1

 

 

בפניי בקשה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 29.06.22 בה קבעתי כי הדיון בתיק זה, שהוגש ביום 18.05.22 ומתנהל בפני כב' השופטת דוניא נאסר, יועבר לשמיעה בבית משפט השלום בנצרת, בפני כב' השופטת מייסא זועבי.

 

רקע הדברים והשתלשלות ההליכים

1.      תיק זה עניינו בקשת המבקשת (להלן: "החברה") לשחרור רכב מסוג ב.מ.וו מספר רישוי 243-04-302 (להלן: "הרכב"), התפוס ע"י משיבה 1 (להלן: היחידה החוקרת"). הרכב נתפס במסגרת חקירה כלכלית מקיפה, שביום 16.11.2021 הפכה לגלויה, ובה ריבוי עצורים, בחשד לעבירות מרמה, עבירות על פקודת מס הכנסה, חוק המע"מ, הלבנת הון ועוד. בין החשודים גם משיב 2.

2

2.      בקשת החברה לשחרור התפוס מתבססת על פסק דין שניתן ביום 30.03.2022 בת"א 47092-03-22 ג. דורון מוטורס בע"מ נ' פרג' זערורה, ונדון בפני כב' השופט רונן פיין. בפסק הדין נקבע כי על בסיס הצהרות המשיב, הסכם המכר בין הצדדים מיום 03.08.2021 מבוטל. עוד נקבע שהרכב בבעלות החברה (להלן: "פסק הדין ההצהרתי").

 

3.      בסעיף 8 לכתב התביעה רשמה התובעת במפורש כך:

"יובלט ויודגש כבר עתה, כי למבקשת אין ולא היה כל קשר לפרשיה הכלכלית נשוא המעצרים. עוד יודגש כי מנהלה של המבקשת (להלן: "דורון") נקרא להתייצב לחקירה, וכך עשה תוך שהוא משתף פעולה באופן מלא עם רשויות החקירה."

(ההדגשות במקור- הח"מ)

4.      עוד באותו היום (18.05.22), ניתנה החלטת כב' השופטת נאסר, על העברת התביעה לתגובת המשיבים עד ליום 25.05.22. ביום 26.05.22 הוגשה בקשת החברה לשחרור התפוס בהיעדר תגובת המשיבים. והחלטה כמבוקש ניתנה עוד באותו היום.

5.      למחרת הוגשה בקשה בהולה מטעם היחידה החוקרת לביטול ההחלטה מיום 26.05.2022. נטען כי הבקשה לא הומצאה לידיעתה. בבקשה צוין כך:

"יובהר כי המבקש והמשיב 2 שניהם חשודים בפרשייה ונחקרו בין היתר לעבירות פליליות שבוצעו ע"י המבקש והמשיב 2 לעניין הרכב נשוא הבקשה..

 

 

ובהמשך, בסעיף 19 צוין כך:

למען הסר ספק, המבקש חשוד בפרשה כמי שקשר עם המשיב 2 ואחרים ממשפחתו ולא ממשפחתו להסתיר בעלותם ברכבים שקנו מהחברה בבעלותו ובכך לסייע להם להלבין את הונם וקשר לחברות חשודות פלילים."

3

[ההדגשות במקור, המבקש- הכוונה היא לבעלים של החברה (להלן: "דורון")- הח"מ].

6.      כמו כן, צוין בסעיף 8 דשם כי הוגשה בקשה להארכת תוקף תפוס לעניין הרכב. עוד התבקש כי ההחלטה תבוטל, וכי התובעת תפנה לבית המשפט שדן בהליך ה"ת 35262-01-22 שם נדונים ענייני הרכב ויתר הרכוש התפוס הנוסף בפני הערכאה המטפלת בהליך הפלילי.

