מ"ת 39190/12/20 – מדינת ישראל נגד משה חדד,רן יחזקאל,משה קמר
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו |
|
|
|
מ"ת 39190-12-20 מדינת ישראל נ' חדד ואח'
|
1
לפני |
כבוד השופט אברהם הימן
|
|
המבקשת |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
המשיבים |
1. משה חדד 2. רן יחזקאל 3. משה קמר |
|
|
||
החלטה בעניינו של משיב 1 |
לפני בקשה למעצרו של המשיב 1 עד תום ההליכים.
רקע דיוני
נגד שלושת המשיבים הוגש ביום 17.12.20 כתב אישום המייחס לכל אחד מהם עבירות שונות שעניינן באירוע של ניסיון רצח.
למשיב 1 מיוחסות עבירות של ניסיון רצח, החזקת נשק, נשיאת נשק ושיבוש מהלכי משפט.
למשיב 2 מיוחסת עבירה של ניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות בצוותא.
למשיב 3 מיוחסות עבירות של סיוע לאחר מעשה וניסיון להשמדת ראיה.
ואלה עובדות כתב האישום:
בין שלושת המשיבים קיימת היכרות מוקדמת. בין המשיבים 1 ו-2 לבין המתלונן קיימת היכרות רבת שנים. בין המשיב 1 ואנשים אחרים לבין המתלונן נתגלע סכסוך שמהותו אינה ידועה למבקשת.
2
ביום 12.11.20, בשעה 12:40 או בסמוך לכך, נהג משיב 2 ברכב מסוג מאזדה (להלן: "הרכב") באור יהודה, כשעמו נוסעים ברכב משיב 1, נ.מ ואדם אחר (להלן: "נ.מ" ו- "האחר", בהתאמה). באותה העת, שהה המתלונן בשטח ציבורי ברחוב דוד אלעזר 107 באור יהודה (להלן: "המקום"). במהלך נסיעתם, הוציא המשיב 1 ממכנסיו אלה טלסקופית וסכין מטבח והעבירם לידי נ.מ והאחר. מיד לאחר מכן, הוציא משיב 1 אקדח ממכנסיו והכניסו חזרה. המשיב 1 הציג בפני המשיב 2 את מסך הטלפון הנייד שלו ואמר לו: "הוא שם הבן זונה". מיד לאחר מכן, החל המשיב 2 בנסיעה למקום, בהוראת משיב 1, תוך שמשיב 1 מתכוון לירות באמצעות האקדח לעבר המתלונן ולגרום למותו. בשעה 12:42 או בסמוך לכך, הגיעו משיבים 1 ו-2, נ.מ והאחר למקום. משהבחין משיב 1 במתלונן, הוציא את האקדח ממכנסיו ודרך אותו, תוך שאמר: "הנה הוא הבן זונה". בתוך כך, עצר משיב 2 את הרכב. משיב 1 יצא מהרכב בריצה כשהאקדח בידו ולאחריו יצאו משיב 2, נ.מ והאחר. משהבחין בהם המתלונן, החל להימלט מפניהם, תוך שמשיב 1 רץ בעקבותיו כשהוא אוחז באקדח בידו ומכוונו לעבר פלג גופו העליון של המתלונן. בעקבות משיב 1 רצו משיב 2, נ.מ והאחר (להלן: "המרדף"). במהלך המרדף, ירה משיב 1 לעבר המתלונן 3 יריות, בכוונה לגרום למותו, אולם המתלונן לא נפגע והמשיך במנוסתו. אחד מהקליעים פגע ברכב חונה שנמצא במקום. בשלב זה, פסק האחר מלרדוף אחר המתלונן ועזב את המקום. משיב 1 המשיך במרדף אחר המתלונן כשמשיב 2 ו- נ.מ ממשיכים לרוץ בעקבותיו. כשמטרים ספורים מפרידים בינו לבין המתלונן וכשהוא אוחז באקדח ומכוונו לעבר פלג גופו העליון של המתלונן, ירה משיב 1 לעברו 3 יריות נוספות בכוונה לגרום למותו, אולם המתלונן לא נפגע אף מהן והמשיך במנוסתו. בה בעת, כאשר אף הוא מצוי מטרים אחדים מהמתלונן, השליך משיב 2 בקבוק זכוכית לעברו בכוונה לפגוע בו, אולם הבקבוק התנפץ על הכביש בסמוך אליו. בשלב זה, פסקו משיב 2 ו- נ.