הרבה יותר מִסביר. בנוגע להתפלפלות או להתחכמות שלך בשלב זה אני יכול לומר שבשלב זה אנו רואים את ההתנהגות המזלזלת בבמת השופט או בכיסא השופט כפרסום גידוף נגד השופט.

ש': היו מאבטחים שם? איפה היו המאבטחים? האולם היה פתוח ללא מאבטחים, נכון?

ת':  מה זה רלוונטי?

ש': אני מבקשת שתשיב.

ת':  זה ייבדק, וזה לא רלוונטי.

ש': התקשרתם אליו אתמול והיום הוא הגיע מיוזמתו לתחנה.

ת':  הגיעו אליו הביתה והוא לא היה. הוא ידע שמחפשים אותו והוא התייצב.

ש': אתמול הגיעו אליו, נכון?

ת':  כן.

ש': אתה טוען שהתנהגות פרועה במקום ציבורי וזילות של ביהמ"ש מקימות מסוכנות בלתי-ניתנת לאיון?

ת':  כן.

ש': לא איתרתם את החשודים האחרים, בניגוד אליו.

ת':  נכון.

ש': זהותם ידועה לך, נכון?

ת':  לא אשיב.

ש': זה מופיע לפני ביהמ"ש?

ת':  כן.

ש': הפעולות שיש לך הן טכניות וקשורות באיתור אחרים, נכון?

ת':  שלוש-עשרה הפעולות שמוצגות ע"י ביהמ"ש קשורות אליו ברובן, וחלקן גם לאחרים. אנחנו לא מפרידים. במיוחד לאחר שנתתי הסבר רחב בנוגע לקשירת הקשר, שהיא חלק מלא מן הבקשה.

ש': מה הפעולות החשופות לשיבוש על-ידיו בלבד, אשר אינן קשורות לאחרים?

ת':  בשלב זה איננו מפרידים. תמיד אחזיר אותך לעבירה של קשירת קשר לעבירה החמורה הזו.

 

סיכומי נציג המבקשת:

המבקשת חוזרת על הבקשה ומבקשת להיעתר לה.

4

 

סיכומי באת-כוח המשיב:

לא בכדי הדיון הזה והתיק הזה מקומם אותי כהגנה, ואסביר מדוע. ביהמ"ש איננו יכול להיות חלק מהפוליטיקה של המשטרה. חד-משמעית. אני מדברת על האירוע הזה ספציפית, לא על משטרת ישראל באופן כללי.

ביהמ"ש צריך לעשות את ההפרדה הברורה בין הפוליטיקה לבין התנהגות לא-יפה. אילו הייתי קצינת חקירות אינני בטוחה שהייתי מחפשת בכל חוק העונשין סעיף כלשהו שיכול להביאו לביהמ"ש.

מסר כלפי הציבור איננו יכול לדור בכפיפה אחת עם סעיף 13 לחוק המעצרים. השימוש בסעיף 13 איננו נכון. סעיף 13 איננו הסעיף הנכון למקרה הזה. אני עומדת כאן כהגנה. אני יכולה להבין למה חברי טוען בלהט כמה זה מצמרר וכמה זה לא יפה. כי כשאני צופה בחדשות גם אני חושבת שהתנהגות כזו באולם בימ"ש איננה יפה. לא הייתי רוצה שאחים שלי או מישהו שקשור אליי יעשו זאת. אין ספק שמדובר בהתנהגות לא-יפה. אך אם כל התנהגות לא-יפה תיכנס לסעיף 13 לחוק המעצרים זה מסוכן. זו פגיעה בדמוקרטיה ובכל מה שנבנה בסעיף 13 - חירות אדם וזכויות חשודים.

נעבור סעיף-סעיף בבקשה. לא אני זו שמנסה להתפלפל ולהתחכם. המחוקק ניסח סעיפים. האולם פתוח, ללא מאבטחים, ואדם נכנס ומשתולל או עושה פרצופים לא-יפים בכיסא שליד כיסא השופט כשהאולם ריק מאדם - ולא בכדי אני מדגישה זאת, כי אין שם משהו כלפי שופט ספציפי - ומעבר לכך סעיף 255 אומר "האומר או כותב או מגדף". שאלתי את חברי מה החשד הסביר מבחינת היסוד העובדתי לא הייתה לחברי תשובה. הוא אמר - אנחנו צריכים לבדוק ואת מתחכמת. כשאומרים לצד השני שהוא מתחכם משמע שאין תשובה. אין פה עניין של שופט ספציפי. זה באופן כללי לומר - אין פה עבירה.

פרסום התנהגות פרועה ב'טיקטוק' איננו "אומר או כותב או מגדף". הוא לא אמר או כתב דברים כלפי שופט. ברגע שחברי הבין זאת הוא ניסה להוסיף עבירה נוספת של קשירת קשר. אין פה אינדיקציה לקשירת קשר. הוא לא עצר את האחרים. על סמך מה הוא מבסס קשירת קשר? הוא אפילו לא אמר מהי העבירה שקשרו לעבור.