7.      בתגובת משיב 2 צוין כי ביום 17.01.22 הוגשה בקשה אחרת להשבת רכוש תפוס על ידי מעורבים בחקירה (אותו ה"ת 35262-01-22) לבית משפט השלום בחיפה. היחידה החוקרת עתרה לבית המשפט העליון בבקשה להעביר את הדיון לבית המשפט השלום בנצרת, שם ניתנו הצווים ולאור היכרותו של בית המשפט עם הפרשה. כב' השופט שטיין הורה על העברת ההליך תוך שהוא מנמק החלטה זו כדלקמן (סעיף 4 להחלטתו):

"4. סבורני, כי בנסיבות דנן שיקולי יעילות ואחידות בהכרעות שיפוטיות מחייבים את העברת ההליך מבית משפט השלום חיפה לבית משפט השלום נצרת (כמוסבר בעניין עיסאוי, פסקה 5).

8.      בסעיף 8 לתגובתה של החברה מיום 01.06.2022, היא קושרת בעצמה את בעל החברה לחקירה הכלכלית הרחבה שמתקיימת. וצוין כך כדלקמן:

"אשר על כן, נהיר כי המדובר בטענות סרק מטעם המשיבה 1 ואשר בוודאי אינן מתייחסות לגופה של בקשת המבקשת. המבקשת תשוב על טענותיה ותציין כי מנהלה אכן נחקר אצל המשיבה 1 בעניין אותה פרשה, אולם ברור כי המבקשת שעיסוקה במכירת רכבים ומנהלת היא מגרש גדול לסחר רכב, אינה קשורה כלל לפרשיה ולמעט העובדה המצערת שהתקשרה במהלך עסקיה הרגיל עם המשיב 2 בהסכם למכירת רכב."

9.      לאחר תגובות הצדדים, ומשנודע לבית המשפט מהבקשה הבהולה של היחידה החוקרת כי הוגשו בקשות להארכת החזקת התפוסים, ביקשה כב' השופטת נאסר ביום 06.06.2022 מהיחידה החוקרת לקבל את מספר ההליך בו הוגשה הבקשה.

4

10.  כבר למחרת ב"כ החברה השיבה, ציינה את מספר ההליך (16660-05-22) וצירפה את הודעתה בהליך דשם אודות קיומו של הליך זה. יצוין כי ב"כ החברה הגישה הודעה בהליך 16660-05-22 על קיום הליך זה (ה"ת 39304-05-22) כבר ביום הגשת התביעה כאן (18.05.2022).

11.  בעקבות כך, ביום 08.06.22 קבעה כב' השופטת נאסר כי היא מבטלת את החלטתה מיום 26.05.22 (שחרור התפוס), ומעבירה את ההחלטה לעיון כב' השופטת מייסא זועבי (המטפלת בתיק בבקשה להארכת המועד להחזקת התפוס), למתן החלטה. כן, ביקשה מב"כ החברה להודיע, מדוע לא יוטלו עליה הוצאות אישיות מאחר שלא פרסה את מלוא התמונה העובדתית ולא התייחסה להליכים האחרים שהתנהלו ומתנהלים בנוגע לתפוס.

12.  לאחר בקשת הבהרה מטעם החברה, הבהירה כב' השופטת נאסר כי החברה לא פרסה את מלוא התמונה העובדתית בבקשה הראשונית, לא צוין כי הרכב נתפס בצו תפיסה שניתן במסגרת הליך שהתנהל בבית משפט השלום בנצרת. עוד לא צוין, כי באותו יום שהוגשה הבקשה בהליך זה, הוגשה בקשה מטעם החברה בהליך המתנהל בבימ"ש השלום בנצרת, להארכת תוקף התפוס.

13.  בתגובה לכך הגישה המבקשת שתי בקשות: האחת למתן החלטה בנושא שחרור התפוס, שלטענתה, לא ניתנה לאחר שהוחלט על עיכוב ביצוע של ההחלטה מיום 26.5.22. השנייה, תשובה לעניין השתת ההוצאות. כאשר לדידה, אין מקום להשית עליה הוצאות, מכיוון שהתנהלותה הייתה ללא דופי (כאמור בתשובתה מיום 22.06.22). בתשובתה זו ציינה כך:

"7. בנסיבות בהן לא היה ידוע לב"כ המבקשת מכוחו של איזה צו נתפס הרכב ואף בעת הזו רב הנסתר על הגלוי, בוודאי שלא הסתירה דבר מעיני בית המשפט הנכבד בבקשתה.