מ מלרדוף אחרי המתלונן, חזרו לרכב ועזבו את המקום. משיב 1 המשיך במרדף אחר המתלונן במשך דקות אחדות, עד אשר נעצר, חזר על עקבותיו ונמלט מהמקום. בתוך, כך, הסיר משיב 1 את מעילו וכובעו והשליכם בדרכו, בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי. במהלך נסיעתם ברכב מהמקום, הבחינו משיב 2 ו-נ.מ באחר, אספו אותו והמשיכו בנסיעה, עד אשר הגיעו לרחוב ישראל פרייב באור יהודה, שם הותירו את הרכב והמשיכו באופן רגלי. בחלוף זמן קצר, פגשו משיב 2, נ.מ והאחר את משיב 3 כשהוא רוכב על קטנוע. משנודע למשיב 3 אודות האירוע בו השתתפו, הורה להם להמתין לו עד אשר יגיע לאספם עם רכבו. בסמוך לאחר מכן, אסף משיב 3 ברכבו את משיב 2, נ.מ והאחר ולקח אותם לביתו. בעת ששהו משיב 2, נ.מ והאחר בביתו של משיב 3, שב משיב 3 ושמע מהם על האירוע בו השתתפו. למשמע הדברים, נטל משיב 3 את הטלפונים הניידים של משיב 2 ושל האחר וכן סיפק למשיב 2 מכשיר טלפון נייד חלופי, תוך שטען לפניו כי מספרו אינו מוכר לאיש וכי יוכל לעשות בו שימוש במקרים דחופים. בנוסף הבטיח משיב 3 להעמיד רכב לשימושם והכל בכוונה שיימלטו מעונש. כמו כן, התקשר משיב 3 לאנשים אחדים, זהותם אינה ידועה למבקשת, והורה להם לפרוק מצלמות שברשותם בכוונה למנוע את השימוש בהן כראיה בהליך שיפוטי.
במעשיהם המתוארים, ניסה משיב 1 לרצוח את המתלונן, החזיק ונשא נשק ושיבש מהלכי משפט. משיב 2 ניסה לתקוף את המתלונן בצוותא עם משיב 1. משיב 3 פעל בכוונה למלט את משיב 2, נ.מ והאחר מעונש וכן ניסה להשמיד ראיה.
בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של שלושת המשיבים עד תום ההליכים.
בדיון שהתקיים ביום 21.2.21 בפני השופטת מ' בן ארי הודיעה באת כוח המשיב 1 כי היא מסכימה לקיומן של ראיות לכאורה. בית המשפט הורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב 1.
למען שלימות התמונה, יצוין כי בהתאם להסכמות אליהן הגיעו באי כוח הצדדים, משיב 2 נעצר עד תום ההליכים ומשיב 3 שוחרר ממעצר.
בדיון שהתקיים לפני ביום 17.3.21 שמעתי את טיעוני באי כוח הצדדים, כשהתסקיר מונח לפניהם.
תסקיר שירות המבחן
מהתסקיר עולה כי המשיב 1, כבן 26, רווק אשר התגורר עובר למעצרו בבית אמו באור יהודה ועבד כשכיר בתחום המיזוג. המשיב 1 סיים 8 שנות לימוד ועל רקע עברו הפלילי לא גויס לצבא. שירות המבחן התרשם כי המשיב 1 הסתבך עם החוק כבר בהיותו נער באופן שפגע בתפקודו במסגרות חייו השונות וכי בצד צריכתו סמים מסוג קנאביס הצליח המשיב 1 לשמור בשנים האחרונות על תפקוד תקין וגילה יכולת תפקודית תקינה במישור התעסוקתי. עם זאת, התרשם שירות המבחן כי ברקע למעצרו של המשיב 1 מעורבות עמוקה בקשרים שוליים, עמדות המאשרות אלימות במצבים מסוימים ובתוך כך סכסוך בין גורמים עברייניים באזור מגוריו וכן קושי בהתמודדות עם מצבי קונפליקט. שירות המבחן התרשם עוד כי בתקופה שקדמה למעצרו, חלה הסלמה במצבו של המשיב 1 מעבר להשפעתם של קשרים בעייתיים בהם היה מעורב.
שירות המבחן מעריך כי רמת הסיכון להישנות התנהגות אלימה מצדו של המשיב 1 היא בינונית ותוצאותיה צפויות להיות בדרגה גבוהה.
