1

1.             לפניי בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ד' בן טולילה) בעמ"ת 35646-01-19 מיום 21.1.2019, אשר קיבל את ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט א' דורון) במ"ת 57125-12-18 מיום 13.1.2019, והורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

2.             בתמצית בלבד אציין כי נגד המבקש הוגש כתב אישוםשבו יוחסו לו שלוש עבירות של "יצוא, יבוא, מסחר, הספקה סמים מסוכנים", עבירות לפי סעיפים 13 ו-19(א) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג-1973.

2

           העבירות מושא כתב האישום נעברו כחלק מ"מבצע סוכן" ללוחמה בתופעת הסחר בסמים באמצעות הרשת האינטרנטית "טלגראס" (המשמשת לסחר בסמים בתוך אפליקציית המסרים "טלגראם"), ובמסגרתוהופעל סוכן משטרתי אשר יצר קשר עם סוחרי סמים ברשת ה"טלגראס", באופן אקראי, ותיאם מולם ביצוע עסקאות של סחר בסמים מסוכנים.

3.             יחד עם כתב האישום הוגשה לבית משפט השלום בקשה למעצר המבקש עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

           בית משפט השלוםאימץ בהחלטתו את המלצת שירות המבחן והורה על שחרור המבקש לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא, בפיקוח ערבוֹת שנבחנו על-ידי שירות המבחן ועל-ידו ונמצאו כשירות לשמש כמפקחות על המבקש, ובתנאים נוספים, ובכלל זה ערבות והפקדה כספית.

4.             ערר שהגישה המשיבה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע התקבל.בית המשפט ציין בהחלטתו כי נגד המבקש תלוי ועומד תיק מב"ד – אף הוא בעבירות סמים, וקבע כדלקמן:

"מספר העסקאות, טיב הסמים, סכומי הכסף המדוברים, דפוס הפעולה באמצעות אפליקציית הטלגראס, מידת פגיעותו ומעורבותו של המשיב [המבקש –י' א'] בעולם הסמים, זמינותו לסמים, שימוש ברכב להעברת הסם, ושתיקתו בחקירה, מלמדים כי המסוכנות הנשקפת ממנו גבוהה. אלה כאלה מלמדים שהקושי בשחרורו נובע ממאפייני המשיב ולא נעוצים בחלופה, שבפני עצמה אינה מתאימה".

5.             החלטה זו עומדת במוקד הבקשה שלפניי.

           בבקשהנטען כי עניינו של המבקש מעורר "שאלה משפטית עקרונית ובעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינו הפרטי", כהגדרתו, שעניינה בקביעתו ה"חד משמעית" של בית המשפט המחוזי כי לא ניתן לשחרר נאשמים אשר מואשמים בסחר בסמים באמצעות רשת הטלגראס לחלופת מעצר. לשיטת בא-כוח המבקש, קביעה זו אינה עולה בקנה אחד עם החלטות אחרות שהוציא מלפניו בית משפט זה.

3

           על כך הוסיף בא-כוח המבקשכי עסקינן באחד מן המקרים שבהם מוצדק להורות על שחרורו של נאשם בעבירות סמים לחלופת מעצר. כתימוכין לטענתו זו הפנה בא-כוח המבקש בהרחבה למכלול נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של מרשו, וטען כי בית המשפט המחוזי לא התייחס למכלול נתונים אלה בהחלטתו. עוד נטען כי נאשמים אחרים בעסקאות של סחר בסם אשר נעצרו במסגרת מבצע הסמים שבמהלכו נעצר גם המבקש, שוחררו לחלופות מעצר.

דיון והכרעה

6.             לאחר שעיינתי בבקשה על מכלול החומר שצורף לה, ולאחר ששמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים בדיון שנערך לפניי, נחה דעתי כי אין להיעתר לבקשה, בהיותה חורגת מאמות המידה הקבועות בהלכה הפסוקה בכגון דא (וראו, למשל: בש"פ 3970/18 ‏אסווד נ' מדינת ישראל (5.6.2018)).

7.             חרף ניסיונו של בא-כוח המבקש לשוות לטענותיו נופך עקרוני, אני סבור כי למעשה הן נטועות היטבבדל"ת אמותיו של המקרה שלפניי.

           בפרט, לא מצאתי ממש בטענה כי בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כלל גורף שלפיו "לא ניתן לשחרר נאשמים אשר מואשמים בעברות סחר בסמים באמצעות רשת ה"טלגראס".

           מעיון בהחלטת בית המשפט המחוזי עולה תמונה הפוכה, שכן בית המשפט הבהיר כי "אין לקבוע כלל הרמטי לפיו סחר בסם באמצעות אפליקציית טלגראס יוביל בהכרח למעצר".

           ממילא, אני סבור כי טענותיו של המבקש בעניין זה אינן מצביעות על קביעה גורפת או תקדימית שנקבעה בהחלטה מושא הבקשה, אלא מהוות השגות בדבר האופן שבו התייחס בית המשפט לשימוש שעשה המבקש ברשת הטלגראס במסגרת בחינת מידת המסוכנות הנשקפת ממנו. זאת, על רקע מכלול הנסיבות הקונקרטיות שנפרשו בפניו ובהתאם לאמות מידה מושרשות שנקבעו בפסיקתו של בית משפט זה.

8.             אף לגופם של דברים, לא מצאתי כל דופי בהחלטת בית המשפט המחוזי לקבל את ערר המשיבה ולהורות על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המתנהלים נגדו.

4

           בעניין זה אני סבור כי בית המשפט הדגישבצדק רבאת העובדה שעסקינן בחשוד במכירת סמים בשלוש הזדמנויות שונות בהפרש של כחודש זו מזו; כי מדובר בסמים קשים שנסחרו בהיקף כספי לא מבוטל; וכי התמונה הנלמדת משיחותיו של המבקש עם הסוכן היא של מי שמעורב בעולם הסמים ובקיא בסוגי הסמים, כמו גם בזמינותם.

           על כך יש להוסיף ולציין כי במהלך הדיון שנערך לפניי היום ציינו באי-כוח המשיבה כי תיק המב"ד, אשר נבחן אף הוא על-ידי בית המשפט המחוזי במסגרת החלטתו בערר, הבשיל לכדי כתב אישום שהוגש נגד המבקש, ואשר הונח בפניי אף הוא.

9.             במכלול הנסיבות האמורות, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה, והיא נדחית בזאת.

           ניתנההיום, ‏כ"חבשבטהתשע"ט (‏3.2.2019).

_________________________

19005920_J01.docx