1

בקשה לצו הגנה.

1.     הצדדים בני זוג לשעבר, ולהם 3 ילדים קטינים, בני כ- 11.5, 8.5, 7.5 שנים. בין הצדדים סכסוך בעצמה גבוהה, זאת בעיקר בעניין חלוקת הרכוש ומזונות.

2.     ביום 12/8/21 פנה המבקש והגיש בקשה לצו הגנה כנגד המשיבה.

3.     בבקשה נטען כי המשיבה נוהגת בקטינים באלימות [ס' 3], מכה אותם מכות קשות, אגרופים בבטן, בעיטות סטירות ומכות בכל חלקי גופם לרבות שימוש בחפצים. מדובר באלימות נמשכת על פני שנים רבות. לדברי המבקש, ביום 11/8/21 התקשר עליו בתו וסיפרה כי המשיבה מכה אותה ואת אחיה, משפילה אותם ומתעללת בהם.

4.     דיון במעמד צד אחד התקיים לפני כבוד סגנית הנשיאה, השופטת ש' היימן, אשר לאחר ששמעה את המבקש וב"כ, סברה כי אין מקום להוצאת צו במעמד צד אחד ובטרם קבלת תסקיר עו"ס לסדרי דין, אשר תבחן את מצבם של הקטינים ותבוא בהמלצות.

2

5.     ביום 26/8/21 הגישה עו"ס לסדרי דין תסקיר שנערך לאחר מפגשים עם ההורים, ומידע שהתקבל מאת עו"ס חוק נוער, עו"ס המשפחה ועו"ס לסדרי דין. האם מכחישה כי היא נוהגת באלימות, אך מציבה גבולות נדרשים, זאת לנוכח התנהגות הקטינים, אשר בוחנים את סמכותה ההורית. המלצת העו"ס הנה הפניית ההורים והילדים לתחנה לטיפול משפחתי, ביצוע אבחון לבת ****, והמשך מעקב מחלקת הרווחה.

6.     ביום 19/10/21 הגיש המבקש בקשה למתן החלטה, שכן, לדבריו, הקטינים מצויים בסיכון מוחשי. לדברי המבקש, המשיבה סירבה להמשיך הטיפול אצל המטפלת ד"ר *** ****, אינה מקיימת ההחלטה לתכנית טיפולית רגשית לילדים. ומתחמקת ממתן טיפול דרוש.

7.     ביום 11/11/21 הגישה המשיבה תגובתה לבקשה. לדבריה, תכלית הבקשה לגרום להרחקת הקטינים ממנה, תוך שימוש בהתנהגות מנכרת הגורמת לקטינים לסרבנות קשר. לדברי המשיבה, המבקש מעלה תכנים פוגעניים ברשת החברתית. לדברי המשיבה, הצדדים פרודים מסוף שנת 2019, ומאז טופלו באמצעות גורמי מקצוע רבים ושונים, שאף אחד מהם לא סבר כי הקטינים חשופים לאלימות או מצויים בסיכון. המשיבה אף מכחישה כי היא מסרבת לטיפול וטוענת כי היא זו שביקשה את הטיפול. התקיימו מספר מפגשים בין הבת **** לד"ר *** ***.

8.     יש לציין כי בתיק המשמורת הוגש תסקיר ביום 4/3/21. באותו תסקיר מתארת העו"ס כי:

9.     בהתאם לחוק ולפסיקה, על מבקש צו הגנה רובץ נטל הראייה בדבר קיומם של האירועים המהווים לטענתו בסיס לקבלת הצו (ה"ט (נצ') 39777-04-12, פורסם במאגרים המקוונים) הרף הראייתי הדרוש בבקשה לצו הגנה הוא גבוה יותר מאשר בהליך אזרחי אחר (ה"ט (טב') 27474-01-11, פורסם במאגרים המקוונים). בפסיקה נקבע כי אין לאפשר שימוש בהוראות החוק למניעת אלימות במשפחה להשגת מטרות זרות שכן מתן צו הגנה הינו אמצעי דרסטי וחריף (ת"א (י-ם מחוזי) 3248/01 וכן ה"ט 36635-10-14 וכן תמ"ש 50123-03-11, פורסמו במאגרים המקוונים).

3

10.  לאחר שעיינתי בכל החומר המצוי בתיק, ושקלתי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן יפורטו טעמי.

11.  הסכסוך בין ההורים מתנהל בעצמה גבוהה ביותר. האב, חוזר וטוען כי דמי המזונות הזמניים שנפסקו גבוהים מהדרוש ומהמקובל, עד כדי כך שאין ביכולתו לעמוד בסכומים שנפסקו. האם מנגד, חוזרת ומאשימה את האב בהעלמת כספים ורכוש, ונוקטת כנגדו הליכי גבייה נוקשים. התוצאה, למרבה הצער, כי הצדדים כה עסוקים במחלוקות ובהאשמות הדדיות, עד כדי כך, שהם מתעלמים ממש, ופוגעים בילדיהם הקטינים, פגיעה קשה, יתכן שבלתי הפיכה. כל יום שחולף, מעצים מאוד את הפגיעה הנגרמת לילדים, ואין לי אלה להצטרף לדבריו הנכוחים של כבוד השופט זגורי בעניין אחר, בתיק הט [נצ'] 2476-10-20 [פורסם במאגרים המקוונים], כדלקמן:

"....נראה כי שני הצדדים עשו שימוש באופן ציני בדיבור "טובת הבנות" בכתבי הטענות ובטענות בעל פה, אך למעשה העדיפו את אינטרסיהם האישיים, תוך שבחרו "להוריד את הכפפות" ולהיאבק באופן הכי מכוער שיכול להיות, תוך עירוב הקטינות, העברתן מאחד לאחר, ניסיון לנכס אותן, חשיפתן לקונפליקט נאמנויות בלתי אפשרי, חשיפתן לחקירות משטרתיות, הקלטתן, צילומן ושימוש בהן לצרכי מאבק הגירושין/פירוד/משמורת."