3
שירות המבחן בחן היתכנות לחלופת מעצר בבית אחותו של המשיב 1 ברמלה בפיקוח לסירוגין של ארבעה בני משפחה: אביו של המשיב 1, אחותו, בן דודו ואשתו של בן הדוד. שירות המבחן פגש את המפקחים המוצעים והתרשם כי מדובר באנשים רציניים ומסורים למשיב 1, אך אינם מעורבים מספיק בחייו בכל הקשור לקשריו השוליים ומשום כך ספק אם יהיה ביכולתם לסייע בהפחתת הסיכון. שירות המבחן העריך כי נוכח הסיכון הנשקף מהמשיב 1 נדרש גורם טכני חיצוני נוסף.
לאור כל האמור ומשום הערכתו כי בין המשיב 1 לבין המתלונן קיים סכסוך פעיל, הודיע שירות המבחן כי אין בידו להמליץ על שחרורו של המשיב 1 ממעצר.
טיעוני באי כוח הצדדים
באת כוח המשיב 1 טענה כי מעצר אינו מהווה מקדמה על חשבון העונש וכי על אף המלצתו השלילית של שירות המבחן יש לבחון את חלופת המעצר המוצעת בעניינו של המשיב 1 המרוחקת מאור יהודה שיש בה להלום את תכליות המעצר. בתוך כך טענה באת כוח המשיב 1 כי הסיכון שמייחס שירות המבחן למשיב 1 הוא אינהרנטי לעבירות המיוחסות לו וכי לא בכדי לצד הערכת סיכון זו התרשם שירות המבחן כי המשיב 1 תפקד באופן תקין עד לאירועי כתב האישום וכיום מכיר באופן ראשוני במיוחס לו. עוד טענה כי הערכתו של שירות המבחן בדבר סכסוך פעיל בין המשיב לבין המתלונן אינו צריך להוות שיקול בבחינת היתכנות חלופה. לדבריה, תסכים לחלופת מעצר הכוללת מעצר בית מוחלט בתנאי פיקוח אלקטרוני.
באת כוח המבקשת טענה כי מסוכנותו של המשיב 1 מובהקת וכי אין להתעלם מהערכת שירות המבחן בדבר רמת הסיכון להישנות עבירות אלימות הנשקפת מהמשיב 1, קיומו של סכסוך פעיל והסלמה במצבו של המשיב 1 עובר למעצרו. על כן, טענה כי עמדתה היא שאין מקום לחלופה.
דיון והכרעה
4
כתב האישום מתאר מרדף שהוביל המשיב 1 אחר המתלונן, בשטח ציבורי בתוך עיר, במטרה לירות בו ולגרום למותו. ברקע לכך, סכסוך שנתגלע בין המשיב 1 ואחרים לבין המתלונן אשר מהותו אינה ידועה. במהלך המרדף, ירה המשיב 1 באמצעות אקדח שהחזיק בידו 6 יריות בכוונה לגרום למותו של המתלונן, אך אלה החטיאו את המתלונן אשר נס על נפשו. אחד מהקליעים פגע ברכב שחנה במקום. במרדף השתתפו שלושה נוספים: משיב 2, נ.מ ואחר. בשלב מסוים פסקו אלה מלרדוף אחר המתלונן, אך המשיב 1 המשיך במרדף אחר המתלונן במשך דקות אחדות עד שנעצר ונמלט מהמקום, תוך שהוא משליך מעליו את מעילו וכובעו.
המעשים המיוחסים למשיב 1 מקימים עילת מעצר סטטוטורית משום מסוכנות בהתאם לסעיפים 21(א)(1)(ב) ו- (ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו-1996 וכן עילות מעצר משום חשש לשיבוש מהלכי משפט, השפעה על עדים והימלטות מן הדין.
השאלה הטעונה דיון והכרעה היא האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר אשר פגיעתה בחירותו של המשיב 1 פחותה?
