החלטה

המבקשת הגישה בקשה לביטול דו"ח שכלל הודעת קנס שניתן לה על ידי המשיבה עקב ביצוע עבירה של החניית רכב במקום חניה מוסדר ללא תשלום (להלן - "הדו"ח"), וכן בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה.

אין מחלוקת כי המבקשת שילמה את סכום הקנס שלא במועד הנקוב בדו"ח, וכי המבקשת שילמה למעשה את קרן הקנס וכל הסכומים שהתווספו אליו עפ"י דין.

בבקשתה טוענת המבקשת כי יש לבטל את הדו"ח ולהשיב לה סכומים ששולמו על ידה שלא כדין, שכן היא מתגוררת ליד המקום בו הוחנה הרכב בעת רישום הדו"ח, ועל שמשמת הרכב מודבקת מדבקה בדבר היותה דיירת המקום.

המשיבה הגישה תגובה מטעמה ובה התנגדה לבקשה. לטענתה, בניגוד לגרסת המבקשת, על שמשת הרכב לא הייתה כל מדבקה של תו דייר, ותו כזה נרכש על ידה או על ידי מי מטעמה רק עשרה ימים לאחר מועד רישום הדו"ח. עוד נטען, כי סכום הקנס המקורי בצירוף התוספות והוצאות הגביה שהתווספו אליו שולמו על ידי המבקשת לאחר שננקטו נגדה הליכי גביה (עיקול).

דיון:

בפתח הדברים אבקש להתנצל על העיכוב במתן ההחלטה שנבע מחמת טעות.

לגופו של עניין - המבקשת לא הביאה כל ראיה מטעמה אשר תומכת בטענתה כי במועד רישום הדו"ח היא החזיקה, בין בידה ובין על גבי הרכב, תו דייר שמכוחו ניתן לפטור אותה מתשלום עבור החניית הרכב במקום בו בוצעה העבירה.

לא זו אף זאת, בדיון אשר התקיים לפניי נטען בשמה של המבקשת כי היא החזיקה בתו דייר נכון לשנים 2013-2014, בעוד שהעבירה בוצעה בשנת 2015 (וליתר דיוק בתאריך 21.5.2015).