ג. רשימת ותיעוד הפרמטרים בני השינוי בהם נעשה שימוש בתוכנה כולל ערכי הסף ב- RFU. רשימת החומרים בהם נעשה שימוש במהלך התהליכים לעיל. רשימת כל הציוד והמכשירים בהם נעשה שימוש בבדיקות עבור כל מכשיר OQ, IQ, PQ.

ד. אישור טיפול תקופתי ו/או כיול עבור כל פריט ציוד ומכשור בו נעשה שימוש, לרבות רישום ואישור מספר ההרצות בקפילרה במועד ביצוע הבדיקות.

ה. תעודות הסמכה של המעבדה לשנת 2005.

5. נימוקי הבקשה- נטען, כי הראיה המרכזית אשר קושרת את המבקש לאירועים נשוא כתב האישום, הינה בדיקת דנ"א. על כן, כל החומרים הקשורים בבדיקה זו הינם חשובים ביותר, לרבות כל חומר הקשור במישרין או בעקיפין לבדיקות שנעשו, שכן להם חשיבות לסייע להגנת המבקש. נטען, כי מדובר בחומרים אשר נמצאים בכל מעבדה תקנית אשר מהווים את המדד הבלעדי באמצעותו ניתן לבחון את תקינות הבדיקות השונות ביחס לדרישות הנדרשות על פי המקובל בקהילה המדעית בתחום. עוד נטען, כי הפרוטוקולים המבוקשים נחוצים להגנה כדי לבחון האם במעבדה עבדו במכשירים תקינים ומכוילים. והאם השתמשו לצורך הבדיקות בחומרים מתאימים אשר נמצאים בתוקף וכן אם החומרים עמדו בתקנים הנדרשים על פי החברה היצרנית.

אשר לתעודות ההסמכה של מבצעי הבדיקה וכן של המעבדה, נטען, כי התקבלו רק תעודות הסמכה לשנת 2014 ואילך, ולא תעודות רלוונטיות לשנת 2005. ב"כ המבקש המלומד הפנה לתמיכה בטיעוניו לאסופת פסיקה (בש"פ 6640/06 צבי קרומכל נ' מ"י; בש"פ 4077/06 אדריאן שוורץ נ' מ"י; בש"פ 2043/05 מ"י נ' גד זאבי; בש"פ 4157/00 עופר נמרודי נ' מ"י; בש"פ 9322/99 מסראווה נ' מ"י).

6. באת-כוח המשיבה מנגד, עתרה לדחות את הבקשה, שכן לשיטתה המבקש לא הוכיח בעתירתו קיומה של רלוונטיות החומר המבוקש על ידו, לאישום המיוחס לו. נטען, כי המבקש לא העלה כל טענה ספציפית בנוגע לבדיקות המעבדה שנערכו בתיק זה ולא טען לבעייתיות באופן ביצוע בדיקות המעבדה הביולוגית, הוא אף לא טען לפגם בממצאי הדגימות הביולוגיות או בהפקת פרופיל הדנ"א מהן.

אשר לטענת המבקש לבחון את תקינות פעולת המעבדה בנוגע לבדיקות הספציפיות בתיק זה, נטען, כי הרי הן מתקיימות באופן מלא על ידי קבלת תיק העבודה של מומחי המעבדה אשר הועבר לעיון המבקש. עוד נטען, כי על רקע תיק העבודה פתוחה הדרך בפני המבקש לחקור את מומחי המעבדה בחקירה נגדית נוקבת, במסגרת ההליך העיקרי. עוד נטען, כי היה ובמהלך החקירה יוכיח המבקש את הצורך להציג מסמכים נוספים של המעבדה, יוכל לעתור מבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 108 לחסד"פ, ולהורות על הגשת מסמכים כאמור, ככל שימצא לנכון.

עוד לגישת המשיבה, קבלת בקשת המבקש, משמעותה הגדרת כל נהלי העבודה של כל מעבדה באשר היא, כחומר חקירה, מסקנה אשר ברי, כי אינה הגיונית והשלכותיה מרחיקות לכת. לגופם של דברים נטען, שהמסמכים המבוקשים הרלוונטיות שלהם לבירור אשמתו של המבקש נמצאות, לכל היותר, בשולי השוליים של מבחן הרלוונטיות, ועל כן היה על המבקש להצביע על התועלת שעשויה לצמוח מעיונו בהם, להגנתו. לשיטת המשיבה, המבקש לא השכיל להצביע על תועלת כזו.

