3. בפני הוועדה החדשה לא יונחו מי מפרוטוקולי הוועדות הערעורים הקודמות מיום 21.11.07 ומיום 24.2.10, אלא אך ורק חומר רפואי, מסמכי הוועדה מדרג ראשון ו-2 פסקי הדין של בית הדין האזורי ופסק הדין הארצי, וחוות דעת איגור יפה 11.11.07.

4. הוועדה החדשה תבחן את הקשר הסיבתי בין מצבו הפסיכיאטרי של המערער לתאונת העבודה שעבר, לרבות פסק דינו של השופט הנכבד אילן איטח בסוגיה זו, וכן קביעות בית הדין האזורי בדבר נסיבות התאונה והפגיעה במערער כפי שנקבעו על ידי בית הדין האזורי בפסק הדין האחר שניתן על ידי כב' השופט איטח בתוספת תיקון מיקום הפגיעה גם בעמוד שדרה צווארי על ידי בית הדין הארצי.

5. הסוגיה בפני הוועדה החדשה יהיה מהו שיעור נכותו של המערער בתחום הפסיכיאטרי מאז התאונה ועד היום או עד בכלל, וכן שיעור נכותו בתחום האורטופדי/נוירולוגי לרבות בהתחשב ב-סי.טי. מיום 15.5.07.

6. הוועדה החדשה תנמק את החלטותיה. ב"כ המערער יוזמן להופיע ולטעון בפני הוועדה".

טענות הצדדים

4. לטענת המערער, בהחלטת הוועדה נפלו פגמים. טענותיו העיקריות של המערער, במסגרת נימוקי הערעור, הטיעונים בכתב והדיון שנערך, הינן כדלהלן:

ראשית, החלטת הוועדה אינה עומדת בהתוויות פסק הדין. בפני הוועדה עמדו פרוטוקולים קודמים של החלטות וועדות, כפי שצוין בעמוד הראשון להחלטת הוועדה;

שנית, בפרוטוקול הוועדה נקבע כי אברי הפגיעה הינם ברך שמאל וגב תחתון, תוך התעלמות מהפגיעה בעמוד השדרה הצווארי, שהוכרה בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 7.1.10 (עבל 199/09).

שלישית, הוועדה לא התייחסה למצבו הנפשי של המערער, כפי שנקבע על ידי הוועדה לנכות כללית. הוועדה לא נימקה את קביעתה כי למערער היו ממצאים פסיכיאטריים בעקבות תאונה משנת 1993, ואף התעלמה מהעובדה כי עד לשנת 2006 עבד המערער כרגיל. בשנת 2004 אף קבעה וועדה רפואית לעררים כי למערער אין בעיה נפשית;

רביעית, הוועדה לא התייחסה לשיעור נכותו של המערער בתחום האורטופדי/ נוירולוגי, כפי שנקבעה בוועדה לנכות כללית. הוועדה לא התייחסה לבדיקת CTמיום 15.5.07;

חמישית, הוועדה לא קיבלה דוח לעניין תקנה 15 ונתנה החלטתה ללא דוח;

ושישית, קיים מקום להשבת העניין לוועדה ולהחלפת הרכב הוועדה.

5. המשיב התנגד לעמדת המערער, מן הנימוקים העיקריים הבאים:

ראשית, הוועדה לעררים מילאה אחר הנחיות פסק הדין. הוועדה התכנסה בהרכב חדש, כדרישת פסק הדין;

שנית, בפני הוועדה לא הונחו פרוטוקולים של וועדות קודמות;

שלישית, בהרכב הוועדה נכלל פסיכיאטר, כמצוות פסק הדין, והוועדה התייחסה לחוות דעת ד"ר איגור יפה;

ורביעית, הוועדה התכנסה שלוש פעמים ומילאה אחר כל המתחייב בהתאם לפסק הדין. הוועדה דנה בהרחבה בתחום הפסיכיאטרי והאורטופדי- נוירולוגי.

6. ביום 23.12.12 נערך דיון מוקדם בתיק, בפני חברתי כב' הרשמת שלי ולך. פסק הדין ניתן בהסתמך על טענות הצדדים והחומר בתיק.

דיון והכרעה

7. בערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים, מוסמך בית דין זה לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 213 (1999))..

עוד נפסק, כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל 217/06 בן צבי נ' המוסד לביטוח לאומי (22.6.06)).

8. כפי שפורט לעיל, עניינו של המערער נידון במספר בלתי מבוטל של ועדות רפואיות והליכים משפטיים. בנסיבות אלה, שומה על המשיב ועל הוועדות להקפיד הקפדה יתרה על יישום הוראות בית דין זה ככתבם וכלשונם.

9. עיון בפרוטוקול הוועדה מיום 1.3.11 מעלה כי המערער נבדק מן הבחינה האורטופדית - נוירולוגית, וקיימת התייחסות מנומקת גם לצווארו, בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי בתיק עבל 199/09.

10. עם זאת, בהתאם לפסק הדין המוסכם מיום 2.11.10, היה על הוועדה לעררים להתכנס בהרכב חדש, ונקבע כי לא יונחו בפניה פרוטוקולים קודמים של ועדות הערעור, בהאי לישנא:

"בפני הוועדה החדשה לא יונחו מי מפרוטוקולי הוועדות הערעורים הקודמות מיום 21.11.07 ומיום 24.2.10, אלא אך ורק חומר רפואי, מסמכי הוועדה מדרג ראשון ו-2 פסקי הדין של בית הדין האזורי ופסק הדין הארצי, וחוות דעת איגור יפה 11.11.07"

11. עיון בפרוטוקול הוועדה מיום 7.2.12, בטבלת רשימות החומר שעמד בפני הוועדה, מעלה, כי בפני הוועדה עמדו "ועדות קודמות", כלשון הפרוטוקול. מניסוח זה ניתן להסיק כי הוראות פסק הדין שצוטטו לעיל, בדבר החומר שאין להעמידו בפני הוועדה, לא קוימו. טעות זו הינה טעות יסודית, המשליכה על מכלול החלטות הוועדה ופוגמת בתקינותן, ומחייבת קבלת הערעור רק מטעם זה.

סיכום

13. לסיכום, הערעור מתקבל. עניינו של המערער יושב אל הוועדה הרפואית לעררים שתתכנס בהרכב חדש, ותמלא אחר הנחיות פסק הדין המוסכם מיום 2.11.10. למען הסר ספק ומניעת תקלה עתידית, הוועדה תפרט בכל הפרוטוקולים את כל המסמכים שיעמדו בפניה, שלא יכללו פרוטוקולים של ועדות ערר קודמות.

המשיב ישלם למערער הוצאות בסך 3,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.

הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה, תוך 30 יום מיום המצאתו.

ניתן היום, א' אדר תשע"ג, (11 פברואר 2013), בהעדר הצדדים.