יש לזכור שאין עסקינן כאן בהחלטה המקבלת תביעה להשבת כספים שהמשיבה גבתה מהמבקשת, או אז חלקה האופרטיבי של ההחלטה צריך לכלול התייחסות לסכום המדויק שאותו על המשיבה להשיב למבקשת. תביעת השבה מסוג זה הינה הליך אזרחי שמוגש בבית משפט השלום או בית המשפט לתביעות קטנות.

אלא, עסקינן בהחלטה של בית משפט לעניינים מקומיים, בהליך פלילי, שמהותה קבלת בקשה להישפט באיחור בגין הודעות הקנס שהמשיבה גבתה מהמבקשת, באופן המאפשר למבקשת לשלם את קנסות המקור בלבד. כמובן שהתוצאה של החלטה זו הינה שכל סכום שכבר נגבה מהמבקשת על ידי המשיבה מעבר לקנסות המקור, צריך להיות מוחזר למבקשת. אולם, אם סכום זה אינו ברור, אמידתו אינה בדלת אמות בית משפט זה. כך הם פני הדברים אף ביחס לטענות הנובעות מעיכוב החזרת סכום זה.

לשון אחר. משמעות החלטתי הינה שבהליך הפלילי נשוא הודעות הקנס בין המשיבה למבקשת, המשיבה זכאית לגבות מהמבקשת רק את קנסות המקור. אם בעקבות החלטה זו המשיבה ממשיכה להחזיק בידיה כספים שגבתה מעבר לקנסות המקור, הרי שעל פניו היא מחזיקה אותם שלא כדין, ועל פניו יש בסיס משפטי לתביעת השבה של כספים עודפים אלה למבקשת. אולם, תביעת השבה שכזו יש להגיש כהליך אזרחי עצמאי, ואם תתקבל, ניתן לקבוע בחלק האופרטיבי של ההחלטה המקבלת את התביעה, מהו הסכום המדויק שאותו יש להעביר למבקשת, הן בהיבט קביעת קרן הסכום העודף, והן בהיבט של פסיקת סכומים נוספים שנובעים מהעיכוב בהשבת הקרן.

אשר על כן, אני שב ודוחה את הבקשה למתן פסיקתא, כמו גם את הבקשה לחיוב בהוצאות.

המזכירות תעביר את ההחלטה לצדדים בהקדם.

ניתנה היום, 30 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.