אשר להודעת המבקש בכתב לאחר הדיון שהתקיים במעמד הצדדים בדבר המוצגים הביולוגיים (לפיה המוצגים התכלו ונשאר רק "מיצוי דנ"א") נטען, כי הגב' ענת גסט מהמעבדה הביולוגית מסרה, אף כי המטושים התכלו מפאת חלוף הזמן, קיימת אפשרות לבצע בדיקות על בסיס מיצוי ה-דנ"א הקיים במעבדה, וההגנה יכולה לעשות כן. על כן לשיטת המשיבה, אין בנתון זה כדי לשנות את מהות העתירה.

גם בא-כוח המשיבה הפנתה לאסופה של פסיקה התומכת בגישתה במקרים דומים- מ"ת 22431-09, יוסף נחמיאס נ' מדינת ישראל; בש"פ 6717/12, מדינת ישראל נ' ברוך אהרון; וכן בש"פ 6740/13, מדינת ישראל נ' פלוני.

7. לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, יפים לענייננו מקרה זהה שנידון בבש"פ 6717/12, מדינת ישראל נ' ברוך אהרון, שם נידונה השאלה שמונחת בפניי, היינו- האם הנחיות העבודה של מעבדות הזיהוי הפלילי, המידע הנוגע לחומרי הבדיקה ושאר המסמכים שנתבקשו הם "רלוונטיים" במובן הנדרש לבקשה המוגשת במסגרת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי? והתשובה הייתה שלילית. עם זאת, נקבע:

"אין לקבל את הערר במלואו שכן יתכן וישנם בין שלל המסמכים המבוקשים, מסמכים רלוונטיים להגנתו של המשיב, ואין למנוע ממנו גישה לעיון בהם באופן גורף. לא ניתן לקבוע בצורה מוחלטת כי לא ניתן להעביר לידו ולו מסמך אחד מהרשימה המנויה לעיל. לשם קיום בחינה זו. חוקק המנגנון בסעיף 74(ד) לחסד"פ שלפיו לשם הכרעה בשאלה אם מדובר ב"חומר חקירה" שלנאשם יש זכות לעיין בו, בית המשפט מוסמך להורות לתביעה להעביר את החומר שבמחלוקת לעיונו... זאת, מתוך שימת לב וצורך לאפשר למשיב לבחון כיווני חקירה אפשריים להגנתו. (ראה פסקאות 14- 15, עמ' 6)

עוד נקבע, כי פתוחה בפני המשיב האפשרות לברר את הדרוש לו באמצעות חקירת המומחים מטעם המעבדה לזיהוי פלילי, בעת העדתם בעקבות עדות זו, במידה ויחליט בית המשפט כי נדרשת הצגת מסמכים, הוא רשאי לעשות שימוש בסמכותו מכוח סעיף 108 לחסד"פ ולהורות על המצאת מסמכים אלו לעיון המשיב." (ראה פיסקה 16)

8. על רקע המבחנים שהותוו בפסיקה, ולאחר שהקשבתי לטיעוני ונימוקי ב"כ המבקש, וכן למענה של המשיבה, הן על פה והן בכתב, בשלב זה, הגעתי למסקנה שלא עלה בידו של המבקש ליצור לעצמו נקודת אחיזה המסבירה מדוע ברצונו לעיין בכל האסמכתאות שמנה בעתירתו, פרט לטענה כללית מעין "בקרה כללית" לאופן שיטות פעילותה של המעבדה הביולוגית במטא"ר, מבלי להצביע על צורך ספציפי בקבלת אותם נהלים. מה גם, בשלב זה לא שוכנעתי בקיומה של זיקה קונקרטית של הנהלים לנשוא כתב האישום.

עוד לעניין זה אני מאמץ נימוקי דחיית בקשה דומה שנידונה במסגרת מ"ת 22431-09, בית המשפט המחוזי באר-שבע, שנידונה בפני חברתי, כב' השופטת יעל רז-לוי, יוסף נחמיאס נ' מדינת ישראל, שכן אותם טעמים ונימוקים יפים גם לענייננו (ראה פיסקה 9- 21).

עם זאת, ככל שהדבר יידרש בבוא העת, במהלך פרשת התביעה בפני המותב העיקרי, יאומץ המנגנון שנקבע בסעיף 74(ד) לחוק סדר הדין הפלילי, בכפוף למבחן "הרלוונטיות" שהותווה בפסיקת בית המשפט העליון- כאמור, בבש"פ 6717/12, מדינת ישראל נ' ברוך אהרון.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ה, 13 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.