בפני

כבוד השופט ביאלין אלעזר

המבקשת

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד אייל לידני מפמ"י

נגד

המשיבים

1. נידאל גרירה (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד אסף טל

2. מחמד מרבוע (עצור/אסיר בפיקוח)

3. אחמד מרבוע (עציר)

החלטה- בעניינו של משיב 1

1.      לפני בקשה לעיון חוזר במסגרתה עותר המשיב 1 (להלן: "המשיב") להורות על שחרורו לחלופת מעצר בית בפיקוח או למצער על מעצרו באיזוק אלקטרוני. בקשת המשיב בכתב ובעל פה מבוססת על מספר טענות: ראשית, נטען כי חלף זמן מאז הגשת כתב האישום ומעצרו של המשיב. לטענתו של המשיב, יש בחלוף הזמן האמור כדי להקהות את המסוכנות הנשקפת ממנו. שנית, נטען כי ההליך העיקרי לא התקדם ואף טרם ניתן מענה לכתב האישום. בהקשר זה נטען עוד כי משטרם הורשע המשיב בדין עומדת לו חזקת החפות. על כן, מוצדק שלא לשלול חירותו כעת. עוד נטען כי טרם הומצאה להגנה תעודת חיסיון. שלישית, נטען כי אין לתת משקל מכריע לעברו הפלילי של המשיב והיקף הרשעותיו שעה שמדובר בעבר פלילי ישן.

2.      הבקשה הועברה לתגובת המשיבה. בתגובתה מיום 1.7.21 התנגדה המבקשת לבקשה לעיון חוזר. לטעמה, אין ממש בטענת המשיב לחלוף הזמן, שכן המשיב נעצר עד לתום ההליכים אך ביום 9.5.21 ואין מדובר בחלוף זמן משמעותי. עוד ציינה המבקשת בתגובתה כי מלבד הטענה לחלוף הזמן המשיב לא הצביע על שינוי נסיבות. משכך, מסוכנותו של המשיב נותרה על כנה. אין די בחלוף הזמן כדי לבסס בקשה לעיון חוזר שיש בה להביא לשחרור המשיב. עוד השיבה המבקשת כי אין ממש בטענה לעיכוב הליכים, שכן הדיון בהליך העיקרי נדחה לבקשת ב"כ המשיב. עוד נטען שתעודת חיסיון הוצאה בתיק וכי היא עומדת לעיונו של ב"כ המשיב.

3.      בדיון שהתקיים בפניי ביום 12.7.21 כל אחד מהצדדים חזר על טענותיו. אציין כי ב"כ המשיב לא הציג חלופת מעצר ומפקחים ועתירתו היתה לקבל בקשתו לעיון חוזר ולקבוע מועד דיון בו תוצג חלופת המעצר. המבקשת ביקשה לדחות את הבקשה לעיון חוזר שעה שמסוכנותו לא פחתה.

4.      לאחר שעיינתי בבקשת המשיב ובתגובה לבקשה, ואף שמעתי את טענות הצדדים בדיון לפניי, הגעתי לכלל מסקנה שיש לדחות את הבקשה לעיון חוזר, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן:

ראשית, כידוע, נקודת המוצא בעבירות של סחר בסמים היא מעצר מאחורי סורג ובריח והשחרור הוא החריג. זאת, בשל הסכנה הרבה שנשקפת מעבירות אלו לשלום הציבור, ונוכח החשש שלא יהיה בכוח חלופת המעצר כדי לאיין את החשש שהנאשם יבצע עבירות סמים נוספות [ראו והשוו: בש"פ 8640/20 סבאח אבו קרינאת נ' מדינת ישראל, מיום 23.12.20, פיסקה 7 (להלן: עניין אבו קרינאת)]. אבהיר כי החריג הוא כאשר "גילו של הנאשם צעיר, עברו הפלילי נקי ומעורבותו בעבירות היא מצומצמת בלבד" (ראו לדוגמה בש"פ 6735/19 כהן נ' מדינת ישראל, מיום 16.10.19; בש"פ 2362/20 צלאח נ' מדינת ישראל, מיום 16.4.20 וכן החלטות הרבות שהוזכרו בעניין אבו קרינאת). יישום אמות מידה אלה בעניינו של המשיב, מוביל למסקנה שהמשיב איננו יכול להתקרב לחריג. כפי שיצוין עוד בהמשך, המשיב אינו צעיר בגיל ועברו הפלילי - לא זו בלבד שאינו נקי, אלא כולל הרשעות בעבירות דומות.

