החלטה

בפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי השיחרור של המבקש כפי שנקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי, בעמ"ת 768-07-17, על פיה נקבע כי יותר למבקש, לפנים משורת הדין, כפי שנכתב בהחלטה, לצאת לעבודה במקום שנקבע, בימים ובשעות אשר נקבעו בהחלטה האמורה.

המבקש עתר, באמצעות באת כוחו, לבטל התנאים המגבילים העומדים כנגדו כפי שנקבעו ע"י בית המשפט המחוזי תוך הותרת ההתחייבויות וההפקדות הכספיות על כנן. טען כי הוא עומד בכל התנאים המגבילים שהוטלו עליו וממלא אחריהם בקפידה. ב"כ המבקש ציינה כי ביום 11.9.17 הודה המבקש בעובדות כתב האישום נשוא תיק המעצר וכי שלב הטיעונים לעונש וגזר הדין נקבע ליום 5.3.18, לצורך קבלת תסקיר שירות המבחן. טענה כי הודאת הנאשם בכתב האישום, חלוף הזמן עד כה והזמן שעתיד לחלוף עד למתן גזר הדין מהווים שינוי נסיבות המצדיק היענות לבקשה. הוסיפה כי מצבו הרפואי של המבקש דורש קבלת טיפולים רפואיים כמעט מדי יום וכי ייאלץ לשוב לטיפולים בחו"ל.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטען כי למבקש לא עומדת חזקת החפות, עת הודה בכתב האישום, ועל כן הדבר מחזק את מסוכנותו. לעניין הטיפולים הרפואיים טען כי המבקש יוכל לפנות בבקשה ספציפית והמאשימה תשקול עמדתה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה.

בהתאם לסעיף 52 לחסד"פ (סמכויות אכיפה- מעצרים) ניתן לפנות בבקשה לעיון חוזר בהחלטה הנוגעת למעצר או שיחרור אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה.

בענייננו שוכנעתי כי אף אחד מתנאים אלה אינו מתקיים.