בנקודה זו יש להקדים ולהזכיר את ההלכה לפיה בחינת חלופת מעצר נעשית בדרך דו שלבית:
"היתכנותה של חלופת מעצר נעשית בדרך של בחינה דו שלבית. תחילה, יש לשאול האם חלופת מעצר כלשהי עשויה, ברמה העקרונית, לאיין את מסוכנותו של הנאשם. אם התשובה לשאלה זו שלילית, מסתיים בכך הדיון בנושא חלופת המעצר. ככל שהתשובה לשאלה האמורה היא חיובית, על בית המשפט להידרש למידת התאמתן של חלופות מעצר קונקרטיות, למקרה המונח לפניו ... טיב חלופת המעצר נגזר, בין השאר, מעוצמתן של הראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם, וכן ממעמדה ועוצמתה של עילת המעצר העומדת נגדו... כידוע, מקום בו סבור בית המשפט, כי אין בנמצא חלופת מעצר, שיש בה כדי לאיין או להפיג את מסוכנותו של נאשם, בית המשפט אינו מחוייב לבחון חלופת מעצר קונקרטית" (בש"פ 2676/18 מדינת ישראל נ' פלוני (5.6.18)).
למשיב 1 מיוחסות עבירות חמורות שנסיבותיהן חמורות ומלמדות על מסוכנות גבוהה ומובהקת המתחזקת לנוכח קיומו של סכסוך פעיל בין המשיב 1 לבין המתלונן, המעמיד בסכנה את האחרון ואת הכלל, ובמיוחד כאשר לסכסוך, אשר מהותו אינה ידועה, שותפים נוספים אשר גם זהותם אינה ידועה.
5
6
בעניין זה של רמת האלימות או שמא התעוזה המצויה בהתנהגות ומן הסתם באישיותו של המשיב 1, על פי עובדות כתב האישום היא, בלשון המעטה, גבוהה מאוד. הגדרה זו של רמת האלימות הינה הגדרה ממזערת. בצהרי יום, בטבורה של עיר, עורך המשיב 1 מרדף אחר קורבנו, כשהוא אוחז באקדח ויורה לעבר פלג גופו העליון, על מנת לקטול אותו. נראה שתסריט של סרט הוליוודי או מערבון יקשה להמחיש גודל הזוועה והחלחלה. מסוכנות שואלים? מסוכנות הינה מילה קטנה לתאר מצב הדברים. משום כך, נראה כי קשה ביותר למצוא אמצעי שיהיה בו כדי להפחית, שלא לומר לאיין מסוכנות זו.
אלא שבכך לא סגי. התסקיר שהוגש בעניינו של המשיב 1 ברור הוא ונחרץ. תסקיר שלילי הוא בכל מבט רלבנטי לעניין. עיון בתסקיר שירות המבחן מלמד על מסוכנותו של המשיב 1. שירות המבחן התרשם כי על אף שהמשיב 1 תפקד באופן תקין בתחום התעסוקתי, קיים הוא במקביל קשרים עברייניים עמוקים והחזיק בעמדות אלימות, תוך שבתקופה שקדמה למעצרו חלה הסלמה במצבו. כידוע, לתסקירי שירות המבחן תפקיד ומעמד חשוב ביותר המסייע לבית המשפט בבואו ליתן החלטה מושכלת. לא בכדי יתעלם בית המשפט מהמלצה שלילית של שירות המבחן. על פי הדין הנוהג במקומותינו, ככל שבית משפט נוטה לדחות המלצת שירות המבחן, ראוי כי יציב נימוקים כבדי משקל, ממשיים ומהותיים.
בתוך כך, איני מתעלם מהתרשמות שירות המבחן כי המשיב 1 מגלה הכרה ראשונית בחומרת המעשים המיוחסים לו ובהשלכות התנהגותו עליו ועל הסובבים אותו, המתלונן ועוברי אורח. אלא שבכך אין די, בשים לב לרף המסוכנות הגבוה ביותר של המשיב 1, כדי להטות את נקודת האיזון לעבר חלופת מעצר שיהא בה לצמצם את המסוכנות הנשקפת ממנו.
לכל אלה, נוסף עברו הפלילי של המשיב 1 הכולל הרשעות קודמות ובין היתר בגין עבירות של הפרעה לשוטר, הצתת רכב, איומים והפרת הוראה חוקית.
משאלה הם פני הדברים בעניינו של המשיב 1, אני סבור כי לא תסכון בעניינו חלופת מעצר, אף לא כזו בתנאי פיקוח אלקטרוני, וממילא איני נדרש לבחינה קונקרטית של חלופות מעצר מוצעות.
סוף דבר הוא שאני מורה על מעצרו של המשיב 1 עד תום ההליכים.
המזכירות תעביר החלטתי זו לבאות כוח הצדדים, לשירות המבחן ולשב''ס.
ניתנה היום, ה' ניסן תשפ"א, 18 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.
