החלטה

1. בפני בקשה לביטול צו הריסה מינהלי שהוצא מכוח סעיף 221 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ח-1965.

2. ביום 10.7.24 הגישה המבקשת לבית משפט זה "בקשה דחופה ביותר לצו לעצירת הריסת פרגולה". מדובר בצו הריסה מינהלי שהוצא מכוח סעיף 221 לחוק התכנון והבניה. לטענת המבקשת לא היה ידוע לה על הצורך בהיתר וכי ברגע שהדבר נודע לה פעלה באופן מיידי להגשת בקשה להיתר. חרף האמור, לטענתו, העיריה הגיעה במפתיע לביתה של המבקשת ועבודות ההריסה החלו ומכאן הפניה לבית המשפט והצורך בקבלת צו דחוף להפסקת ההריסה.

3. באותו יום, בסמוך אחרי הגשת הבקשה, הגישה המשיבה הודעה מטעמה לפיה צו ההריסה המינהלי בוצע במלואו באותו היום, 10.7.24, ועל כן מדובר בבקשה תיאורטית שהתייתרה ואין צורך לדון בה. לדברי המשיבה הצו הוצא כדין ביום 13.6.24 והודבק במקרקעין ביום 16.6.24. בנוסף, הוראת החלת הצו על עבודה אסורה נוספת הודבקה בנכס ביום 19.6.24. המשיבה טענה עוד כי הפניה מצד באי כוח המבקשת נעשתה לאחר שהחלה ההריסה בשטח, כי בקשות לעיכוב יש להפנות לגורמי הפיקוח וכי גורמי הפיקוח לא נתנו הסכמה שכזו. עוד הוסיף כי הליך הוצאת היתר אורכת כשנה וכי ככלל, צו הריסה מינהלי אינו מעוכב עד הוצאת היתר, למעט במקרים בהם ההיתר כבר מצוי בהישג יד אחרי שעבר כברת דרך בהליך הגשת הבקשה.

4. עוד באותו יום, הגיש בא כוח המבקשת בקשה לצרף לתיק בית המשפט דיווח של המבקשת מיום 27.6.24 על מצללה שאינה דורשת היתר. בהודעה זו אישר בא כוח המבקשת כי המצללה נשוא הבקשה פורקה. לטענתו, חרף הגשת הבקשה להיתר גורמים מטעם העיריה הגיעו במפתיע לביתה של המבקשת ללא תיאום והרסו ופירקו את הפרגולה וזאת על אף שהמבקשת ובא כוחה פנו לשוטרים ולגורמים מטעם העיריה שהיו בשטח בבקשה לדחות את פעולת הפירוק. לאור האמור ביקש ב"א כוח המבקשת מבית המשפט להוציא "צו שיאשר שבהתאם לנתונים אין ולא היה כל צורך לפרק את המצללה ובכך לחבל בה וכי ניתן להרכיבה".

5. כפי שעולה מן האמור לעיל, לשיטת שני הצדדים, נכון להיום, ועוד ביום הגשת הבקשה לבית משפט זה, צו ההריסה בוצע במלואו. לפיכך, מדובר אכן, בבקשה תיאורטית בלבד, והלכה פסוקה היא כי אין בית המשפט נדרש להליכים תיאורטיים.