1

1)      מונחת לפניי בקשה למתן צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת" או "החוק").

2)      לטענת המבקשת, המשיב שהוא שכן שלה, מטריד ופוגע בשלוות החיים שלה, בעיקר, הוא פוגע ברכבה וברכוש שלה, בין השאר, הוא גרם נזקים לרכוש שבתוך הדירה שלה. המשיב מצדו, מכחיש את טענות המבקשת וטוען כי טענותיה חסרות יסוד ולא ברור מה המניע מאחוריהן. המשיב טוען כי המבקשת מרבה להגיש נגדו תלונות סרק.

3)      לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים ולמכלול החומר הקיים בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה, להידחות.

2

4)      חרף חומרת הטענות שמעלה המבקשת כנגד המשיב, אין בחומר שהונח לפני בית המשפט, כדי לבסס תשתית ראייתית, סדורה ומהימנה, שיכולה להצביע על קיומה של עילה מכוח החוק כלפי המשיב. טענות המבקשת לפיהן המשיב נכנס לדירתה ללא רשותה וגרם נזק לרכוש שבדירה כטענתה, לא גובו בעדויות או בראיות משכנעות שקושרות את המשיב למעשים המיוחסים לו. בנוסף, טענות המבקשת לפיהן המשיב פגע ברכבה, אף הן לא נתמכו בחומר ראייתי סדור ומהימן שיש בו לקשור את המשיב למעשה המיוחס לו.

5)      על כן, בהעדר תשתית ראייתית לכאורית שיש בה לבסס עילה כנגד המשיב למתן צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, דין הבקשה להידחות.

6)      אשר לבקשת המשיב בדיון למתן צו מכוח החוק, צו שמפונה נגד המבקשת, דין הבקשה להידחות מהטעם שלפני בית המשפט בהליך דנן מונחת בקשה אחת, מטעם המבקשת. לא ידוע על הגשת בקשה סדורה ומנומקת כמצוות החוק, על-ידי המשיב. בנוסף, לעניין עתירת המשיב בהליך דנן לחייב את המבקשת לפצות אותו בין השאר, בגין עוגמת נפש וכן בגין נזק שנגרם לרכבה של אשתו [שורות 20-18, עמוד 3] , גם עתירה זו דינה להידחות שכן שאלות נזיקיות ופיצויים, אין מקומן להתברר במסגרת הליך כגון-דא לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת.

7)      לא בלי לבטים, אך בנסיבות העניין ובשים לב להיותם של הצדדים שכנים, לא יינתן צו להוצאות.

המזכירות - להודיע לצדדים בהתאם.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ו, 09 מאי 2016, בהעדר הצדדים.