בש"פ 1912/22 – גל אלצ'ה,בעצמה נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ |
המבקשת: |
גל אלצ'ה |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשה להעברת מקום דיון |
בשם המבקשת: |
בעצמה |
1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתת"ע 1244-03-22 מבית משפט השלום לתעבורה בנצרת לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, נתניה או חדרה.
2. המבקשת טוענת כי היא מתגוררת בצורן וכי יקשה עליה להגיע לבית המשפט לתעבורה בנצרת בשל המרחק הרב אשר מפריד את מקום מגוריה מבית משפט זה, וכן בשל העובדה שהיא בחודש השמיני להריונה.
3. כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 14.4.2022 והמבקשת הודיעה כי בכוונתה לכפור במיוחס לה בכתב האישום.
4. בתגובתה לבקשה הודיעה המשיבה כי היא מתנגדת לבקשה, ובהינתן כי הדיון יחייב את עדותו של שוטר תעבורה, אין בטעמים שהציגה המבקשת כדי להטות את הכף לטובת העברת מקום הדיון. עם זאת ציינה המשיבה, כי על-פי בירור שערכה עם היחידה התובעת, הדלת תהא פתוחה בפני המבקשת להגיש בקשה לדחיית מועד הדיון לבית משפט השלום לתעבורה בנצרת. זאת כדי להתגבר על הקושי המובן שהציגה.
2
5. דין הבקשה להידחות.
6. על-פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018)).
7. בנסיבות ענייננו, חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה בנצרת, אין מדובר במקרה חריג ויוצא דופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים. זאת בפרט עת המשיבה הודיעה כי לא תתנגד לדחיית הדיון למועד אחר המתאים למבקשת בהתאם למצבה.
ניתנה היום, ה' בניסן התשפ"ב (6.4.2022).
|
|
ש ו פ ט ת |
_________________________
22019120_X02.docx יי
