1

1.      לפני בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת לפי הוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק") במעמד צד אחד.

2.      לטענת המבקש, המשיב - שכנו (לו משכיר המבקש את דירתו) החתים אותו בלחץ ובאיומים על הסכם לפיו דמי השכירות לא ישולמו אלא בכפוף לתוצאות הליך משפטי מסוים מול צד ג'. נטען, כי המשיב הינו עורך דין ומטריד את המבקש על בסיס קבוע. אופן ההטרדה לא פורט. צוין, כי מצלמה שהתקין המבקש מחוץ לדלת ביתו הוסרה, ככל הנראה על ידי המשיב.

3.      לאחר שעיינתי בבקשה ובהתאם להוראות סעיף 7(ה) לחוק סברתי, כי דין הבקשה להידחות כבר עתה, בשים לב לכך, כי האכסניה המתאימה לטענות המבקשת אינה בחוק למניעת הטרדה מאיימת.

4.      ככל שעסקינן במחלוקת שעניינה חתימה על הסכם שכירות בנסיבות העולות כדי עושק או כפייה, הרי שיתכבד המבקש וינקוט בהליך המשפטי המתאים. אין בסעדים העומדים לרשות בית המשפט במסגרת הוראות החוק כדי להכריע או להתערב במחלוקת זו.

5.      גם מחלוקת הנובעת סביב הצבת מצלמה ברכוש משותף, צריכה להתברר באכסניה המתאימה לכך.

6.      טענות כלליות על כך שהמשיב מטריד כביכול על בסיס קבוע, הינן טענות שלא ניתן לבחון אותן בצורה רצינית, שעה שהן מועלות כלאחר יד, בצורה כללית ללא פירוט כלשהו. יתרה מכך- המבקש צירף לבקשתו תלונה למשטרת ישראל מלפני כשנה דבר המלמד, כי מדובר בסכסוך שכנים שענייננו אינו נוגע לחוק למניעת הטרדה מאיימת.

7.      מוצע אפוא למבקש למצוא את האכסניה המשפטית המתאימה לבחינת טענותיו.

2

8.      המזכירות תסגור את התיק ותדוור לשני הצדדים. זכויות הצדדים שמורות להם ואין בקביעה זו כדי לקבוע ממצאים לגוף הטענות.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשפ"א, 10 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.