1

1.         לפני בקשה להחזרת תפוס אשר הוגשה בעניין מחפרון מ.ר. 105065 (להלן: "המחפרון") אשר נתפס בידי המשיבה ביום 5.6.2021.

במסגרת הבקשה עתר המבקש גם להשבת מכשיר טלפון נייד, אולם זה הושב לו עוד לפני הדיון בבקשה.

2.         לטענת המבקש המחפרון משמש אותו בעבודתו היום יומית, לפרנסתו ולפרנסת בני משפחתו. המשך החזקתו בידי המשיבה פוגע, לטענת המבקש, בקניינו, שלא לצורך. לטענת המבקש, ניתן להסתפק בחלופת תפיסה, דהיינו - איסור ביצוע דיספוזיציה ברכב ומתן ערבויות מתאימות.

3.         לטענת המשיבה, המבקש נתפס יחד עם ארבעה חשודים נוספים, סמוך לאתר עתיקות בעמק זבולון, בחשד לביצוע עבירות על חוק העתיקות, התשל"ח-1978. על פי הנטען בתגובת המשיבה, המבקש תועד מבצע חפירה בלתי חוקית ופגיעה באתר העתיקות באמצעות המחפרון התפוס. המשיבה מוסיפה כי המבקש נתפס עם המחפרון במרחק של כ- 50 מטר ממקום הפגיעה בעתיקות.

2

המשיבה מוסיפה ומפרטת בתגובתה, כי נעשתה חפירה אשר גרמה להרס רב באתר, פגעה באופן אנוש בשכבות הארכיאולוגיות, עקרה ושברה ממצאים עתיקים ממקומם. בחקירתו, שמר המבקש על זכות השתיקה. בחקירה נוספת, עומת המבקש עם הראיות שבתיק אולם הכחיש כל קשר לביצוע העבירה.

לעמדת המשיבה, בכוונתה להגיש נגד המבקש כתב אישום ובמסגרתו לעתור לחילוט המחפרון.

4.         תיק החקירה הועבר לעיוני, יחד עם דוח סודי שסומן דע/1. עיינתי בתיק החקירה ומצאתי כי אכן קיים חשד סביר כי המבקש ביצע את העבירות המיוחסות לו, תוך שהוא עושה שימוש במחפרון התפוס. יצוין כי המבקש נתפס סמוך מאוד למקום ביצוע העבירה, בסמיכות זמנים ממשית למועד ביצועה. עולה, אפוא, כי קיים מקור סמכות בידי המשיבה לתפיסת המחפרון (בהתאם לסעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט-1969 - קיומו של יסוד סביר להניח כי בחפץ נעברה עבירה).

עיון בתיק החקירה מעלה, לטעמי, קיומו של פוטנציאל להרשעה, ואף פוטנציאל לחילוט, לאור חומרת הפגיעה באתר העתיקות המוכרז. מכאן שקיימת עילה בידי המשיבה להוסיף ולהחזיק במחפרון.

5.         מטרת ההחזקה של המחפרון היא לצורכי חילוט.

כאשר תכלית החזקתו של חפץ בידי המשטרה היא אפשרות חילוטו העתידי, לאחר הרשעת בעליו בדין, על בית המשפט לבחון אם ניתן להסתפק ב"חלופת תפיסה", אשר פגיעתה בקניינו של המבקש תהיה פחותה מהמשך החזקתו בידי המשיבה (בש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל, 12.3.06).

לצורך בחינת שאלה זו הוריתי לצדדים (16.6.2021) להתייחס לשאלת ערכו של המחפרון התפוס ולהגיש התייחסות לכך בכתב. המשיבה הודיעה כי על פי בדיקתה ערכו של המחפרון עומד על כ- 120,000 ₪, ואילו המבקש לא הודיע דבר.

3

6.         על פי הפסיקה, מקובל להתנות שחרורו של רכב בהפקדת עירבון כספי בגובה של 25%-30% משוויו (בש"פ 3616/11 זגורי נ' מדינת ישראל, 24.5.11; בש"פ 6529/10 מגידיש נ' מדינת ישראל, 21.9.10).

7.         לאור האמור, אני מורה כי המחפרון יוחזר לידי המבקש עם קיום התנאים הבאים:

א.    הפקדת עירבון בסך 30,000 ₪ בקופת בית המשפט (במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית צמודת מדד).

ב.     תופקד התחייבות עצמית של המבקש בגובה 120,000 ₪ למסור את המחפרון לצורך חילוט, אם יורה בית המשפט על חילוט.

ג.       נאסר על המשיב לבצע כל דיספוזיציה במחפרון.

ד.     יירשם על המחפרון עיקול במשרד הרישוי ויירשם שיעבוד ברשם המשכונות לטובת המשיבה.

ה.    לאור טענה שהועלתה בתגובת המשיבה לעניין הבעלות במחפרון - יוגש למשיבה עותק של רישיון הרכב, על שם המבקש (עותק הרישיון הוצג בדיון, אך לא הוגש העתק הימנו לבית המשפט).

8.         על אף האמור לעיל, הרי שאם לא יוגש כתב אישום נגד המבקש בתוך חודשיים מהיום, הרי שהמחפרון יוחזר לידי המבקש, כנגד קיום התנאים המפורטים בסעיפים 7(ב) עד (ה) בלבד (דהיינו, ללא ההפקדה הכספית).

            אם יפקיד המבקש את העירבון הנדרש כעת ויקיים את יתר התנאים, ובהמשך לכך יוחזר המחפרון לידיו, ובכל זאת לא יוגש כתב אישום בתוך חודשיים מהיום - יוחזר העירבון הכספי (או הערבות הבנקאית, לפי העניין) לידי המבקש.

המזכירות תמציא החלטה זו לידי הצדדים ותודיע לנציג המשיבה שיסור לבית המשפט על מנת לקבל לידיו את תיק החקירה.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשפ"א, 24 יוני 2021, בהעדר הצדדים.