1

1.      המבקש הגיש בקשה להחזרת תפוס - ציוד שנתפס במהלך חיפוש שנערך בביתו.

2.      לאחר הגשת הבקשה ומתן החלטות של בית המשפט (למשל החלטה מיום 04.02.16 במסגרתה

          הוריתי על השבת התפוס וביטול הדיון שנקבע), השיבה המשיבה את התפוס למבקש.

3.      המבקש טוען עתה כי לא קיבל חזרה את כל הציוד שנתפס, תוך שהוא מפרט מספר פריטים.

          המבקש הוסיף כי הוא עותר לפיצוי בסך של 2,500 ₪ פיצוי המשקף את שווי הציוד שלא הוחזר

          לטענתו.

2

4.      המשיבה שבה והצהירה כי החזירה את כל הציוד שנתפס, תוך שמציינת היא כי המבקש הוחתם על טופס מתאים בעניין זה. המשיבה הוסיפה כי המבקש יכול להגיש תביעה מתאימה אם ימצא לנכון.

5.      בנסיבות העניין דומני כי הצדק עם המשיבה. הליך של בקשה להחזרת תפוס מתאים לנסיבות בהן אין מחלוקת על עצם החזקת התפוס בידי הרשות המנהלית, כי אם על בחינת אפשרות העברת התפוס חזרה מהרשות לאזרח. להבדיל, שעה שקיימת מחלוקת על עצם החזקת התפוס ע"י הרשות המנהלית, שטוענת שכבר החזירה אותו למשיב, ושעה שעותר המבקש גם לסעד של פיצוי כספי, נראה כי ההליך של החזרת תפוס איננו מתאים. ההליך המתאים במקרה שכזה הוא הגשת תובענה, שבמסגרתה ניתן לקיים הליך של בירור עובדתי, לרבות שמיעת עדויות והצגת ראיות, ובמקרה המתאים אף לדון בסעד הפיצויים. ראו למשל דיון במקרה דומה בת"א (מרכז) 19375-12-09 אורי סלמה נ' מדינת ישראל )פורסם בנבו).

6.      לאור כל האמור לעיל לא מצאתי לפתוח מחדש את התיק, ואני דוחה הבקשה.

          זכות ערר כדין.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ו, 10 יולי 2016, בהעדר הצדדים.