שנית, שאלת מעצרם ושחרורם של נאשמים העומדים לדין, מבוססת תמיד על איזון בין הפרמטרים הבאים: מהות המעשה, מיהות העושה וקיומה של חלופת מעצר. מבחינת מהות המעשה: נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו 6 אישומים של עבירות סחר בסמים ביחד עם אחרים, שני גיסיו (ראו עמ' 2 בתסקיר שירות מבחן מיום 5.5.21):

באישום הראשון מכר לכאורה סם מסוג קוקאין במשקל של 4.7 גרם.

באישום השני מכר לכאורה סם מסוג קוקאין במשקל של 14.03 גרם.

באישום השלישי מכר לכאורה סם מסוג קוקאין במשקל של 24.25 גרם.

באישום הרביעי מכר לכאורה סם מסוג קוקאין במשקל של 9.57 גרם.

באישום החמישי מכר לכאורה סם מסוג קוקאין במשקל של 20.67 גרם.

באישום השישי מכר לכאורה סם מסוג קוקאין במשקל של 20.01 גרם, וכן 0.97 גרם.

עיון בכתב האישום מלמד כי חלקו של המשיב היה דומיננטי מאשר הנאשמים האחרים. הוא הרוח החיה, שכו העסקאות יוצאות לפעול בתיאום מקדים עמו. כמויות הסמים, כפי שפורט לעיל, יש בהן כדי ללמד על נגישותו הרבה של המשיב לסמים וממילא על המסוכנות הטמונה במשיב ועל הסיכוי להישנות עבירות דומות לנוכח הנגישות הקיימת למשיב לסמים, כפי שהעריך שירות המבחן.

באשר למיהות העושה: למשיב 8 הרשעות קודמות, כאשר בעבר נידון המשיב לעונשי מאסר לתקופות שונות לאחר שהורשע בעבירות סמים. לראשונה, הורשע המשיב בגין עבירות של סחר בסמים בשנת 2003. בהמשך, במהלך שנת 2005 המשיב הורשע שוב בעבירת סמים ונידון לתקופת מאסר של 13 חודשים. חרף הרשעותיו אלה, במהלך שנת 2012 שוב הורשע המשיב בעבירה של סחר בסמים ונידון ל-14 חודשי מאסר בפועל.

מלבד עברו הפלילי בעבירות סמים, למשיב גם עבר פלילי בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות שבל"ר, ועבירות כנגד שוטרים.

הנה כי כן, המשיב איננו עומד באחד מן החריגים שנקבעו, שכן אין מדובר במשיב צעיר ונעדר עבר פלילי, אלא מדובר במשיב אשר נטוע היטב בעולם הסמים ובעל דפוסים עבריינים.

באשר לחלופת מעצר: כאמור, בדיון שהתקיים בפניי לא הציג ב"כ המשיב מפקחים וחלופת מעצר, אלא ביקש לקבוע מועד דיון נוסף אליו יתייצבו מפקחים שייבחנו ע"י בית משפט חרף העובדה שהדיון נקבע לבקשת המשיב מבעוד מועד.

זאת ועוד; כזכור, בטרם מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, נעתרתי לבקשת ב"כ דאז והמשיב הופנה לקבלת תסקיר מעצר. שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרורו. מהתסקיר עלה כי מדובר במשיב שגדל במסגרת משפחתית מורכבת. עוד עולה מהתסקיר כי המשיב יצר קשרים חברתיים בעייתיים שהובילו להתדרדרות במצבו עוד בהיותו נער. התסקיר מצביע על כך שהמשיב הינו בעל קשרים שוליים וכי הוא ממוקד בסיפוק צרכיו המידיים ומתקשה לוותר על הרווחים הרגשיים והכספיים הנלווים למעורבות שולית וזאת חרף הסיכון הכרוך בכך. עסוק בהשלכות התנהלותו על אחרים. יצוין עוד, כי שירות המבחן התרשם מכך שהמשיב הסתיר בעבר את קשריו השוליים ומעורבותו בעולם הסמים. מהתסקיר עלה שהמשיב אף נהג בדפוסי הסתרה מקרובי משפחתו, וזאת על אף קשר קרוב שתיארו קרובי משפחתו שהוצעו והוצגו כמפקחים בפני שירות מבחן. לבקשת המשיב שירות המבחן אף בחן חלופת מעצר שהוצגה בפניו ומצא אותה לא מתאימה. זאת בעיקר משום שהחלופה אינה מודעת לעומק קשריו השוליים ומידת מעורבותו של המשיב בעולם הסמים.