באותו עניין, קבע כבוד השופט זגורי כי:

4

"לאור כל האמור לעיל מסקנת בית המשפט, כי אכן נחוץ במקרה הנוכחי צו הגנה. אך הצו המגן לא צריך להיות מהאם. הוא גם לא צריך להיות מהאב. נחוץ בנסיבות צו הגנה מהסכסוך ומהקונפליקט. הדרך הנכונה היא לנרמל את חיי הקטינות ולחבר אותן שוב עם הוריהן. לתת להן מקום להישמע אך להיזהר מלערבן שוב בסכסוך. להפריד את המגורים בין ההורים ולקבוע חלוקת זמני שהות ברורה. להפסיק לחשוף אותן לחקירות, עדויות והליכים שונים. להפסיק להעביר להם מסרים על המותר והאסור לספר, לא להאשים לפניהן את האב או האם. פשוט לתת להן לחיות את חייהן בשקט תוך מתן תמיכה טיפולית ורגשית מיידית"

12.  במקרה דנן מדובר על קטינים אשר ננטשו ע"י הוריהם - ממש כך ו"נפלו בין הכיסאות", במאבק הקשה הניטש בעניין חלוקת הרכוש והכספים. צר לי מאוד כי ההורים אינם משכילים לראות אמת פשוטה זו, ואת הצורך ההכרחי והמידי לחדול את האש, לשבת לשולחן המו"מ ולגבש הסכם כולל, וזאת מתוך ראיית טובת ילדיהם.

13.  העובדה כי המבקש "נזכר" לפתע להגיש בקשה למתן החלטה, למעלה מחודשיים לאחר שהוגשה הבקשה, כאשר בתקופת הביניים לא ניתן צו ארעי, מחזקת את התחושה כי מדובר בבקשה שתכליתה מהלך "טקטי", שאינה נשענת על ראיות וטענות של ממש.

14.  יש להוסיף ולציין כי לאחרונה, ניתנו מספר החלטות על ידי בתי המשפט למשפחה, בהם הוכרו קטינים כ"נזקקים", ע"פ הוראות חוק הנוער [טיפול והשגחה], התש"ך - 1960, וזאת בגין התנהגות פוגענית וקשה אגב הליכי משמורת, חלוקת זמני שהות והליכים אחרים המתנהלים בין ההורים. יקחו ההורים לתשומת ליבם אפשרות זו ו"די לחכימא....". [ר' למשל החלטת מותב זה בעניין תנ"ז 20430-03-20, וכן החלטת כב' הש' זגורי בעניין תנ"ז 27692-10-14, פורסמו במאגרים המקוונים].

15.  מכל מקום, ולעניין הבקשה גופה, אינני סבור כי עלה בידי המבקש להוכיח עילה למתן צו הגנה ע"פ הוראות ס' 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה. לא שוכנעתי כי המשיבה מסכנת את הקטינים או נוהגת כלפיהם באלימות.

16.  למרות האמור, דומני כי יש ליתן מספר הוראות דרושות, וזאת לשם קידום העניין, והגנה על הקטינים מפני הסכסוך המר הניטש מעל ראשיהם כדלקמן:

17.  מינוי אפוטרופוס לדין -אני מורה על מינוי אפ' לדין לקטינים, אשר ימונה מטעם הלשכה לסיום משפטי. האפ' לדין יגיש חוו"ד ראשונית והמלצות בתוך 21 יום, וזאת לתיק המשמורת תלה"מ **-**-*****.

18.  בדיקת מסוגלות הורית - לנוכח הטענות ההדדיות, שוקל בית המשפט להורות על עריכת בדיקת מסוגלות הורית לשני ההורים. בטרם מתן החלטה, אני מאפשר לצדדים להודיע עמדתם , וזאת עד ליום 29/11/21. תגובות ההורים יוגשו לתיק המשמורת.

5

19.  איסור הקלטה ועירוב הקטינים - ניתן בזאת צו האוסר על ההורים ועל משפחות המוצא לערב את הקטינים בסכסוך, בכל דרך, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות: להקליט אותם, להעביר להם מסרים מסיתים כנגד ההורה האחר או הורי הוריו או משפחת המוצא.

20.  על מנת שלא להחמיר המחלוקת, אינני עושה צו להוצאות.

21.  מותר לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.

המזכירות תמציא לצדדים ולעו"ס לסדרי דין ותסגור התיק.

ניתן היום, י"ב כסלו תשפ"ב, 16 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.