8. כך או כך, בעל זכות זכאי לפנות לבית המשפט בבקשה לשחרור תפוס שידוע לו שמצוי בידי המשטרה ואשר טוען הוא כי הינו בעל הזכויות בו, וזאת מבלי שקיימת לו כל חובה להתייחס להליכים שמקיימת המשטרה ו/או מכוחו של איזה צו ו/או איזה הליך קשור לתפיסת אותו תפוס. החובה לגילוי המלא בעניין זה הינו על המשטרה והמשטרה בלבד. על המבקש להוכיח את זכותו לקבלת התפוס, הא ותו לא!, שכן נהיר כי בקשות הטוען לזכות אינן במעד [כך במקור- הח"מ] צד אחד. "

                                                 (ההדגשות במקור- הח"מ]

5

14.  ביום 15.06.22 ניתנה החלטת כב' השופטת נסאר כי הבקשה להשבת התפוס הועברה לכב' השופטת מייסא זועבי למתן החלטה. ביום 22.06.22 הגישה החברה הודעה, בה טענה בין היתר כי העברת ההליך להחלטה של כב' השופטת זועבי ע"י כב' השופטת נסאר, נעשתה בחוסר סמכות. עוד טענה שם, כי קביעת בית המשפט בהחלטתו מיום 08.06.22 בדבר היעדר הצגת התמונה המלאה והיעדר התייחסות להליכים מקבילים של החברה, הינה "קביעה חמורה ושגויה גם יחד" עת היחידה החוקרת הטעתה את בית המשפט ביודעין ובכוונת מכוון.

15.  ביום 23.06.22 הורתה כב' השופטת נאסר כי לאחר עיון בתיק בכללותו, ובטיעוני הצדדים, מצאה שלא לחייב את ב"כ המבקשת בהוצאות אישיות, על אף שהיה ראוי לפרוס כבר בבקשה לשחרור התפוס את מלוא התמונה. במיוחד כאשר באותו היום, הגישה החברה הודעת מטעם בעל זכות בהליך להארכת תוקף התפיסה המתנהל בנצרת. עוד היא ציינה שמכיוון שהבקשה להארכת תוקף התפוסים הוגשה לבימ"ש השלום טרם הגשת הבקשה בהליך זה, לשם ייעול הדיון ושמירת זכויות המבקשת, היא הורתה על העברת הבקשה לכב' השופטת מייסא זועבי. היא אף ציינה שעשתה זו למרות שאכן ניתן היה גם להורות על מחיקתה. עוד היא הורתה למזכירות לסגור את התיק.

16.  ביום 28.06.22 הגישה החברה בקשה למתן הבהרה, בה ביקשה כי בית המשפט יבהיר את סמכותו להעברת הבקשה לשופט אחר בבית משפט אחר. האם התיק אכן הועבר לבית משפט אחר? ומה משמעות ההוראה על סגירת התיק, טרם ההכרעה בו. כמו כן התבקש שבקשה זו, ובקשות קודמות יועברו לעיוני.

17.  ביום 29.06.22 נתתי החלטה בתיק בה קבעתי כי הדיון יועבר לבית משפט השלום בנצרת ויישמע בפני כב' השופטת מייסא זועבי, השומעת את ההליכים המקבילים, ובמיוחד בבקשה להארכת תוקף החזקת התפוס. נימקתי החלטתי זו בכך שהעברה זו תוביל לייעול הדיון המשפטי וחיסכון בזמן שיפוטי.

כמו כן, ציינתי כי על כל באי הכוח לנהוג באופן גלוי עם בית המשפט, ולפרוס בפניו את התמונה המלאה של הדברים. במיוחד כאשר מדובר במקרה אודותיו מתנהלים הליכים שונים בפני מותבים שונים. כן ציינתי שהמזכירות תשנה את סיווג התיק לפתוח.

