ה"ת 27011/03/22 – מחמד נגאר נגד פיראס עלי,ניהאד חטיב,עז אלדין ג'ראדאת,מדינת ישראל,מרלין עבדאללה
בית המשפט המחוזי בחיפה |
|
|
|
ה"ת 27011-03-22 נגאר נ' עלי(עציר) ואח'
תיק חיצוני: |
1
|
מספר בקשה:2 |
||
בפני |
כבוד השופט ניצן סילמן
|
||
מבקשים |
מחמד נגאר
|
||
נגד
|
|||
משיבים |
1. פיראס עלי (עציר) 2. ניהאד חטיב (עציר) 3. עז אלדין ג'ראדאת (עציר) 4. מדינת ישראל 5. מרלין עבדאללה
|
||
|
|||
|
|
||
|
|||
החלטה
|
1. בקשה להשבת תפוס.
2. המבקש לטענתו הנו בעלים של רכב אודי שנת ייצור 2015 (להלן "הרכב"); המבקש מכר לטענתו הזכויות ברכב למשיבה 5 שהנה בת אשתו של משיב 1.
2
3. תמורת הרכב נקבע לסך של 90,000 ₪ (בבקשה צוין במקור 100,000 ₪ אך הנושא תוקן), והוסכם, על פי הבקשה, כי התמורה תשולם בתשעה שיקים שווים ורציפים בסך של 10,000 ש"ח כל אחד. על פי הצהרת המבקש- הבעלות ברכב אמורה לעבור לאחר פירעון כלל התשלומים; עם זאת, החזקה ברכב נמסרה עם מסירת השיקים.
4. כנגד המשיבים 1-3 הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות שבוצעו סביב ה- 12/12/21 ובכללן חבלה בכוונה מחמירה, סחיטה באיומים ובכוח, ועוד.
5. על פי המתואר בכתב האישום הרכב נשוא הבקשה שימש את הנאשמים (המשיבים 1-3); על כן עתרה המאשימה לחלטו. בפני נדון החילוט הזמני.
6. הנאשמים כפרו בתיק העיקרי וזה קבוע לשמיעה.
7. המאשימה טוענת מנגד כי מדובר ברכוש בר חילוט מובהק; אליבא המאשימה- למבקש אין מעמד משאינו בעל זכות קניינית או מעין קניינית; גם אם הנו תם לב, אין בכך להעלות או להוריד לאור בש"פ 6817/07 סיטבון נ' מדינת ישראל, וממילא מבחן הבעלות ברכב אינו על פי המרשם כי אם השליטה בפועל, וזו הייתה מסורה למשיבים 1 ו- 5. המאשימה מפנה להוראות סעיף 33 לחוק המכר.
8. לאחר שבחנתי הדברים, לא בלי התלבטות, החלטתי לדחות הבקשה להחזרת תפוס.
9. אזכיר כי מצויים אנו בשלב של חילוט זמני; שאלת פוטנציאל החילוט מובהקת- מבחינת השימוש שנעשה ברכב לצורך ביצוע המיוחס בכתב האישום.
10. אכן, לפחות על פי הצהרת המבקש, מדובר במקרה של מי שביצע עסקה, לא קיבל תמורה, וסופו של יום נותר ללא דבר.
11. יחד עם זאת, לאחר בחינת הדברים הגעתי למסקנה כי צודקת המאשימה בטענותיה, לפיה הבעלות ברכב נמסרה, ועל כן מדובר במי שאוחז במקרה הטוב בזכות אובליגטורית ביחס לרכב, ובפועל- אוחז בשיקים.
12. בנסיבות אלו- נדחית זכותו של המבקש מפני זכות החילוט האפשרי העתידי של המדינה.
13. 4 טעמים מרכזיים מביאים למסקנה.
14. האחד- כפי שציינה המאשימה- הוראות חוק המכר המורות כי ככלל, הבעלות בממכר לקונה עוברת במסירתו.
15. השני- הגיון הדברים- המבקש בחר למסור החזקה למרות שהשיקים שקיבל היו דחויים; במיוחד ברכב למסירת החזקה משמעות, בשל היכולת להיות מחויב מעצם החזקה ברכב (חובת הביטוח, חובת הרישוי וכיו"ב).
16. השלישי- הסכמת הצדדים- על פי הסכם המכר שצירף המבקש עצמו (!!!)- בסעיף 7- "מוסכם על הצדדים כי מיום העברת החזקה יהיה הרכב של הקונה ושלו בלבד, גם אם טרם הועברה הבעלות הפורמלית במשרד התחבורה".
3
17. הרביעי- התנהגות המבקש- עת למרות חילול השיק הראשון לא פעל לביטול העסקה, לא הגיש השיק לפירעון (אלא אח"כ) ולא השיב הרכב לחזקתו.
18. בנסיבות אלו- במיוחד לאור הסכמת הצדדים, העברת החזקה ברכב משמעה הקניית הבעלות; אין חולק כי השליטה ברכב הייתה של המשיבים 1,5 ועל כן מעמדו של המבקש נדחה מפני מעמד המדינה.
19. הבקשה להשבת התפוס נדחית אפוא; למבקש כמובן הזכות לפעול בגין השיקים ובגין נזקיו כלפי המשיבים או מי מהם.
ניתנה היום, ב' ניסן תשפ"ב, 03 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.
