בפניי בקשה לשחרור תפוסים מסוג כספים, בסך כולל של 16,000 ₪, המוחזקים בידי המשיבה, החל מיום 9/1/23.

בהתאם לטיעוני המבקש, המבקש נעצר ביום 9/1/23 ושוחרר ביום 12/1/23 במסגרת תיק מ"י 20068-01-23 בחשד לביצוע עבירות של סחר בסמים.

על פי הבקשה, חרף שחרורו של המבקש וחרף חלוף הזמן הרב, המשיבה נמנעת מהשבת התפוסים לידי המבקש. המבקש הקדים וצרף לבקשתו העתק מתגובת המשיבה, לאחר שפנה באופן ישיר אליה בטרם פתיחת ההליך הנוכחי.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

במהלך הדיון שהתקיים בפניי ביום 18/2/24, שב הסניגור על טיעוניו ולהלן עיקרם:

-         מדובר בסך של 16,000 ₪, המוחזקים לשיטת המבקש שלא כדין, החל מיום 12/1/23.

-         הסניגור סבור כי גם אם המשיבה הגישה בקשה במעמד צד אחד להארכת תוקף התפוסים לתקופה של 180 ימים, הרי גם פרק הזמן האמור חלף והמשיבה למעשה מחזיקה בכספים ללא כל מקור בדין.

-         בגין עבירות הסמים בגינם נפתח תיק החקירה, הוגש כתב אישום כנגד אחר (זיו ברמי), אשר הודה כי הסמים שנתפסו שייכים לו. גם מנימוק זה אין מקום להוסיף ולהחזיק כספים השייכים למבקש.

-         הסניגור הוסיף לטעון כי המשיבה לא ביצעה כל פעולת חקירה מאז חודש ינואר 2023 ועד היום וכי גם לאחר הגשת בקשתו זומן המבקש לחקירה והוא התייצב לחקירה, אך לא נחקר דבר בעניין האירוע בו נתפסו הכספים, אלא נחקר בעניין אירוע נוסף, דבר המלמד שאין בדעת המשיבה להוסיף ולחקור בעניין התיק הרלוונטי.

-         בתום הדיון הוסיף הסניגור כי בניגוד לכספים, תפוסים אחרים שוחררו לידי המבקש ואלו כוללים רכב וטלפון נייד.

טיעוניה של המשיבה הובאו בפניי ב- 3 דרכים שונות:

-         התגובה בכתב שצורפה לבקשה ובהתאם לה טענה המשיבה כי חרף העובדה שביום 9/1/23 נתפס המבקש ברכב עם כמות רבה של סמים ומיוחס לו חשד לסחר בסמים, ביום 1/2/23, פחות מחודש מהאירוע הראשון, נתפס המבקש ביחד עם מעבדת סמים (כל הציוד הרלוונטי לצורך גידול סמים) בתוך דירה בעיר חיפה.

עוד נטען בתגובה בכתב כי ביום 12/11/23 נתפס המבקש ונעצר כשברשותו סכומי כסף וסמים בכמות שלא לצריכה עצמית והוא נעצר בחשד לסחר בסמים.

עוד ציין נציג המשיבה כי מדובר בכסף שמקורו בעבירה פלילית בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים ובהתאם סבורה המשיבה כי אין לשחרר את הכספים עד לאחר שהמשטרה תסיים את פעולות החקירה.

-         המקור הנוסף לעמדתה של המשיבה נשמע בפניי במועד הדיון, כאשר אישר נציג המשיבה כי אכן הרכב והפלאפון הנייד של המבקש שוחררו לידיו. בנוסף הבהיר נציג המשיבה כי הכספים מוחזקים כדין בידי המשיבה, לאחר שביום 12/6/23 הוגשה בקשה להמשך החזקת הכספים למשך חצי שנה במסגרת תיק 25899-06-23 וביהמ"ש נעתר לה במעמד צד אחד.

על כן שב נציג המשיבה וטען כי אין לשחרר את הכספים עד למיצוי החקירה, שלאחר מכן יועבר התיק לפרקליטות או לתביעות לצורך קבלת החלטה בדבר הצורך בחילוט הכספים.

נציג המשיבה שלל את העובדה כי הוגש כתב אישום נגד צד שלישי בעניין החזקת הסמים מאותו אירוע.

-         בנוסף לכל האמור, קיבלתי לידיי את תיק החקירה, עיינתי בתוכנו וסימנתי חלק מהמסמכים באותיות פמ/1 - פמ/3.

לא ניתן להרחיב לגבי כל המסמכים הקיימים בתיק, אך ניתן לקבוע שהתיק אינו כולל פעולות חקירה החל מחודש ינואר 2023. פעולות חקירה אחרונות שבוצעו בתיק (למעט חקירה של החשוד שבוצעה ביום )4/2/24, הסתיימו כאמור באמצע חודש ינואר 2023.