 

הבקשה והתגובה שבפניי

18.  ביום 03.07.22 הגישה המבקשת בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 29.06.22. בבקשה זו העלתה המבקשת מספר טענות, כמפורט להלן:

6

                                א.        לא היה בסמכותה של כב' השופטת נאסר להעביר את התיק לשמיעתו בפני כב' השופטת זועבי, וטענה כנגד ההוראה על סגירת התיק.

                                 ב.         נפלה שגיאה בהחלטת הנשיא בה נקבע כי לא התקיים דיון לגופו של עניין בבקשת המבקשת לשחרור התפוס. המבקשת טוענת כי התקיים דיון לגופו וסומכת טענתה זו על ההחלטות הבאות: ההחלטה שניתנה ללא תגובת המשיבים מיום 26.05.22 על שחרור התפוס; ההחלטה על עיכוב ביצוע ההחלטה מיום 29.05.22.

                                  ג.         החלטת הנשיא על העברת הדיון לבית משפט השלום בנצרת ניתנה בשגגה מהסיבות הבאות: ראשית, מדובר באשרור החלטת בית המשפט שניתנה בחוסר סמכות, לאחר שב"כ המבקשת ביקשה להעביר לעיון הנשיא; שנית, מיקום הצדדים בקריית שמונה. יעילות ונוחות הצדדים מביאים לכך שהדיון צריך להתקיים בקריית שמונה; שלישית, נטען כי סיבת העברת התיק היא נוחות היחידה החוקרת, וניסיונה לבחור את שופטיה; לבסוף, אין קשר בין ההליך הפלילי לבין זכות המבקשת להשיב לה את התפוס.

                                 ד.         נטען כי העברת התיק לשופטת זועבי על בסיס סעיף 49 לחוק בתי המשפט נעשתה בחוסר סמכות מכיון שהיה צריך להעביר את הדיון קודם לבית משפט השלום בנצרת, ורק לאחר מכן לקבוע את זהות המותב.

                                ה.        נטען כי חזקה על שופטי בית המשפט שהינם מקצועיים, ואין משמעות להעברת התיק למותב שלכאורה מכיר את עובדות המקרה, לצורך ייעול או חיסכון בזמן שיפוטי. נטען כי הדיונים השונים הקשורים עם העברת התיק, הם המביאים לשימוש מיותר במשאבי המערכת.

                                  ו.         נטען כי על כתפי השופטת זועבי קיים עומס רב ביותר, כיוון שטרם ניתנו הכרעות בנוגע לדיון שהתקיים ביום 08.06.22, חרף הדחיפות הנטענת על ידי ב"כ המבקשת.

19.  היחידה החוקרת הגישה את התנגדותה לבקשה לעיון מחדש מהטעמים הבאים:

                                א.        ההחלטה שנתנה כב' השופטת דוניא נאסר, סיימה את ההליך האזרחי, ומהווה פסק דין סופי בהליך זה. על כן אין זכות לעיון חוזר. היה מקום להגיש ערעור, ומשהמבקשת בחרה שלא לעשות זאת, היא רשאית להמשיך רק דרך ההליך הפלילי.

7

                                 ב.         לא התקיים דיון לגופו של עניין, כאשר הובהר לביהמ"ש שהוסתר ממנו מידע רלוונטי ועמדת המשיבה 1 לא נתבקשה. ההחלטה התקבלה על בסיס מידע חסר מאוד שהוסתר מבית המשפט, וכפועל יוצא לא יכול היה להתקיים דיון לגופו של עניין.

                                  ג.         לטענתה, בעל החברה חשוד ונחקר באזהרה בפרשייה זו. הוא מסר גרסה בעניין הרכוש התפוס. כך שלא מובנת טענת החברה בס' 13 לכתב התביעה, בה נטען כי לתובעת אין כל קשר לחקירה זו.

                                 ד.         נטען כי בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי למדינה מעמד בכורה כריבון למול זכות קניינית אובליגטורית.

                                ה.        נטען כי מכיוון שרכב הינו מיטלטלין, בעת חתימת חוזה המכירה ומסירת הרכב, הושלמה העסקה. מצב הדברים לא מקים לחברה זכות ועדיפות על ההליך הפלילי, שקנה לו זכות ראשונית בהליך התפיסה בחשד לעבירות פליליות שנעברו ביחס לרכב.

                                  ו.         רישום בעלות ברכב הוגדר על פי הפסיקה דקלרטיבי (ת"פ (ת"א-יפו) 40142/08). נטען כי בהכרעה הנוגעת לחילוט כלי רכב על בית המשפט להתייחס "לבעלות הממשית" ברכב, ולאו דווקא על מי שרשום כבעלים במשרד הרישוי.

                                 ז.         נטען כי ההליכים הפליליים קודמים מבחינת סדר הזמנים להליכים האזרחיים. שני הצדדים לא ציינו כי הרכב תפוס מכוח צו בימ"ש והדיונים שהתקיימו בעניינו טרם הגשת הבקשה לביהמ"ש האזרחי; לא צוין כי הצדדים נחקרו באזהרה בחשד לעבירות שבוצעו ביחס לרכב; לא ציינו בפני ביהמ"ש כי התקיימו דיוני ה"ת בעניין הרכוש התפוס מהחשודים.

                                ח.        נטען כי בתיק מעצר ותפיסת רכוש דרך המלך היא כי בקשות להשבת התפוס, יוגשו במסגרת ההליך הפלילי. מכיוון שאחת מתכליות התפיסה הפלילית הנה מניעת והימשכות העבירה הפלילית (בש"פ 3332/15 ובש"פ 8808/21).

 

דיון והכרעה

20.  אקדים ואציין כי לא מצאתי מקום לשנות את החלטתי מיום 29.06.2022.

8

21.  המבקשת מעלה טענות שונות, כפי שפורטו לעיל, מדוע לטעמה הדיון צריך להישמע בקריית שמונה בפני כב' השופטת דוניא נאסר. אכן, העברת התיק ע"י כב' השופטת נאסר לבית משפט השלום בנצרת נעשתה בחוסר סמכות, ועל כן היא ניתנת לביטול. ההחלטה לא סיימה את ההליך האזרחי כטענת היחידה החוקרת.

22.  באשר להוראת כב' השופטת דוניא נסאר מיום 23.06.2022 למזכירות לסגור את התיק. מדובר בטעות במינוח הדברים. ברי כי כוונת השופטת הייתה לסגור את התיק המתנהל בפניה, מבחינת סיווג ורישום התיקים השייכים לה, ולסווגו כמתנהל בפני כב' השופטת מייסא זועבי. מדובר בהוראה פנימית, טכנית, שנוסחה באופן שגוי. ברי כי לא הייתה כל כוונה בדבריה לסגירה של התיק עצמו, כאשר היא בעצמה העבירה אותו להמשך שמיעה בפני כב' השופטת זועבי.

23.  הסמכות להעביר תיקים בין בתי המשפט במחוז הצפון מצויה בסמכותו של נשיא בתי המשפט באותו המחוז (סעיף 49 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). משהגיע התיק אלי (לבקשת המבקשת עצמה), עיינתי בתיק זה ובתיקים המקבילים. מצאתי כי נכון הן מבחינת ייעול ההליכים, והן במטרה למניעת פסיקות סותרות, להעביר את ההליך להישמע בפני כב' השופטת מייסא זועבי, שבפנייה מתנהלים גם יתר התיקים בפרשה.

24.  כעת המבקשת טוענת כי לא היה בסמכותי לעשות כן, מכיוון שהתקיים דיון לגופו של עניין. המשיבה טוענת מנגד שלא התקיים דיון לגופו של עניין בגלל שלא הוצג בפני בית המשפט המצב העובדתי בשלמותו.

25.  בעניין זה אין לקרוא את החלטתי באופן חלקי, ולהתייחס רק לרישא של המשפט ללא הסיפא שלו. קרי, בהחלטתי ציינתי כי לא נערך דיון לגופו של עניין, בהתבסס על מצב הדברים העדכני והמלא (ההדגשה אינה במקור- הח"מ). אכן, כפי שפרטתי בהרחבה לעיל את השתלשלות הדברים בהליך זה, המבקשת לא הציגה באופן גלוי את מלוא הדברים בפני בית המשפט, על אף שקיימת לה חובה לעשות כן בהתאם לחובתה כלפי בית המשפט ובהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (ראו והשוו: בד"א (ארצי) 11/94 פלוני, עו"ד נ' לשכת עורכי הדין בישראל- ועד מחוז הדרום (05.01.1995)).

26.  המבקשת לא ציינה בכתב התביעה כי קיים הליך מקביל בו התבקשה הארכת תוקף תפיסת הרכב, על אף שידעה על כך, ואף הגישה באותו היום בקשה בהליך דשם. במצב דברים כזה, בו לא נפרשה בפני בית המשפט מלוא התמונה העובדתית, לא ניתן לומר שהתקיים דיון לגופו של עניין ועל כן, אין כל מניעה לעשות שימוש בסמכותי לפי סעיף 49 לחוק בתי המשפט.

9

27.  לעניין זה ראו את הדברים הרלוונטיים עד מאוד לעניינו שנקבעו בע"א (מחוזי מרכז) 19710-09-19 פלוני נ' פלונית (10.11.2019) והאסמכתאות המובאות שם:

"החוק קובע כי כאשר החל כבר הדיון בעניינו של תיק פלוני בבימ"ש אחד, הרי שמשיקולי יעילות אין להעבירו לבימ"ש אחר, כיוון שהאחרון יצטרך להתחיל את הדיון בו מראשיתו.

מובן, כי בענייננו המצב שונה. השופט אליאס דן בתיק משך כשלוש שנים ואין ספק כי הוא בקי בפרטי התיק יותר מכל שופט אחר.

בית המשפט קמא קבע שהדיון ימשיך לידון לפני כב' השופט אליאס שהוא השופט שדן בתיק מספר שנים והמשך הדיון לפני מהווה את הדרך היעילה והנכונה.

השבת הדיון שנקבע באופן מנהלי לפני שופטת אחרת (כפי שמבקש המערער), להבדיל- משופט שעסק בו מאז ומעולם, איננה השבת הדיון למקום היעיל ביותר לניהולו, ואני סבור כי לא לכך התכוון המחוקק כאשר אסר הסטת תיק לבימ"ש אחר, כאשר בימ"ש קמא כבר החל בשמיעתו.

קביעה דומה מצויה בדבריו של כב' השופט מזוז אשר עמד על הרציונל שבהוראת החוק (רע"א 5327/17 פלוני נ' פלונית, פס' 7 (פורסם בנבו, 06.08.2017) (להלן: עניין פלוני)): "המבחן ל"התחלת דיון" לצורך העברת מקום דיון לפי סעיף 49 לחוק בתי המשפט - כמו גם לצורך העברה לפי סעיף 78 לחוק - הוא מבחן מהותי. בגדרי מבחן זה יש לבדוק האם במסגרת הטיפול בתיק כבר החל השופט היושב בדין להתעמק בתיק במידה כזו שהוצאתו מתחת ידיו בשלב זה והעברתו לשופט אחר, תהא בלתי יעילה במובן זה שתחייב הכנסתו של שופט אחר לטיפול באותו התיק ותוציא לריק זמן שיפוטי יקר, או תפגע ביכולתו של השופט הנעבר לראות את התמונה העובדתית במלואה משום שחלק מהותי בדיון כבר נוהל בפני שופט אחר... לאור הרציונאלים האמורים, ברי כי גישתו של המבקש, לפיה "כל דיון קדם משפט באשר הוא ייחשב 'התחלת דיון'", אינה יכולה לעמוד. אין בכך משום סתירה להוראת סעיף 49(ד) לחוק ("'התחלת הדיון' - לרבות קדם משפט"), שכל תכליתה להבהיר כי גם תחת הליכי קדם משפט יכול שיתקיים הליך מהותי שיימנע העברתו של הדיון לבית משפט אחר" (ההדגשות בקו אינן במקור- י.ש.).

