מ"ת 63161/07/21 – מדינת ישראל נגד סמי אזברגה,מוחמד אזברגה
1
בפני |
כבוד השופטת מרב גרינברג
|
|
מבקשים |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
משיבים |
1. סמי אזברגה 2. מוחמד אזברגה (עציר) |
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
לפניי בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים.
1. כנגד המשיבים הוגש, ביום 29.7.21, כתב אישום המייחס להם עבירה של הצתה בצוותא- עבירה לפי סעיף 448(א) וסעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז-1977. כנטען בכתב האישום, בין בני משפחת המשיבים למשפחת אבו צעלוק, קיים סכסוך דמים. בבוקר האירוע נרצח ג'מאיל אזברגה, אחיו של משיב 1. על רקע האמור, ומתוך מניע של נקמה, הגיעו המשיבים יחד עם מספר אחרים למתחם משפחת אבו צעלוק בלוד במטרה להציתו, האחרים שפכו חומר דליק מתוך ג'ריקן שהצטיידו בו מראש. בשלב זה ניסו השניים לפתוח את שער הבית ומשלא עלה הדבר בידם, הורה משיב 1 לאחר, שזהותו אינו ידועה לשפוך את החומר הדליק סמוך לצמחיה שבתוך המתחם וסמוך למבנים שבמתחם. האש שהוצתה, פשטה בצמחייה ובכניסה למתחם אל עבר המגורונים הסמוכים לצמחייה (ראו תיקון הנטען בכתב האישום, תגובת המבקשת לעיקרי טיעון ההגנה, שם נטען כי האש פשטה במגורונים), והמשיבים והאחרים עזבו את המקום. מיד לאחר מכן נכנס משיב 2 שוב ביחד עם אחר, שנשא ג'ריקן עם בנזין ושפכו אל עבר שער המתחם על מנת לחזק את הבעירה שפשטה בצמחייה בכניסה למתחם. שירותי הכבאות שהוזעקו למקום, כיבו את השריפה ומנעו את התפשטות האש.
2
2. בד בבד, הגישה המבקשת בקשה למעצרם של המשיבים הנסמכת על חומרת מעשיהם, המסוכנות הנשקפת מהם, והרקע לביצוע המעשים שנבע מרצון לנקמה. לפיכך סבורה, שמדובר במי שאינם מסוגלים לשלוט על כעסם וכאבם, על כן לא ניתן לסמוך עליהם ויש להותירם במעצר.
3. המחלוקת הראייתית בין הצדדים הייתה מלכתחילה מצומצמת, ונגעה בעיקר לשאלת התפשטות האש לעבר מגורי המתחם, ומשתוקן הנטען בכתב האישום, התמקדה ההגנה בטיעונים שיש בהם להשליך על עוצמת עילת המעצר. כך נטען שהמשיבים ידעו שהמתחם אינו מאוכלס, משמשפחת אבו צעלוק עזבה לפני זמן רב, שמטרתם הייתה לחבל בתיבת החשמל של מצלמות המתחם, שלטענתם שימשו גם לצורך מעקב אחרי האח שנרצח וכי מדובר בשריפה נקודתית וממוקדת שלא במטרה לגרום נזק ממשי לנפש או לרכוש. לפיכך, עתרו ב"כ המשיבים, עו"ד י.הלוי ועו"ד ש. נאטור, לשחרורם המידי בתנאי מעצר בית, לבית קרוביהם בטייבה ובריחוק ממקום האירוע ומשפחת אבו צעלוק.
דיון והכרעה
4. נקודת המוצא היא כי עבירות הצתה מקימות מסוכנות רבה מעצם טיבן. מדובר בעבירה חמורה מאד, כשפוטנציאל הפגיעה בגוף, נפש ורכוש משליחת האש, שקשה לשלוט על התפשטותה, קשה (ראו בש"פ 268/20 מוסא נ' מדינת ישראל; בש"פ 336/15 ניסנוב נ' מדינת ישראל, 25.1.15).
5. בענייננו, המדובר במעשה מתוכנן, שבוצע על רקע רצון לנקמה וכעס רב על הירצחו של אחי משיב 1, בבוקר האירועים. המשיבים ואחרים הגיעו מצוידים במיכלי בנזין למתחם משפחת אבו צעלוק, יריביהם המרים, במטרה לגרום נזק לרכושם.
