6. סעיף 74 לחסד"פ מעניק לנאשם זכות לעיין בחומר החקירה, במטרה לאפשר לו להיערך כראוי להגנתו, במסגרת הזכות להליך הוגן ולצמצום פערי הכוחות בין התביעה להגנה (ע"פ 5735/18 גודובסקי נ' מדינת ישראל, (9.12.2019)).

7. בפסיקה נקבע כי יש לפרש את מונח "חומר חקירה" בגמישות ולבחון כל מקרה לגופו בהתאם לטיב החומר, רלוונטיותו וזיקתו לאישום, תוך הענקת פרשנות מרחיבה הכוללת כל ראיה שיכולה לסייע לנאשם, גם אם אינה נוגעת ישירות למעשה העבירה [ראו: בש"פ 7955/13 פלוני נ' מדינת ישראל, (10.4.2014); בש"פ 5339/20 דדון נ' מדינת ישראל (6.8.2020), בש"פ 10032/06 דוד אזולאי נ' מדינת ישראל (21.12.20)].

8. בהתאם לכך, נקבע כי כל חומר "הנוגע לאישום" מהווה "חומר חקירה" שזכות הנאשם לעיין בו שמורה, למעט חריגים הקבועים בדין בנוגע לחסיונות ולחומר מודיעיני, בין אם זיקתו לאישום ישירה או עקיפה, לליבת האישום או ל"פריפריה של האישום", ובין אם החומר נמצא בחזקת רשויות החקירה או היה עליהן לתפסו (ראו למשל בש"פ 7955/13 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.12.13).

9. עם זאת, כאשר מסירת חומר לעיון הנאשם עלולה לפגוע באינטרסים מוגנים אחרים, יש לאזן בין הפגיעה למידת התועלת להגנת הנאשם, כך שכשמדובר בתועלת שולית, יועדף האינטרס הציבורי מנגד (ראו: בש"פ 3474/19 פלוני נ' מדינת ישראל, (24.6.2019)). בכלל זה, תבחן התועלת שבמסירת מידע העלול לפגוע בזכויות צדדים שלישיים אל מול עוצמת הפגיעה; ככל שהתועלת לנאשם מועטה והפגיעה בפרטיות הצד השלישי משמעותית, תגבר הנטייה למנוע את העיון בחומר (בש"פ 7233/18 בכיראת נ' מדינת ישראל, (24.10.2018)).

10. בהתאם להלכות הפסיקה, לבית המשפט סמכות לעיין בתיקים סגורים לפי סעיף 74 לחסד"פ, ואף חובה עליו לעשות כן להכרעת המחלוקת בין הצדדים (ראה בש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל, בבש"פ 3099/08 דוד אברהמי נ' מדינת ישראל (23.2.2009). מאחר שמדובר בתיק חקירה סגור בידי המשיבה, יש לבחון את הבקשה לפי סעיף 74, בזהירות ובאופן מדוד: "בבוא בית המשפט לעשות שימוש בסמכות זו ולהורות על חשיפת מב"דים או תיקים סגורים בפני נאשם, המבחנים נוקשים יותר מאשר לגבי גילוי פרטים הנכללים במרשם הפלילי. על בית המשפט לקחת בחשבון, בין היתר, את השיקולים הבאים, לאו דווקא על פי סדר חשיבותם: האם החומר נכלל מלכתחילה בתיק החקירה; האם הרלבנטיות היא בעוצמה גבוהה או שמא מדובר בחומר שהרלבנטיות שלו אינה מובהקת, על אחת כמה וכמה לא רחוקה ושולית; האם מדובר ב"מסע דיג" ספקולטיבי; האם מדובר בתיקים ישנים, מה שמשליך הן על הרלבנטיות והן על משאבי התביעה לאיתור התיקים; הזכות לכבוד, לפרטיות, לשיקום ולרהביליטציה של העד או קרבן העבירה ומידת הפגיעה בזכות זו; החשש הכללי כי עדים וקרבנות עבירה יחששו להעיד במשפט; הפגיעה בזכויותיהם של צדדים שלישיים, שייתכן כי מעורבים בתיקים שנסגרו, ומידת הפגיעה; העיקרון של סופיות תשובות העד בענייניים צדדיים, אשר יש בו כדי להחליש את התועלת שיכולה לצמוח להגנה מהחומר." (בש"פ 5535/13 מדינת ישראל נ' שימשילשווילי שלווה שלמה (15.8.13)).

מן הכלל אל הפרט

11. עיינתי בראיות בתיק החקירה, לרבות בהודעת המתלוננת, ואיני מוצא כי חומר הראיות רלוונטי להגנת הנאשם וזאת אף בשים לב לזירת המחלוקת בתיק שלפני, ובראי המבחנים שנקבעו בפסיקה ופורטו לעיל.

12. לפיכך אני קובע כי תיק החקירה אינו מהווה חומר חקירה רלוונטי לנאשם ואין בו כדי לסייע להגנת המבקש.

13. אשר על כן, הבקשה להעביר תיק החקירה לעיון המבקש - נדחית.

14. תיק החקירה יוחזר על ידי המזכירות לנציג מוסמך של המשיבה בבקשה זו, היא המאשימה.

15. באשר לפלט התלונות שהגישה המתלוננת: בטרם תתקבל החלטה סופית ומשלימה, מתבקשת המשיבה להעביר לעיוני את פלט התלונות בתוך 5 ימים, במעטפה סגורה ובאמצעות מזכירות בית המשפט. ת.פ לפני לאותו מועד.

16. החלטתי בהקשר לפלט התלונות תינתן בכתב מיד לאחר עיון במסמכים ותועבר לב"כ הצדדים באמצעות מערכת "נט המשפט".

ניתנה היום, י' אב תשפ"ה, 04 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.