באשר לחקירתו של המבקש מיום 14/2/24, דהיינו כשבוע לאחר הגשת הבקשה הנוכחית, עיינתי בתוכן החקירה ובניגוד לטענות הסניגור כי המבקש נחקר בנושאים אחרים, הובהר למבקש כי הוא נחקר בעניין חשד להחזקת סמים שלא לצריכה עצמית וסחר בסמים, בעקבות אירוע מיום 9/1/23 והמבקש שיתף פעולה והשיב לשאלות שהופנו אליו.

דיון והכרעה:

אין חולק כי המבקש נעצר ביום 9/1/23 ושוחרר מס' ימים לאחר מכן, בעקבות אירוע מיום 9/1/23, לאחר שנתפס ברכב עם כמות סמים של כ- 1,000 ג' של קנאביס.

עוד אין מחלוקת כי מאז אותו מועד ועד לאחר הגשת הבקשה בתיק זה לא בוצעה כל פעולת חקירה וכך אף עולה ממסמכי התיק.

הרכב והטלפון הנייד הוחזרו למבקש.

באשר לבקשה להארכת תוקף התפוסים, אציין כי עיינתי בבקשה שבימ"ש השלום נעתר לה במעמד צד אחד וממנה ניתן ללמוד כי הבקשה הוגשה ללא הגבלת זמן (בבקשה צוין כי מבוקש "להאריך את תוקף התפיסה עד סיום הליך החקירה או התביעה"), תוך שמירה על זכותו של כל מי שבדעתו לטעון לבעלות על הכספים להגיש בקשה לשחרורו. על כן, לכאורה, מדובר בהחזקה חוקית של הכספים וזאת לכאורה מיום 12/6/23 ועד היום, אך שחלפו למעלה מ- 180 ימים.

עוד ניתן ללמוד מהבקשה כי באותו מעמד התבקש תוקף הארכת תפיסתו של הטלפון של המבקש, אשר כידוע שוחרר לאחר מכן לידי המבקש.

באשר לטענה כי בגין האירוע האמור הוגש כתב אישום נגד חשוד נוסף, ולנוכח עמדת המשיבה ומאחר ואין אינדיקציה בתיק החקירה בעניין הזה, אין בידי לקבל את הטענה העובדתית של הסניגור לגביה לא הוגשה כל אסמכתא.

ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, כפי שפורטו לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולהורות על שחרור הכספים לידי המבקש.

להלן נימוקיי:

-         בראש ובראשונה פרק הזמן שחלף מאז התפיסה, מזה כ- 13 חודשים, מבלי שבוצעו פעולות חקירה, המהווה פרק זמן משמעותי.

סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש] התשכ"ט - 1969 קובע כי אם תוך 6 חודשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראייה ולא ניתן צו לאותו חפץ, לפי סעיף 34, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח. מתיק החקירה עולה כי בחלוף 6 חודשים הוגשה בקשה לביהמ"ש להארכת תוקף התפיסה, אלא שגם אורכה זו הייתה כפופה לזכותו של המבקש להגיש את הבקשה הנוכחית וממילא כפופה לפרק זמן סביר ולהתקדמות פעולות החקירה, שלא קודמו כלל.

מאידך, לא ניתן כל הסבר לגבי האבחנה בין מכשיר הטלפון הנייד לבין הכספים, אשר לגביהם הוגשה אותה בקשה וניתנה אותה החלטת הארכה על ידי השופט שחתם על הצו. מששוחרר הטלפון הנייד לאחר יום 12/6/23, יש לגזור גזירה שווה גם בעניין הכספים, בהעדר התקדמות של החקירה ובהעדר כל נימוק אחר.

-         אירועים נוספים בגינם נחקר המבקש ושאינם רלוונטיים לתיק החקירה שהוצג בפניי, אינם מהווים לכשעצמם נימוק להארכת תפיסת הכספים, בחלוף 13 חודשים, אף כי הם הובאו במכלול השיקולים.

-         בבואי לבחון את המשך התקיימותה של עילת התפיסה, שניתן להניח שהיא חילוט (לא נטען במפורש מה עילת התפיסה), כאשר אין התפתחות ממשית בחקירה מזה זמן ובשים לב לסכום שנתפס, מצאתי להיעתר לבקשה ולהורות על שחרור הכספים לידיו של המבקש.

מאחר והחלטה זו נשלחה לצדדים באמצעות הנט, היא תיכנס לתוקפה ביום 29.2.2024.

המזכירות תמציא את הפרוטוקול לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י' אדר א' תשפ"ד, 19 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.