4. ביום 13.2.13 נערך דיון מוקדם בתיק ונרשמו טענות הצדדים. פסק הדין ניתן בהסתמך על הטענות שנרשמו והחומר בתיק.

דיון והכרעה

5. במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

(ראו: עב"ל 10014/98 הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 213 (1999).

עוד נפסק, כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (ראו: עב"ל 217/06 יוסף בן צבי - המוסד לביטוח לאומי לא פורסם, ניתן ביום 22.6.06).

הלכה פסוקה היא, כי אחת החובות המוטלת על הועדה הרפואית לעררים, שהינה גוף מעין שיפוטי, היא חובת ההנמקה , אשר מטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (ראו: דב"ע 1318/01 עטיה - המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 60).

6. עיון בהחלטת הוועדה נשוא הערעור מעלה כי הרופא האורתופד חבר הוועדה , ערך בדיקות רפואיות מקיפות למערער בישיבה מיום 24.9.12 וממצאי הבדיקה פורטו בפרוטוקול. הוועדה אף התייחסה ופירטה בפרוטוקול הישיבה את ממצאי בדיקות ה- CT שבוצע למערער ביום 23.1.08 וביום 3.7.99.

7. בפרק הסיכום והמסקנות, קבעה הוועדה כדלהלן:

"טווחי תנועת הכתפיים אינם תואמים קביעת נכות לפי הגבלה בטווחי תנועות.

הוועדה עיינה בחוות ד"ר אשרף מיום 3.7.11 וממצאי בדיקתה שונים מאלו הרשומים בחוות הדעת. הממצאים בבדיקת US מתאים לכל היותר לנכות כפי שנקבעה בעבר והפחתה בגין מצב קודם הינה החלטה חלוטה.

בנוגע לע"ש מותני טווחי תנועות נמצאים בתחום של נורמה לגיל ולמגדר ולא נמצא חסר נוירולוגי המקנה נכות.

הוועדה עיינה בחוות דעת של ד"ר אשרף מ- 3.7.11 ממצאי בדיקתה אינם מצביעים על הגבלה אותה מציין ד"ר אשרף בחוות דעתו.

לדעת הוועדה אין החמרה."

8. קביעת הוועדה לפיה לא חלה החמרה במצבו של המערער, נסמכת על ממצאים קליניים אשר נמצאו לאחר בדיקה שערכה למערער . הוועדה התייחסה לחוות דעת ד"ר אשרף ודחתה את ממצאיו שאינם תואמים את ממצאיה. בכך יצאה הוועדה ידי חובתה ונימקה את קביעתה.

9. אשר למסמך מאת ד"ר סגיב מיום 31.5.11 - מדובר במסמך שאינו מהווה חוות דעת, אלא אישור רפואי, הנוגע לפענוח בדיקת US מיום 17.3.08. לעמדת ד"ר סגיב הפענוח מלמד כי למערער אין רקע ניווני קודם. הוועדה אמנם לא התייחסה מפורשות למסמך זה, אולם ציינה בפרוטוקול כי הפחתת אחוזי הנכות בגין מצב קודם הינה החלטה חלוטה. בכך, מילאה הוועדה חובתה אף בעניין זה. משקיימת החלטה חלוטה קודמת בעניין ניכוי אחוזי נכות בגין מצב קודם, לא חלה על הוועדה חובה לשוב ולדון בעניין בפרט שעה שלא מדובר בחוות דעת .

10. לאור האמור לעיל , לא מצאתי כי דבק פגם בהחלטת הוועדה על כן, דין הערעור להידחות.

11. בשם לב לתוצאה אליה הגעתי ומשעסקנן בהליך מתחום משפט הביטחון הסוציאלי ,לא ניתן צו להוצאות.

הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה, תוך 30 יום מיום המצאתו.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ג, (14 פברואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.