3.1 הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין מכוחו התכנסה ולא נפל פגם בהחלטתה.

דיון והכרעה:

4. השאלה להכרעה במקרה שבפנינו היא האם מילאה הוועדה אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין.

הלכה פסוקה היא כי:

"משהוחזר עניינו/ה של המערער/ת לוועדה, עם הוראות, יהיה על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין" (דב"ע נ"ה/29-01, מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160, בעמ' 162).

5. הוועדה, במקרה דנן, התכנסה בעקבות הסכמה של הצדדים מיום 31.12.12 שקיבלה תוקף של פסק דין על ידי כב' הרשמת שגית דרוקר בו נקבע כי:

"...לאור העובדה שבפענוח בדיקת ה-C.Tמיום 3/8/09 לא נראה לכאורה אזכור לממצא של שינויים ניווניים כרוניים, כפי שציינה הוועדה - מוסכם עלינו כי עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתזמן את המערערת גם באמצעות בא כוחה ותשקול עמדתה מחדש, לאור האמור לעיל וזאת באופן מפורט ומנומק". ההדגשה הוספה א.ק.

6. בהתאם לפסק הדין היה על הוועדה להתייחס לבדיקת C.Tמיום 3.8.09 ולעובדה כי לכאורה מבדיקה זו לא עולים שינויים ניווניים כקביעת הוועדה ולשקול עמדתה פעם נוספת נוכח האמור.

7. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי היא אכן מילאה אחר הוראות פסק הדין.

8. במסגרת ישיבתה מיום ה- 17.1.12 שמעה הוועדה את תלונות המערערת (סעיף 20 לפרוטוקול), אשר ציינה כי בעבר הייתה שחיינית ואינה יכולה לעשות כלום כרגע. כי הרגל סוחבת ולאחר טיפול באפידורל חשה הטבה מסוימת. מתקשה להירדם, סובלת מנדודי שינה, נתקפת בעצבים מהכאבים, מתקשה בירידה במדרגות, מתקשה בעבודה. כמו כן, ציין ב"כ המערערת כי יש להתייחס לחוו"ד פרופ' סוסטיאל שקבע כי לא קיים עבר רפואי.

9. במסגרת ממצאיה (סעיף 21 לפרוטוקול), ציינה:

"לפי פס"ד הוועדה מסבירה הגדרה של שינויים ניווניים בע"ש מותני : בגובה L5-S1דיסק בין חולייתי הודגם עם בקע מרכזי גדול שלוחץ על השק הדורלי, ועל שורש העצבים - S1דיסק צר עם גז בתוכו. ירידה בגובה של דיסק. הצטברות של גז (חנקן) סימנים של תהליך איטי שנמשך תקופה מסויימת, לא חבלתי על רקע של פירוק רקמת חיבור שלפי מונחים בתרגום מאנגלית דגנרטיבי (לא חבלתי) ובעברית - ניווני.

היצרות של תעלה ספינטית על רקע של בלטים בגובה חוליות L3-L5,L4-L5,L5-S1מצביע על תהליך ממושך לא חבלתי (דגנרטיבי או ניווני...).

למרות טענתה שעד מועד התאונה היתה בריאה לחלוטין לאחר עיון בתיק רפואי מדובר על כאבי גב כרוניים רישום בשנת 2004, 2005 כאבי גב חזקים וטיפול בהתאם. בשל כאבי הגב שמחזק את הדיעה שמדובר על תהליך מתמשך לא חבלתי על רקע שינויים דגנרטיבייים או ניווניים ב-2008 מזה 3 ימים כאבי גב מקרינים לרגל ימין ללא תגובה לטיפול בעבר היו התקפים דומים הפעם כאב חד מופיע בהתרוממות ממושכת ..נמוך במשחקייה הגבלה בכיפוף לשמאל ובסיבוב לשמאל". ההדגשה הוספה א.ק.

10. במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף 23 לפרוטוקול), מציינת הוועדה:

"קיבלה מסמכים עדכניים כולל זריקת אפידורלית תאריך - 13.1.12, סיכום בדיקה במרפ' כאב ואבחנה, כאבי גב תחתון, דיסקופתיה, L5-S1, היצרות תעלה ספינלית (כל זה מצביע על תהליך מתמשך כרוני וניווני).

11. באשר לטענת המערערת לפיה היה על הוועדה לערוך לה בדיקה קלינית בטרם שקלה קביעתה פעם נוספת - הרי משהועדה הרפואית היא המוסמכת על פי הדין להחליט בעניינים שברפואה במסגרת זו נתונה לה הסמכות הבלעדית להחליט איזו בדיקה לבצע למבוטח. הועדה הינה בת חורין לבצע איזו בדיקה שהיא מוצאת לנכון על מנת להגיע להחלטה. בסמכות הוועדה לקבוע את סוגי הבדיקות שהיא נדרשת להם לצורך קביעת מסקנותיה ואין לבית-הדין הסמכות להתערב בכך.

12. באשר לטענת ב"כ המערערת לפיה היה על הוועדה להתייחס לחוו"ד פרופ' סוסטיאל - אזי כעולה מפסק הדין ובניגוד לנטען על ידי ב"כ המערערת הוועדה לא חוייבה להתייחס פעם נוספת לחוו"ד ומכאן שדין טענה זו להידחות. כל שחוייבה הוועדה הוא להתייחס לכך כי בפענוח בדיקת הסיטי שעמדה בפני הוועדה אין התייחסות לשינויים ניווניים אותם ציינה הוועדה ולשקול קביעתה פעם נוספת תוך התייחסות לאמור.

הוועדה מבהירה כי עיון בבדיקה עצמה מעלה כי קיים גז חנקן שנצבר המצביע על תהליך איטי ניווני כאשר אין כל ממצא חבלתי הנילווה לכך. קביעה זו של הוועדה מאפשרת מעקב אחר הלך מחשבתה של הוועדה שקבעה היעדר קשר סיבתי בין התאונה לממצאים שמצאה הנובעים כאמור מתהליך ניווני מתמשך. פועל יוצא מדברי הוועדה ומהמשך דבריה כפי שיבואר להלן הוא שמדובר בתהליך שהחל עוד טרם קרות התאונה. קביעה זו הינה רפואית כשעל חברי הוועדה נמנה גם אורטופד מתחום הפגימה של המערערת המוסמך גם בפענוח בדיקות הדמייה ועל כן ביה"ד לא יתערב בקביעה זו של הוועדה.

הוועדה מבהירה בנוסף כי מתווספת לקביעתה זו העובדה שקיימים בתיקה של המערערת מסמכים מהשנים 2004, 2005, ו-2008 המעידים על כך שהמערערת סבלה מתהליך ניווני זה עוד קודם לתאונה. הוועדה מבהירה בנוסף ובניגוד לנטען על ידי ב"כ המערערת כי קיימים מסמכים המעידים גם על הגבלות בתנועה והגבלות בכיפוף ובכך יצאה ידי חובתה גם על פי דרישת הפסיקה בהפנייה למסמכים מוכחים המעידים גם על הגבלות.

13. העולה במקובץ מהאמור לעיל הוא, שהוועדה התייחסה לממצאים והבדיקות שהיו בפניה ונימקה את החלטתה באופן ברור, המובן גם למי שאינו מומחה רפואי. מדובר, אפוא, בקביעות המתבססות על מומחיות בתחום הרפואה, תחום המצוי בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה. עצם ההסתמכות על הצורך בניתוח הצילומים שהיו בפני הוועדה - שעה שקיימת הנמקה מספקת של הוועדה ביחס לצילומים אלה- מצביע על כך שמדובר בטענה מתחום הרפואה.

14. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה - דין הערעור להידחות.

אין צו להוצאות.

15. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ג שבט תשע"ג, (24 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.