מעוצמת הפגיעה, הוטח האופנוע במעקה בטיחות שבשולי הכיכר, המתלונן נפל על מכסה המנוע של הרכב ונלכד בין האופנוע ומעקה הבטיחות לבין מכסה המנוע של הרכב. המתלונן הצליח להתרומם, עלה על מכסה המנוע של הרכב, ירד ממנו, התרחק מהרכב ונעמד על המדרכה שמעבר למעקה הבטיחות.

משיב 1 נסע מעט לאחור ומשיב 2 יצא מן הרכב, ניגש אל האופנוע שהיה מוטל על הכביש וניסה לרכוב עליו, אולם איבד שליטה, התהפך ונפל ארצה.

משיב 1 המשיך בנסיעה לכיוון המתלונן שמעד על המדרכה, עצר את הרכב, ירד ממנו ופנה לכיוון המתלונן. באותו הזמן, נסעה ברחוב מנחם בגין ניידת משטרה. משהבחינו המשיבים בניידת המשטרה, משיב 1 נכנס חזרה למושב הנהג ונמלט בנסיעה מהירה מהמקום ומשיב 2 נמלט מהמקום רגלית.

המתלונן עלה על האופנוע ועזב את המקום.

כתוצאה ממעשי המשיבים, נגרמה למתלונן חבלה בכף רגל שמאל, כאב וקושי בהנעה.

המשיבים במעשיהם אלה, ניסו בצוותא חדא לפגוע שלא כדין במתלונן באמצעות נשק פוגעני (רכב), בכוונה להטיל במתלונן נכות או מום או לגרום לו לחבלה חמורה.

בבקשת המעצר נטען , בין היתר, כי למשיב 1 הרשעה קודמת מיום 01.10.2024 בעבירות של תקיפת סתם בצוותא, היזק לרכוש במזיד ונהיגה ללא רישיון נהיגה. נגד משיב 2, הנעדר עבר פלילי, תלוי ועומד הליך המתנהל בבית המשפט לנוער באשדוד בגין עבירה של היזק לרכוש במזיד, ב-09.06.2025 הורשע והדיון בעניינו קבוע לטיעונים לעונש במועד עתידי.

בדיון מיום 15.12.2025, הסכימו באי-כוח המשיבים לקיומה של תשתית ראייתית לכאורה. אולם, טענו, כי אין ראיות לעניין הכוונה המיוחדת הנדרשת להוכחת סעיף 329 לחוק העונשין, וכי למעשה, מדובר בתאונת דרכים ולא בפגיעה מכוונת.

באת-כוח משיב 1 טענה עוד, כי מצפייה בסרטון המתעד את האירוע, עולה באופן ברור, שהמשיב 1 לא יכול היה לראות את רוכב האופנוע מגיע לאור כך שאין שדה ראיה המאפשר זאת. צוין, שאין חבלה למתלונן (צוין בעניינו שהוא עצמו אסיר השפוט לשנתיים בגין דקירות - גזר דין שהוטל בשלב מאוחר יותר).

באת-כוח המשיב 1 עתרה לשחרורו של המשיב בכל תנאי, אף במעצר באזוק.

בא-כוח משיב 2, הצטרף לטיעון, טען שהגם שיש היכרות בין המשיב למתלונן, הרי שאין רקע של סכסוך ביניהם, כפי שהמבקשת טוענת. צוין, שלאחר האירוע, המתלונן בסופו של דבר לוקח את האופנוע וחוזר לביתו עם האופנוע. נטען, שמדובר במשיב ללא עבר פלילי, צעיר וכי יש מקום להורות על שחרורו לחלופה, ולחילופין במעצר באזוק אלקטרוני.

לאחר שצפיתי בסרטון המתעד את התאונה שהתרחשה בכיכר בעיר שדרות, נראה לכאורה, כי מדובר בפגיעה מכוונת באופן שאינו מתיישב עם כך שהנסיבות מצביעות על פגיעה עקב תאונת דרכים. הדבר נלמד גם מההתנהלות שלאחר האירוע. אינדיקציה נוספת לכך שאין מדובר בתאונה לא מכוונת, עולה מתוך כך שלאחר הפגיעה במתלונן שרכב על אופנוע או סוג של אופניים חשמליות, משיב 2 מנסה לקחת את האופנוע, לרכב עליו, אך כעבור מרחק קצרצר מאבד שליטה ונופל ממנו, המתלונן שנמלט מהמקום חוזר לזירה, לוקח את האופנוע ונמלט. יתכן, והדבר בגדר השערה, שהמשיבים ניסו לקחת את האופנוע מידי המתלונן אותו הם מכירים היכרות מוקדמת. המשיבים שמרו על זכות השתיקה ככלל, באופן שאינו מתיישב עם הטענה שמדובר בתאונת דרכים וגם ההימלטות מהזירה מתיישבת יותר עם הטענה לפגיעה מכוונת ולא תאונת דרכים.

לאור האמור, יש להסכים עם המבקשת, כי קיימות ראיות לכאורה גם לעבירה לפי סעיף 329(א)(2) + 29 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

מבלי שהדבר יהווה אינדיקציה להחלטה סופית, שרות המבחן מתבקש להגיש תסקירי מעצר למשיבים, לשם כך, הנני קובעת דיון ליום 21.01.2026 שעה 10:00 בפני כב' השופט אבו טהה. התסקירים יוגשו עד יום 19.01.2026.

המשיבים יובאו פיזית באמצעות שב"ס.

תיק החקירה יוחזר למבקשת.

עותק ההחלטה יישלח לשרות המבחן ולבאי-כוח הצדדים.

ניתנה היום, ב' טבת תשפ"ו, 22 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים.