1

בפני בקשה למתן צו בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב - 2001 (להלן: "החוק") ובמסגרתה עותרת המבקשת לאסור על המשיבים:

"להטריד את עובדי ונהגי המבקשת, לאיים על עובדי ונהגי המבקשת, ליצור קשר עם עובדי ונהגי המבקשת, בכל דרך שהיא, להימצא במרחק רדיוס של 50 מטר מהבוטקה של המבקשת בתחנת הרכבת בעכו, למנוע מהמשיבים מלהחנות בתוך רחבת תחנת הרכבת בעכו או בכל שטח המסומן באדום בשטח הרכבת, לפנות בפנייה כלשהי לנוסעי הרכבת הפוטנציאליים, לשאת או להחזיק נשק ולהימנע מכל מבט ו/או התחקות ו/או התקרבות ו/או דיבור עם עובדי המבקשת".

קיימתי דיון במעמד המבקשת, אשר מיוצגת ע"י עו"ד עסאף טאבר.

כן שמעתי דברי מר הייתם עבדלחאק מנכ"ל מוניות קווי הגליל.

לאחר ששמעתי דברי נציגי המבקשת וחזרתי ועיינתי בחוק המדובר, הנני סבורה כי תאגיד אינו יכול לבקש סעד במסגרת החוק למניעת הטרדה מאיימת שכן, השימוש בחוק אינו עולה בקנה אחד עם לשונו או תכליתו.

2

סעיף 1 לחוק קובע:

"מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או גופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו".

סעיף 2 לחוק המגדיר מהי הטרדה מאיימת קובע:

"הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".

מכאן, כי לשון החוק נוקטת במפורש ביטויים המופנים כלפי בן אדם כפרט.

לפיכך ולאור כל האמור לעיל, לא יכולה הייתה המבקשת שהינה חברה בע"מ, לפנות לביהמ"ש בבקשת הסעד שהתבקש והבקשה נדחית על הסף.

עם זאת, אין באמור לעיל כדי לחסום דרכו של עובד ספציפי מעובדי החברה, ככל שהוא חש שננקטה כלפיו הטרדה מאיימת, לבקש כפרט, להוציא בעניינו צו למניעת הטרדה מאיימת.

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ז, 04 יוני 2017, בהעדר הצדדים.