7. אמו של המבקש בהגינותה טענה בעדותה כי הייתה בסלון הבית, שמעה וויכוח בין המבקש למשיב, אך לא שמעה את עצם האיום. עם המבקש בחצר נכחו אחיו וחברו, כך שמותר להניח כי היו עדים לאירוע ושמעו לכאורה את האיום, אך שניהם לא הובאו לעדות.

8. המשיב ואשתו מכחישים כל איום מצד המשיב כלפי המבקש, וצירפו 3 סרטונים ללא קול. צפיתי בהם שוב ושוב, ולא ראיתי בכל נקודת זמן פנייה ישירה מצד המשיב כלפי המבקש או לכיוון המבקש. בכל הסרטונים רואים כי המשיב ואשתו נמצאים בחצר הבית או במדרגות הבית משגיחים עם בנם הקטין ששיחק בחוץ עם ילדים אחרים והתעסק עם האופניים שלו.

9. לא התרשמתי כי היה וויכוח בין המשיב למבקש בכל נקודת זמן באותם סרטונים, ולא צפיתי בתנועות כעס או איום או אף דיבור ישיר ביניהם.

10. גם טענת המשיב כי המבקש נשא על גופו אקדח וכי שם את ידו מספר פעמים על האקדח בתנועות איום כנגד המבקש עם המשפט "התקרב הסוף שלך", כל אלו לא הוכחו. צפיתי כאמור מספר פעמים בסרטונים ולא ראיתי אקדח על גופו של המשיב. ב"כ המבקש טען כי יש בליטה בחולצה של המשיב שמוכיחה שמתחת לחולצה נשא אקדח, אך אני לא שותפה להתרשמות זו.

11. ובאשר לבדיקת הפוליגרף, המשיב כאמור הגיש את הבדיקה בה נשאל על טענות המבקש באשר לאיומים עם נשק, והוא נשאל בבדיקה על טענות אלו ושלל את הטענות, ויצא דובר אמת. לאחר שהצטרף ב"כ המבקש לדיון באיחור, ביקש לפסול את הבדיקה שלא הוגשה באמצעות מי שערך אותה, ובקשתו נדחתה, ואני מפנה להחלטותיי בנושא.

12. יצויין כי גם בלעדי אותה בדיקה דין הבקשה היה להידחות, אך יש באותה בקשה, שיש לייחס לה משקל ראייתי מוגבל, כדי לחזק את גרסת המשיב ולתמוך בה.

13. לסיכום, אני דוחה את הבקשה, ומחייבת את המשיב לשלם למבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,200 ₪.

המזכירות תמציא פסק דין זה לב"כ הצדדים, ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ' תשרי תשפ"ו, 12 אוקטובר 2025, בהעדר הצדדים.