לשאלה א' - משמתמקדת היא בעובדות ולא בפן הרפואי.

שאלה ב' נענתה ולמעשה גם שאלה א'.

לשאלה ד' מתנגד התובע, משהשיב עליה המומחה.

אמנם רשם המומחה כי עסקינן במחלת מקצוע אך "חוות דעתו הנרחבת" והתשובות שנתן מתייחסות למיקרוטראומה ונראה כי טעה רק במינוח המשפטי ולעניין זה יסכים התובע להבהרה.

3. ולהכרעה

ראשית, התנצלותנו לצדדים על השגגה באי מתן החלטה במועד.

ולגופא -

א. צר לנו כי לא מצאו הצדדים להפנות את ביה"ד (עת נתן החלטתו הראשונה ומינה את המומחה פרופ' וולף) תוך הפנייה לכך כי לא הוצגו השאלות הרלוונטיות לפגיעה עפ"י תורת הפגיעות הזעירות.

כך הוא גם לאחר שניתנה חוו"ד פרופ' וולף והנשיא מינה מומחה אלרגולוג. ואגב כך, ראוי היה להפנות לכך כי עפ"י חוו"ד מומחה עור - אין מדובר באלרגיה למגע.

זמן רב הושחת איפוא בעניין התובע, שלא לצורך (ולכך, נוספה להוותנו השגגה בביה"ד).

ב. הצדדים הסכימו על מינוי מומחה לבחינת מחלת התובע עפ"י תורת הפגיעות הזעירות.

בהתאם - ראוי להציג למומחה שימונה השאלות הרלוונטיות עפ"י ההלכה לפגיעה כאמור.

כך גם לאור חוו"ד מומחה העור - יש לציין כי "אין מדובר באלרגיה למגע".

משכך - תועברנה למומחה השאלות הרלוונטיות.

בנסיבות אלה - וע"מ שלא להאריך שלא לצורך - ראוי לטעמנו למנות מומחה אחר אליו תוצגנה השאלות כמתחייב מהסכמתם המקורית של הצדדים.

ג. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ג, (30 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.