10

5.     הנה כי כן, מובן כי לא זה המקרה עליו דיבר החוק.

כב' השופטת מלר-שלו אמנם ערכה דיון אחד בתיק, אך כבר באותו הדיון עלה הצורך לאחד את התיק שנדון לפניה עם זה שנדון כבר לפני השופט אליאס, וברור שבהיבט של ה"מבחן המהותי" המוצג בדברי השופט מזוז, לא היה בו בדיון זה משום "התחלת דיון" לצורך תחולת ס' 49 לחוק. השופט אליאס עסק בתיק יותר מכל שופט אחר, ומן ההיבט של יעילות שיפוטית אין צודק יותר מהשבת התיק להמשך התדיינות בפניו."

                                                                                    (ההדגשות במקור- הח"מ)

28.  אין ממש גם בטענה כי קודם היה צריך להעביר את הדיון לבית משפט השלום בנצרת, ורק לאחר מכן לקבוע את המותב שישמע את התיק. הדבר נעשה תדיר. ההעברה לבית משפט השלום בנצרת, נעשתה על מנת שמותב ספציפי הדן בתיקים המקבילים, ובקיא בפרטי הפרשה יידון גם בנושא נשוא תביעה זו.

29.  אין ספק שמותב השומע תיקים הקשורים לאותו עניין, ומכיר את התמונה המלאה, ובקיא בפרטי המקרה, יוכל להכריע באופן מהיר יותר, תוך ראייה כוללת של הדברים. בכך הדבר יוביל לייעול הדיון ולמניעת הכרעות שיפוטיות סותרות.

30.  אין ממש בדבריה של המבקשת, שחזקה שכל השופטים מקצועיים ויכולים לדון באותה היעילות, כאשר עסקינן בהליכים מרובים בפרשייה סבוכה אחת. ריכוז הליכים העוסקים באותן נסיבות בפני מותב אחד מייעלים את העבודה, ומפשטים אותה. כך אין צורך שמספר גורמים שיפוטיים והעוזרים להם, יעסקו באירוע אחד. אין בעובדה זו, הנכונה מטבע הדברים, לפגום או לערער את מקצועיותו של מי מהשופטים.

31.  לא מצאתי שיש ממש בטענות המבקשת בדבר רצון המשיבה לבחור את שופטיה. ההעברה נעשתה משיקולי בית המשפט בלבד. כמו כן, אין ממש בטענה בדבר המרחק בין בתי המשפט. לא מדובר במרחקים המכבידים באופן משמעותי על מי מהצדדים, המצדיק את פיצול הדיון במקרה זה.

32.  לאור המסקנה אליה הגעתי, אינני רואה לנכון לדון ביתר טענות הצדדים שברובן נוגעות להליך עצמו, ובחלקן לשאלת קדימויות הזכויות שטיבן להתברר בהליך עצמו, ולא בשלב זה בפניי. ככל שמי מהצדדים ירצה לטעון בעניינים אלו, יוכל להעלותם בפני כב' השופטת מייסא זועבי, שתדון בתיק.

11

33.  באשר לטענה בדבר העומס על כב' השופטת מייסא זועבי. דא עקא, כב' השופטת מייסא זועבי הייתה נתונה בימי אבלות. ברי, כי אין לזקוף דבר זה לחובתה.

34.  המזכירות תוודא כי התיק משויך לכב' השופטת מייסא זועבי בבית משפט השלום בנצרת.

35.  לפנים משורת הדין אינני משית הוצאות לחובת המבקשת.

36.  מזכירות תודיע לצדדים.

ניתן היום, כ"ז תמוז תשפ"ב, 26 יולי 2022, בהעדר הצדדים.