החלטה

1. לפניי בקשת נאשמת 3 להגיש מסמכים מסוימים שאיתר נאשם 1 בביתו (שצורפו לבקשה), הכוללים מסמכים הקשורים בחשבון מספר 188899 בבנק מזרחי טפחות (פתיחת חשבון, מוטבים, השקעות מסוימות), ומסמכים הקשורים בהעברות בנקאיות לחשבון מספר 175665 (והשתרבב גם מסמך הקשור בחשבון 181789, כנראה בטעות). לטענת המבקשת, הצגת המסמכים לבית המשפט דרושה לשם חשיפת מלוא התמונה האמיתית בפני בית המשפט, ואם המשיבה לא תסכים לצירוף המסמכים לתיק, תבקש המבקשת לזמן מחדש את מר אמיר פינסטרבוש, שהעיד בישיבה האחרונה, לצורך ההגשה. בבקשה שזר מר זלצמן שלל טענות בדבר חסר בַּמסמכים שכללה המאשימה בחומרי החקירה שהועמדו לרשות הנאשמים, וטענות נוספות שאליהן אתייחס מיד.

2. ב"כ המשיבה בתגובתו התנגד לבקשה וציין שלבקשה צורפו מסמכים נוספים, מבלי לפרט מה הרלוונטיות שלהם לעניינה של נאשמת 3 (שאותה מייצג מר זלצמן); כפוף למתן הסבר לרלוונטיות, המשיבה מבקשת שיוצג לעיונה קלסר המקור שממנו הוצאו המסמכים שצורפו; המאשימה העמידה לרשות ההגנה את כל החומרים שתפסה בחיפוש ביום 15.1.18 ואלה אף הוגשו בהסכמה (ת/362-443), ונאשמת 3 יכולה הייתה להציגם לעד.

3. בתשובתה לתגובה התייחסה נאשמת 3 לעניינים כלליים (מושכלות יסוד, יש לומר) בדבר חובת חקר האמת, סכנה של עיוות דין, חובותיו של בית המשפט בהליך ועוד. עוד התייחסה לכך שבית המשפט נכון לסטות מסדרי הדין לטובת חקר האמת ולעוד נושאים "כלליים", כגון שההליך המשפטי אינו תחרות ספורטיבית ובפרט בתיק כלכלי מורכב "אין לסמן תחילה את המטרה ואז לסמן סביבה עיגול ראייתי".

לגופו של עניין השיבה הנאשמת כי "שאלת הרלוונטיות של החומרים אינה מעניינה של המאשימה.... אין זה מתפקידה של ההגנה לחשוף או לפרט את קו ההגנה בשלב זה של ההליך", ועוד.