פסק דין

העותר מרצה מאסר לתקופה של 9 חודשים בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה במספר הזדמנויות. תחילה הוטל על העותר מאסר בן 3 חודשים בדרך של עבודות שרות, והוא שב ונהג בפסילה ולפיכך הופקע המאסר בעבודות שרות והוטל מאסר נוסף, וכך מרצה העותר את עונשו הנוכחי.

יצוין, כי זוהי תקופת מאסרו הראשונה של העותר בתוך כלא.

ועדת השחרורים התכנסה בעניינו של העותר ביום 14/10/15 ודחתה את בקשתו לשחרור מוקדם, בין השאר, נוכח כך שקיימת מסוכנות מצדו של העותר החוזר ומבצע עבירות נהיגה בלא שהוא מורתע מהליכים קודמים בעניינו. כנגד החלטה זו הוגשה עתירה שנידונה בבית משפט זה בפני מותב אחר ונקבע בהחלטת בית המשפט מיום 4/11/15 כי יש לבחון אפשרות שחרורו של העותר בהתקנת איזוק אלקטרוני שבמהלכו ייפתח חלון כדי לאפשר לעותר להשתלב בתכנית נהיגה שצורפה אז לתכנית רש"א וזאת לאחר שהעותר לא עבר טיפול מתאים לסוג העבירות בו הוא חוזר ומסתבך במסגרת הכלא. במסגרת ההחלטה שניתנה, צוין כי התנהגותו של העותר בכלא תקינה, הוא משתלב בתכניות שונות במסגרת שב"ס ותכנית רש"א מנסה למצוא מענה טיפולי מתאים. נוכח החלטה זו הוחזר הדיון לועדה שקבעה בהחלטה נוספת מיום 18/11/15 כי אין מקום להורות על שחרור מוקדם משהוצג מסמך מטעם רש"א מיום 15/11/15 כי העותר אינו מתאים לפיקוח אלקטרוני, מסיבות שאינן קשורות בעותר אלא במדיניות הרשות המפקחת על האיזוק. עוד עלה בפני הועדה כי נוכח יתרת המאסר הקצרה שנותרה לעותר, אין אפשרות לשלבו כיום בתכנית רש"א.

נוכח מצב דברים זה, הוגשה עתירה נוספת כנגד החלטת הועדה. בדיון היום טוען ב"כ העותר עו"ד שמש כי הובהר לו כי רש"א נכונה לשלב את העותר בתכנית מטעמה חרף יתרת מאסרו הקצרה ובניגוד למה שצוין תחילה בפני ועדת השחרורים. בהקשר זה יש לציין כי מועד שחרורו המלא של העותר מן הכלא חל ב- 10/2/16 ומועד השחרור המנהלי ביום 20/1/16.

ב"כ המשיבה עו"ד רוטשילד סבורה כי אין מקום לשנות מהחלטות ועדת השחרורים וזאת נוכח הנמקות הועדה ומשצוין כי העותר לא ייקלט בתכנית טיפולית בכלא המתאימה לעברייני נהיגה מסוגו.