נותרנו עם העבירות שיש בבקשה, ובנוגע אליהן אין חשד סביר. לכל היותר יש כאן חשד סביר להסגת גבול. לא ביזיון בימ"ש ולא משהו נגד סמל המדינה.

צר לי גם בכך שמאשימים את החשוד בכך שהוא נגד המדינה. הוא לא פרסם דברים נגד סמל המדינה. הוא מעריך את ביהמ"ש. מעבר לטמטום וטיפשות אין פה משהו אחר. לומר שבגלל שהוא פרסם זאת הוא מזלזל בסמל המדינה זו אמירה קשה. כלל אינני בטוחה שהם בכיוון.

נשארנו עם הסגת גבול והתנהגות פרועה. איזו עילת מעצר יש כאן? אתם טוענים שאדם זה מ ס ו כ ן, מסוכנות שאינה ניתנת לאיון?! אדוני, צריך להיכנס לפרופורצייה. אני מבקשת מביהמ"ש שיהיה הגורם שיעשה כאן את הצדק שצריך לעשותו. שלא יועבר כאן מסר פוליטי ותקשורתי שישפיע על ביהמ"ש הנכבד. כי האמירות הקיצוניות של חברי כאן - מצמרר וכו' - נועדו להשפיע על שיקול דעתו של ביהמ"ש הנכבד.

מסוכנות בוודאי אין כאן. העבירות הללו אינן מקימות עילת מסוכנות. אשר לשיבוש - הוא הגיע לתחנה לאחר שאתמול אמרו לו שהוא צריך להגיע לחקירה. זה מה שהוא עשה. אם יש פעולות החשופות לשיבוש משום שהן קשורות לאחרים שצריך לאתר אי-אפשר להשאירו בן ערובה עד לאיתורם. הטלפון שלו אצלם - בבקשה, שיהיה ב'מעצר בית' כמה ימים בפיקוח ערב, אם זה מה שיפיס את דעתם. אך האם זהו התיק שבו צריך להישאר החשוד מאחורי סורג ובריח? אינני סבורה כך.

צריך גם להיות איזון מסוים בין חופש הביטוי לבין פגיעה במוסדות המדינה לכאורה. זה איזון שאיננו קל, אך כן, ישנו גם חופש הביטוי. אי-אפשר לרמוס אותו לחלוטין. חופש הביטוי נמדד ד ו ו ק א במקומות שבהם הוא מעורר אי-נוחות, במקומות שבהם הוא מעורר שאלות.

 

 

החלטה

 

1.         לפניי בקשה לעצור את המשיב למשך שבעה ימים על פי הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996 (להלן: "החוק") וזאת בגין חשד לביצוע עבירות של פגיעה בדגל ובסמל של המדינה, זילות בית-המשפט, הסגת גבול פלילית והתנהגות פרועה במקום ציבורי, ובא-כוח המבקשת הוסיף בעל-פה גם עבירה של קשירת קשר לביצוע עבירה או פשע.

 

2.         בבקשה נטען כי מתקיימות עילות מעצר של שיבוש הליכי חקירה וסיכון ביטחונו של הציבור.

 

3.         במהלך הדיון הוצג לעיוני חומר חקירה שעליו מתבססת הבקשה, ובכלל זה מידע חסוי שסומן בפרוטוקול מב/1, שבו פורטו פעולות החקירה הנדרשות והמחייבות לכאורה מעצר המשיב עד לסיומן.

 

4.         באת-כוח המשיב טענה כי יש לשחרר את המשיב בחלופת מעצר, שכן חומרי החקירה אינם מבססים כל עבירה שביצע המשיב זולת הסגת גבול פלילית שבגינה אין כל עילת מעצר, וגם אם קיימת עילה כזו ניתן לאיין אותה בחלופת מעצר.

 

5

עוד הוסיפה באת-כוח המשיב כי ככל שהמדובר בעבירה בניגוד לסעיף 255 לחוק העונשין (זילות בית-המשפט) אין כל ראיות כי המשיב ביצע עבירה זו, שכן עבירה זו מתייחסת לביזוי של שופט או דיין ספציפי, מה שלא קרה לשיטתה במקרה זה. בנוסף, סבורה באת-כוח המשיב כי התנהגותו הלכאורית של המשיב בפרשה זו אינה עונה על יסודות העבירה כפי שהם באים לידי ביטוי בסעיף 255 לחוק העונשין. כך גם לא מבסס הסרטון שהוצג לביהמ"ש עבירות אחרות הרשומות בבקשת המעצר, אשר נשענת על סעיף 13 בחוק. בסיום טיעוניה טענה באת-כוח המשיב כי התנהגותו נכנסת בגדר חופש הביטוי ומעצרו בפרשה זו עשוי להתפרש כפגיעה בדמוקרטיה של המדינה.

