החלטה

1. הוגשה בקשה לעיון בחומר חקירה לפי ס' 74 לחסד"פ, שעניינה שתי קבוצות מסמכים:

א. כל המסמכים שעניינם התנועות והפעולות של הסם בתוך מעבדת הסמים - לצורך עמידה על שרשרת הסם.

ב. נהלי מעבדת הסמים לבדיקת סם מסוג קוקאין.

2. לעניין הראשון, הודיעה ב"כ המדינה בדיון שהתקיים בפניי היום, כי למיטב ידיעתה כל המסמכים הללו הועברו לידי ההגנה ואין קיימים מסמכים נוספים.

3. לעניין השני - חלוקים הצדדים ביניהם האם מדובר בחומר חקירה בתיק זה והאם יש לאפשר למבקש עיון בו. תמצית טענת המבקש היא, כי עניינו שונה מהעניין הנדון בבש"פ 6717/12 מ"י נ' ברוך אהרון (להלן - הלכת אהרון) שכן במקרה זה המומחה החתום על חוות הדעת לא ביצע בעצמו את כל הבדיקות, אלא היו מעורבים במהלך בדיקת הסם גורמים נוספים. בנסיבות אלה, ללא קבלת נוהל המעבדה, לא ניתן יהיה לעמוד על תקינות הפעולות שביצעו האחרים ועל תקינות מלאכת הפיקוח. המבקש מוסיף וטוען, כי לא ייגרם כל נזק מכך שנהלי המעבדה הכלליים יהיו גלויים לעין כל באופן שיאפשר פיקוח וביקורת על התנהלות המעבדה.

4. עיינתי בטענות הצדדים, בפסקי הדין אליהם הפנו וכן עיינתי בהעתק תיק המעבדה שהועבר לעיוני ומסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות.

5. בית המשפט העליון, בהרכב שלושה, קבע את הלכת אהרון שהיא ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים: ככלל, נהלי העבודה של מעבדת מז"פ אינם מהווים חומר חקירה ואין לנאשם זכות לעיין בהם, אלא במקרים בהם מתעוררת שאלה ספציפית ישירה שעניינה כשל או פגם בעבודת המעבדה. "נקודת אחיזה" שכזו לא הוצגה בענייננו - לא נקודת אחיזה שמקורה בגרסת ההגנה של המבקש ולא נקודת אחיזה אחרת כלשהי.

6. המצב הנטען על ידי המבקש, בו מומחה מז"פ החתום על חוות הדעת לא ביצע במו ידיו ובעצמו את כל הפעולות והבדיקות הקשורות בסם הוא המצב השכיח והרווח. אין בעצם עובדה זו כדי להקים זכות עיון בנהלי המעבדה או כדי להטיל דופי בתקינות התנהלותה.