1

החלטה בעניינו של משיב 1

1.         הגם שנוכח האמור להלן ספק רב בידי מה הטעם בדיון שנתבקש, ככל שיעמוד עליו המשיב 1, יוקדם לשעה 08:30 [הקצאת זמן לישיבה זו, עד חצי שעה].

2

2.         ואולם, מעבר לאמור, ככל שעלה בידי להבין את בקשת עו"ד זילברברג הנכבד מאוד, כוונתו בשלב זה, כשמצוי ההליך בשלב ההוכחות בתיק העיקרי, וכשברקע גם החלטת בית המשפט העליון מיום 1.8.2021 לשוב לדיון הראייתי. זאת, כאשר על פני הדברים אין לכך כל מקום נוכח החלטות שניתנו בתיק זה. ואבהיר.

3.         ראשית אזכיר את דברי עו"ד זילברברג בדיון שנערך בפני כבוד השופטת זינגר מיום 12.1.2021:

"אני מבקש להצהיר שאני מסכים למעצר עד תום ההליכים, אך כפי שסוכם על ידי חברתי, במידה ונמצא לנכון מקום להגיש עיון חוזר, יתאפשר לנו. אני לא רוצה שזה יהיה תלוי שינוי בראיות. שמעתי את הערות ביהמ"ש כי משמעות החלטתי שנכון להיום מצב הראיות הוא כזה שאני לא מבקש לטעון" [עמוד 8, שורות 25-22].

            פשיטא, שהובהר באותו דיון לסניגור המקצועי והמנוסה, את שהוא לבטח יודע היטיב, שהדיון הראייתי מגיע למיצויו לפני כל דיון בחלופה ולפני כל שלב אחר.

4.         אם בכך לא סגי, נמצא להזכיר את החלטת בית המשפט מיום 31.5.2021 -

"לאחר שניתנה אפשרות לעיון בחומר הראיות הסכימו בעבר ב"כ שלושת המשיבים כי אין מקום לחלוק על קיום ראיות לכאורה. מאחר ולא היתה אז גם חלופה הוסכם על מעצר עד תום ההליכים. הוסכם עם זאת כי אם תמצא חלופה יהא ניתן לבקש לבוחנה וזאת גם ללא שחלף פרק זמן משמעותי וכן גם אם טרם חל שינוי במצב הראייתית. ב"כ המבקש יציג בבקשה סדורה את החלופה אותה הוא מבקש לבחון ולאחר מכן יקבע מועד לדיון, לבחינת הדברים".

            גם החלטה זו משקפת בבירור, שבמישור הראייתי אין עוד מקום לכל דיון.

3

5.         למחרת אף הודגשה תמונת המצב בהחלטה מיום 1.6.2021 - "זכרון בית המשפט באשר לדברים שונה. זאת ועוד - כן אין מותב זה נוהג לאפשר דיון בחלופת מעצר או העדרה בטרם הובהרה העמדה לגבי התשתית הראייתית. המבקש יפעל בהתאם להחלטה מאתמול ועת יקבע מועד לדיון יוכל להשלים כל טענה שימצא לנכון".

6.         גם אם בעניינו של משיב אחר (משיב 3) הובהרה מדיניותו זו של בית המשפט (כבוד השופטת זינגר; כמו גם כל יתר השופטים), ולפיה לאחר מיצוי הדיון הראייתי (לכאורה) בשלב הראשון, אין עוד כל מקום לשוב לנושא זה. וכך נכתב בעניינו של המשיב 3:

"חזקה על עו"ד המייצג את מרשו המצוי במעצר כי הוא לא יפנה לבחון האם קיימת חלופת מעצר בטרם בחן האם קיימות כלל ראיות לכאורה. הנחה זו יפה גם במקרה דנן בו בעבר התבקשה בקשת דחייה מטעם בא-כוח המשיב 3 וזאת כאשר הוא מנמק את בקשת הדחייה בכך שאין לקיים את הדיון "ללא עיון מדוקדק בראיות" (ראה הודעה מיום 16.11.2020). בהמשך, אף התבקשה דחייה נוספת וזאת מהטעם "קיבלנו את החומר עכשיו, זה ייקח עוד זמן" (ראה פרוטוקול מיום 13.12.2020). לאחר שתי הודעות אלו, חזקה על בא-כוח המשיב שעיין בחומר הראיות ומצא שקיימות ראיות לכאורה שכן, ללא קיום ראיות לכאורה אזי גם ללא חלופה, חזקה עליו כי היה מעלה את הטענות" [עמוד 12, שורות 25-19 ]

7.         למעשה, מבקש הסניגור לתקוף שני עקרונות, לא רק אחד: הראשון, כאמור, שהדיון הראייתי הוא השלב הראשון בכל הליך מעצר; והשני, שלא נכון לדון בראיות לכאורה כשהראיות בהליך העיקרי כבר בעיצומן. לבדיקת תמונת המצב בהליך זה הגעתי לאחר שנתחוור לי שמתבקש אני באוגוסט 2021 לדיון ראייתי בהליך שהוגש עשרה חדשים קודם לכן. נוכח זאת, פניתי להחלטות כב' השופטת זינגר, ודומני, שמדברים הדברים בעד עצמם. לבקשות לדיון ראייתי, בשלב זה, אין כל בסיס.

ניתנה היום, י"א אלול תשפ"א, 19 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.

חתימה