6. עיון בחומר הראיות מלמד, כי בניגוד לטענת ב"כ, ידעו המשיבים היטב, שבמקום מתגוררת משפחה אחרת, משפחת לידאווי (חקירת משיב 2 מיום 22.7.21, ש' 74), אלו אף סיפרו לשוטרים שהגיעו למקום, כי המתחם מאוכלס, גם בילדים קטנים, וטרם שכרו את המקום ממשפחת אבו צעלוק, קיבלו את אישורם של משפחת המשיבים (דו"פ של השוטר ליאור בבגני מיום 27.6.21). על הלך רוחם של המשיבים ניתן ללמוד מחקירת משיב 2, זה מודה בחקירתו, שהיה עצבני והתרגז וכי הם רצו לפתוח את שער המתחם כדי "לעשות נקמה" (שם, ש' 80). המשיב 2 אמנם מכחיש שביצע את ההצתה עצמה אך ברור כי האחרים פעלו בהתאם להוראות המשיבים.
3
7. לטענת משיב 2, מטרת ההצתה הייתה לחבל בתיבת מצלמות האבטחה של המתחם ולהמנע מכל פגיעה בנפש (שם, ש' 84) אך הדבר אינו מתיישב עם כך ששפכו את החומר הדליק על הצמחייה ובהמשך שב משיב 2 עם אחר וחיזק את עוצמת האש, ברי כי ככל שהייתה נתפסת האש בצמחיה, הסיכון בהתפשטותה היה רב, ולולא הוזעקו למקום כוחות הכבאות, יכול שהייתה מתפשטת לעבר מגורי המתחם. כשהגיעו השוטרים למקום נתקלו בהתקהלות של המשיבים ואחרים ואלו אף צעקו לעברם מדוע הם מגנים על רוצחים ומונעים את שריפת ביתם (דו"פ בבגני).
8. התמונה המצטיירת היא של מעשה הצתה מכוון למטרת נקם, הגם שנראה שלא היה ברצונם של המשיבים לפגוע גם ביושבי המתחם, משהציתו את שער המתחם והצמחייה מסביב, הסיכון להתפשטות האש, לו היו מודעים, היה לא מבוטל. לכך אוסיף, כי סכסוך המשפחות שעמד ברקע האירוע, מדמם, פעיל ורחוק מפתרון שיהיה בו כדי להביא לרגיעה למשפחות היריבות ולציבור כולו. לפיכך, מצאתי לקבוע קיומה של עילת מסוכנות בעצימות שאינה מבוטלת. ראו בעניין זה, בש"פ 215/19 סלאימה נ' מדינת ישראל (22.1.19), שם הורה בית המשפט על מעצר בגין הצתת רכב על רקע סכסוך שכנים; בש"פ 4187/13 בראזי נ' מדינת ישראל (18.6.13) - הצתת משאית וניסיון הצתת רכב על רקע סכסוך משפחות במגזר הבדואי, העורר כלל הופנה לתסקיר, ונעצר.
9. באשר למשיבים, משיב 1, יליד 1985, בעל הרשעה אחת בעבירת סמים, משיב 2, יליד 2000, ללא עבר פלילי. שמעתי במעמד הדיון את המפקחים המוצעים, בני משפחה המתגוררים בטייבה ואינם קשורים לסכסוך שברקע האירועים והתרשמתי מהם לטובה. עם זאת, נוכח המסוכנות הנשקפת מהמשיבים, מעשיהם הנמהרים המלמדים על קושי בשליטה על כעסם וכאבם, והעובדה שמדובר בסכסוך פעיל, בסכנת התלקחות, מצאתי להפנות את המשיבים לתסקיר מעצר לצורך בחינת רמת הסיכון הנשקף מהם והתאמת החלופה המוצעת.
10. לפיכך, הדיון נדחה ליום 14.9.21 שעה 10:00. לדיון זה יוגשו תסקירי שירות מבחן.
עותק מהחלטתי יועבר לצדדים ולשירות המבחן.
תיק החקירה יושב למבקשת באמצעות המזכירות.
4
ניתנה היום, ח' אלול תשפ"א, 16 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.