נוכח האמור, נקודת האיזון בעניינו של המשיב לא השתנתה, שכן הנתונים שעמדו בפני בהחלטה הקודמת והנתונים שעומדים בפני בית המשפט כעת, לא השתנו. בנסיבותיו של המשיב, הן לנוכח מהות כתב האישום והן לנוכח מיהות העושה, אין מדובר בחלוף זמן משמעותי כלל ועיקר. נתוניו של המשיב, המלמדים על עומק הקשרים השוליים בעולם הסמים, לא השתנו בפרק זמן כה קצר. ממילא, המסוכנות הנשקפת מהמשיב לא קהתה כפי שנטען. מכל מקום, המשיב לא עמד בנטל המוטל עליו לשכנע שמסוכנותו קהתה ולא הצביע על שינוי כאמור.

5.      נוכח נתוניו של המשיב, הן כעולה מעברו הפלילי, הן חלקו ותפקידו כפי המתואר בכתב האישום והן לנוכח הנתונים העולים מתסקיר שירות המבחן, אינני סבור שניתן לאיין באופן אמיתי את המסוכנות הנשקפת מהמשיב בחלופת מעצר. כך, אני סבור גם באשר לאפשרות מעצרו של המשיב באיזוק אלקטרוני. בהקשר זה, יש לציין כי אין במעצר באיזוק אלקטרוני כדי למנוע ביצוע עבירות סחר בסמים, שהרי עבירות סחר סמים ניתן לבצע אף אם המשיב ייעצר באיזוק אלקטרוני (ראו לדוגמה סקירת הפסיקה בבש"פ 3483/19 מדינת ישראל נ' דדון, מיום 13.6.19). כך במיוחד, לנוכח הנגישות הרבה לסמים הנלמדת מעובדות כתב האישום בעניינו של המשיב.

6.      עוד אציין כי לא מצאתי ממש בטענת ב"כ המשיב להשתהות ועיכוב הליכים מצד המבקשת, זאת לנוכח הצהרת באי כוח המבקשת, בעל פה בדיון ובכתב, שתעודת חיסיון הוצאה זה מכבר ועומדת לעיונו של ב"כ המשיב. כך בייחוד שהדיון האחרון בתיק בעניינו של המשיב נדחה לבקשתו של המשיב ולא בעקבות מעשיה ומחדלה של המבקשת.

7.      גם הטענה שלמשיב עומדת חזקת החפות אין בה, בנסיבות מקרה זה, כדי להוביל לשחרור המשיב. אמנם חזקת החפות היא חזקה שכל נאשם נהנה ממנה ואין צורך להכביר מילים באשר לחשיבותה ועוצמתה, אלא שעוצמתה של חזקה זו משתנה שעה שקיימות ראיות לכאורה ברף הנדרש (ואין מחלוקת על כך) לעבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום וקיימת עילת מעצר של מסוכנות הנשקפת מהמשיב לציבור (ראו למשל: בש"פ 90/18 ‏מדינת ישראל נגד  פלוני, ניתן ביום 13.2.18, פיסקה 6).

8.      נוכח כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת המשיב לעיון חוזר, להידחות. ההחלטה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים תעמוד על כנה.

9.      המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים ותוודא טלפונית קבלתה.

10.  ההחלטה תועבר לשב"ס. שב"ס ימסור עותק מההחלטה למשיב ויאפשר לו שיחת טלפון עם ב"כ עו"ד אסף טל.