 

בא-כוח המבקשת סבר כי יש בהתנהגותו הלכאורית של המשיב כדי לייצג זילות בבית-המשפט, פגיעה בסמלי המדינה, הסגת גבול פלילית והתנהגות פרועה במקום ציבורי, וככל שתתקדם החקירה הסביר כי ביחס לעבירות אלה גם קשר המשיב קשר לביצוע העבירות, שכן עבירות אלה בוצעו בצוותא עם מבצעים אחרים, ובכוונה לפגוע במדינה.

 

5.         לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה והמידע החסוי שהובא לעיוני, שוכנעתי כי קיים חשד סביר שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה וכי מתקיימות עילות מעצר של סכנה לשלום הציבור ושיבוש הליכי חקירה.

 

            צפייה בסרטון האירוע אשר הוצג לי בתחילת הדיון מראה את המשיב כאשר הוא לכאורה נכנס לאולם בית-המשפט, עולה למקום המושב של השופט (כאשר זה אינו נמצא באולם) וזאת כאשר חברו, אשר נמצא באולם עצמו, מצלם את האירוע אגב ביצוע תנועות מגונות לכאורה.

 

            סעיף 255 בחוק העונשין, תשל"ז-1977 מצוי בפרק ט של חוק העונשין שכותרתו "פגיעה בסדרי השלטון והמשפט". בהתאם לקביעת המחוקק קובע סעיף זה כי המפרסם דברי גידוף נגד שופט (ובהתאם לפרשנות הראויה בעיניי לפי כותרת הסעיף כולו, גם כנגד בית-המשפט עצמו) כדי לבזות את דרכי השפיטה, דינו מאסר שלוש שנים.

 

מסוכנותו של אדם אינה נמדדת רק בראיות ליצירת סכנה כלפי אדם אחר.

 

6

כאשר מציגה המדינה ראיות המבססות חשד סביר לפיו פגע אדם פגיעה קשה לכאורה בסדרי השלטון והמשפט של מדינת ישראל, יש בכך כדי להצביע על סכנה ממשית הנשקפת מאותו אדם לציבור. כשם שלא יעלה על הדעת כי אדם שאינו מורשה לכך מן היישוב ייכנס לכנסת ויבזה אותה או ייכנס למשכן נשיא המדינה ויבזה אותו, כך כניסה לאולם בית-המשפט וביזוי לכאורה של מלאכת השיפוט היא פגיעה ישירה וקשה בסדרי השלטון והמשפט של המדינה, פגיעה וביזוי שיש בהם סכנה לשלומו ולביטחונו של הציבור.

 

דמוקרטיה היא אכן חופש, כפי שטענה באת-כוח המשיב, אבל חופש אינו הפקרות, וחופש הביטוי במדינת ישראל אינו חופש הביזוי.

 

בא-כוח המבקשת הציג בבית-המשפט ראיות מצולמות חד-משמעיות שבהן נראה על פניו המשיב כמי שמבצע את העבירות המיוחסות לו בבקשה, ועל פניו מדובר בעיניי בהתנהגות חמורה מאוד, שרחוקה מהתנהגות "לא-יפה" כפי שטענה באת-כוח המשיב.

 

כפי שהסברתי לעיל, אני רואה בהתנהגות דוגמת התנהגותו הלכאורית של המשיב במקרה זה כמסוכנת ומסכנת את שלומו של הציבור.

 

6.         קריאת הדוח הסודי שהציג בא-כוח המבקשת מראה כי בכוונת המשטרה לבצע שלוש-עשרה פעולות חקירה נוספות. מצאתי כי שלוש פעולות מתוך רשימה זו הן פעולות חקירה שהמשיב יכול לשבש אותן, ונכון שישהה במעצר שעה שהן מבוצעות.

 

בנוסף, אני סבור כי רף מסוכנות המשיב אינו מצדיק את שחרורו בשלב זה טרם תושלם החקירה, ונכון יהיה לאפשר למשטרת ישראל להשלים את החקירה כאשר המשיב עצור מפאת שמירה על ביטחון הציבור.

 

ואולם לא שוכנעתי כי יש מקום בשלב זה של החקירה להיעתר לבקשה במלואה, הן משום שרק מקצת מפעולות החקירה מצדיקות את מעצר המשיב, בשל החשש מסיכולן מחד גיסא, הן בשל כך שאין הצדקה בשלב זה, לנוכח היקף החקירה, להורות על מעצרו של המשיב לכל פרק הזמן המבוקש, בשל החשש למסוכנותו מאידך גיסא.

 

8.         לנוכח כל האמור לעיל הינני מורה על מעצרו של המשיב עד 22.4.21 בשעה 12:00.

 

9.         שב"ס יספק למשיב ציוד בסיסי או יאפשר לו לקבל ציוד כנ"ל בהתאם לנהלים.

 

זכות ערר כחוק.

 

8

7

ניתנה והודעה היום, ז' באייר התשפ"א, 19 באפריל 2021, במעמד הנוכחים.

 

הוקלדעלידיעמוסמדר