מיד לאחר מכן תועד עו"ד אשכנזי מצהיר לפרוטוקול:

"לאחר שבמעמד זה שוחחתי טלפונית עם מר דוד מור יוסף [המבקש בתיק כאן; ד.ד.] הוא אישר את ההסכמה לעיל ואף התחייב לפעול לאכיפת איסור השימוש וכן פינוי המבנים היבילים עליהם הוא אחראי עד למועד המוסכם"

ניתן תוקף של החלטה לאמור והדיון הסתיים בערך בשעה שתיים בלילה.

4. בסעיף 20 לבקשה שהוגשה היום מצויין כי בערב שבת (אשר בצאתה התרחשו האירועים המתוארים לעיל) ניתנה לפי סעיף 39 לחוק עזר לירושלים (שמירת הסדר והנקיון), התשל"ח-1978.

5. הוריתי למשיבה להבהיר מיידית מה הצו אשר על יסודו יש כוונה לבצע הריסה.

המשיבה השיבה שאין צו הריסה. המשיבה הטעימה כי דין הבקשה להידחות על הסף הואיל וזו הוגשה תוך ניצול לרעה של הליכי משפט. המשיבה הדגישה כי ישנה הסכמה מחייבת שקיבלה תוקף של החלטה וכי אין מקום לקיום דיון נוסף בעניין. המשיבה אף מבקשת לחייב את המבקש בהוצאות בגין התנהלותו.

6. בערבו של יום הגיש ב"כ המבקש הבהרה. לטענת ב"כ המבקש, הדיון בפני בית משפט השלום במוצאי שבת התקיים "על יסוד ההנחה כי עיריית ירושלים פעלה כדין בכוונתה להרוס את המבנים". רק עתה נגלה למבקש (מתשובת המשיבה היום) כי לא היה בידי המשיבה צו הריסה כלל. לטעמו של המבקש, מדובר בחוסר נקיון כפיים של המשיבה ודי בכך כדי להורות על עיכוב הפינוי לאלתר.

עוד טוען ב"כ המבקש בסעיף 9 להבהרה:

"לא יעלה על הדעת כי עיריית ירושלים לא תעניק שירותים בסיסיים כמו מקום תפילה במשך תקופה ארוכה לתושבים רבים כל כך, ובד בבד תילחם עם התושבים הפועלים מתוך מצוקה כנה ואמיתית ובידיעת פקידים בכירים בעירייה ויידוע נבחרי ציבור - כשהיא עצמה פועלת שלא כחוק".

7. מצאתי לנכון לדחות את הבקשה מהטעמים אשר יפורטו להלן.

8. אין מקום לדיון מחודש בהסדר שהושג בין הצדדים

ההסדר שהושג בין כל הצדדים (לרבות המבקש דנן, באמצעות בא כוחו דנן) הושג תוך שקלול של עמדות, אינטרסים ומצב חוקי אשר ברי כי לובנו באולם המשפט עובר לניסוח ההסדר על דעת כל הצדדים.

התחייבויות הצדדים נעשו מתוך שקילת מכלול העובדות שהיו לפניהם ואשר ביררו אותן בדיון. לא ניתן לבטל הסדר (שקיבל תוקף של החלטה) ולהתחיל את ההדיינות מבראשית. פשוט אין לכך כל צידוק והדבר נוגד את כל כללי סופיות הדיון המוכרים בשיטתנו המשפטית.

הטענה שהועלתה לראשונה בערבו של יום (היום) בדבר אי ידיעת המבקש לגבי היעדר קיומו של צו לא יכולה להתקבל. ההסדר הושג לאחר דיון, לאחר הידברות ולאחר שכל צד יכול היה לבחון את מצבו מכל בחינה רלבנטית. לא למותר להזכיר כי המבקש כאן היה מיוצג על ידי עו"ד אשכנזי ועורך דין נוסף בדיון שהתקיים.

9. יסודות פעולת הרשות המקומית

כפי שהבהיר המבקש בבקשתו הראשונה היום, עסקינן בהליך מינהלי לפי חוק עזר לירושלים (שמירת הסדר והנקיון), התשל"ח-1978.

סעיף 55(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע את סמכות בית המשפט לעניינים מינהליים: "בית משפט לענינים מקומיים ידון בעבירות לפי פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות, וחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים בתוספת השלישית, לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם".

משמע, הליכים מינהליים מכוח חוק עזר אינם בסמכותו של בית משפט לעניינים מקומיים (ואף לא של בית משפט שלום).

הליכים מינהליים יש לתקוף בדרך של השגה (ולאחריה ערר לבית משפט לעניינים מינהליים).

10. עוללות

א. למען הסר ספק, העדר צו הריסה אינו מונע נקיטה בהליכים מינהליים על פי חוק העזר.

ב. לא מצאתי אי חוקיות בפעולת הרשות המקומית.

ג. אין טענה של המבקש כי המבנים הוצבו כדין. קבלת סעד מן הצדק מותנית לעולם בהיות המבקש בידיים נקיות.

ד. טענות כלפי השתהות הרשות המקומית ו/או רשויות התכנון בדאגה להקמת בתי תפילה אינן יכולות להוות צידוק לפעולה שלא כדין. סיכול פעולות לא חוקיות אינו מהווה צידוק להפניית טרוניות כלפי רשויות האכיפה.

הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין אינני מחייב את המבקש בהוצאות.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ט, 13 ספטמבר 2018, בשעה 19:00 בלשכתי.