החלטה

מכשיר הטלפון של המבקש נתפס ביום 5/2/25 בעת חקירתו בחשד לביצוע העבירות שיוחסו לו.

ביום 11.3.25 לאחר שהמבקש הגיש בקשה להורות על החזרת המכשיר, ניתנה החלטה הדוחה את בקשתו מהנימוקים המפורטים בה, תוך קביעה כי בתום החדירה למכשיר וכשיפקע הצורך החקירתי בהחזקתו, יוחזר המכשיר למבקש.

כן נקבע כי אם הדבר לא יתרחש תוך זמן סביר, לשיטת המבקש, יהיה הוא רשאי לפנות שוב בבקשה להחזרתו אך לא לפני 11.4.25.

ביום 28.4.25 פנה המבקש שוב בבקשה להחזרת המכשיר.

הבקשה הועברה לתגובת המשיבה. המשיבה טענה כי בעקבות כך שהמבקש סרב למסור את הקוד לצורך פתיחת המכשיר, לא בוצעה עדיין חדירה. ולפיכך, הוא דרוש עדיין לצרכי חקירה ובשל כך ביקשה המשיבה להמשיך ולהחזיק במכשיר.

נקבע דיון במעמד הצדדים בו חזרו למעשה על טענותיהם.

במסגרת טענות המשיבה הוצג לי גם דוח סודי ממנו עולה כי למרות ניסיונות חוזרים ונשנים, גם באמצעות חברה חיצונית העוסקת בכך, טרם הצליחה המשיבה לחדור למכשיר הטלפון הסלולרי. במסגרת הדוח גם הוצגה אפשרות שהדבר יתאפשר בתוך הזמנים המפורטים באותו דוח.