לפיכך נטען כי הרחקת המשיב מאזור מגוריו, יהא בה לייתן מענה למסוכנותו, בצירוף פיקוח אנושי ואיזוק אלקטרוני. בתמיכה לעתירתו להמשך מעצרו של המשיב באיזוק אלקטרוני, הגיש הסנגור פסיקה, אשר בה הורו בתי המשפט על שחרור נאשמים בעבירות נשק למעצר באיזוק.

דיון והכרעה

עבירות נשק מקימות עילת מעצר סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"), והמסוכנות הגלומה בהן לביצוע פעילות עבריינית או ביטחונית, גבוהה. בהתאם להוראת סעיף 22ב(ב)(1) לחוק המעצרים, נקבע שרק במקרים יוצאי דופן ניתן להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני בהתקיימם של "טעמים מיוחדים" (בש"פ 4289/18 ‏סיאד נ' מדינת ישראל (17.6.2018); בש"פ 969/19 אלטורי נ' מדינת ישראל (14.2.2019); בש"פ 4664/24 מדינת ישראל נ' אלסנע (23.6.2024); בש"פ 3482/24 וחידי נ' מדינת ישראל (24.4.2024)). העדר עבר פלילי וגיל צעיר, כשלעצמם, אינם טעם מיוחד לחריגה מהכלל המורה על מעצר בעבירות נשק (עמ"ת (עליון) 36907-11-24 עורקבי נ' מדינת ישראל (15.11.2024); בש"פ 5679/18 עג'אג' נ' מדינת ישראל (29.7.2018); בש"פ 6305/11 מדינת ישראל נ' איהאב (7.9.2011)).

הלכה למעשה, על נאשם בעבירות נשק מוטל הנטל להפריך את חזקת המסוכנות, ולשכנע כי יש במעצר באיזוק מענה הולם למסכנותו (בש"פ 4488/24 אבו תקפה נ' מדינת ישראל (6.6.2024); בש"פ 1230/20 פלוני נ' מדינת ישראל (3.3.2020)).

מן הכלל אל הפרט, מכתב האישום עולה כי המשיב החזיק באקדח ובשתי מחסניות תואמות עם תחמושת, במשך כחודשיים. בלילה בו נתפס, נסע המשיב יחד עם אחר, בשעה מאוחרת בעיר רמלה. כעולה מהודאותיו בחקירותיו באזהרה (מיום 17.10.2024 ו-22.10.2024), נשא המשיב את האקדח בכיס הקדמי של מכנסיו, וכשהבחין בשוטרים ניסה להסתיר את האקדח בהחביאו אותו מתחת למושבו. בתוך הרכב נתפסו שני כובעי גרב, ללמדנו כי הסיכון מהמשיב באירוע היה גבוה ומיידי.

זאת ועוד, המשיב טען בחקירתו מיום 17.10.2024, כי הוא החזיק את האקדח ונשא אותו למטרות הגנה עצמית, בהיותו מאוים מזה שלוש שנים ומסוכסך עם אנשים רבים. למרות דברים אלה, המשיב לא פירט מי מאיים עליו, ומי מסוכסך עמו. והדבר אומר דרשני.

תסקיר שירות המבחן מיום 22.12.2024 סקר את נסיבותיו של המשיב: הוא בן 27, רווק, שטרם מעצרו התגורר בבית הוריו ברמלה, ועבד בתחום השיפוצים. אחד מאחיו של המשיב ריצה לאחרונה מאסר למשך 35 חודשים, בגין עבירות נשק. המשיב התייחס באופן ראשוני לקיומם של סכסוכים פעילים בקרב בני משפחתו המורחבת, ולתחושת החשש לפגיעה בו שגברה לאחרונה. שירות המבחן התרשם כי עמדותיו של המשיב נותנות לגיטימציה להתנהגות עוברת חוק והחזקת נשק לשם הגנה עצמית - כפי שהשתקף גם מאמרותיו בחקירותיו במשטרה.

בהערכת הסיכון לקח שירות המבחן בחשבון את נסיבותיו האישיות החיוביות של המשיב, אך נתן דעתו גם לאינדיקציה לקשריו העברייניים בסביבת מגוריו, המהווים עבורו מקור להגברת תחושת ערך עצמי, ולפער בין הצגתו העצמית החיובית ליכולת מוגבלת להצבת גבולות עצמיים. שירות המבחן העריך קיומו של סיכון להתנהלות בעייתית ועוברת חוק מצדו של המשיב, ושלל את החלופה המוצעת בבית משפחתו ברמלה, בשל הגישה הקרובה לקשרים משפחתיים וחברתיים שוליים, הגם שהתרשם לחיוב ממערך הפיקוח האנושי שהוצע, אשר כלל את אמו, דודו וזוג חברים של המשפחה.

כאמור, ב"כ המשיב הציע לבחון חלופת מעצר מרוחקת ממקום מגורי המשיב, בעיר אשדוד והפנה לפסיקה בה הורו בתי המשפט על מעצר באיזוק בעבירות דומות: בש"פ 4664/24 מדינת ישראל נ' אל צאנע (23.6.2024); בש"פ 3927/24 בדיר נ' מדינת ישראל (21.5.2024); בש"פ 2507/20 סלטי נ' מדינת נ' ישראל (21.4.2020); בש"פ 3270/24 טופז נ' מדינת ישראל (18.4.2024); בש"פ 2333/24 חרדאן נ' מדינת ישראל (3.4.2024); בש"פ 33/23 אלכמאלאת נ' מדינת ישראל (11.1.2023)).

נתתי דעתי לפסיקה אליה הפנתה ההגנה, אך ענייננו שונה. המשיב נתפס בכף נושא על גופו אקדח ומחסניות, בשעת לילה מאוחרת, ברכב שבו נמצאו שני כובעי גרב, בהיותו בעיר רמלה. הסיכון בנסיבות אלה היה גבוה ומיידי. יתרה מכך, המשיב החזיק את האקדח והמחסניות במשך חודשיים עובר למעצרו, ואין חולק כי הוא מסוכסך עם אחרים. כשמהות הסכסוכים לא נחשפה על ידי המשיב בפני המשטרה או בית המשפט, משמע שרב הנסתר על הגלוי, והמצב מטריד ומעורר דאגה. איני מתעלמת משורה של החלטות בהן מצאו בתי המשפט לחרוג מהכלל המורה על מעצר ממש של נאשמים בעבירות נשק. עם זאת, במקרה דנן לנוכח עוצמת הסיכון מהמשיב, ובשים לב לקלות הבלתי נסבלת של ביצוע עבירות נשק גם ממקום האיזוק - אין בכך מענה הולם לסיכון כלפי הציבור. הצורך בהגנה על ביטחון הציבור, ויכול שגם על המשיב עצמו, מחייב את המשך מעצרו.

אשר על כן, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

המזכירות תשלח עותק מההחלטה לשירות המבחן.

ניתנה היום, ה' שבט תשפ"ה, 03 פברואר 2025, בנוכחות הצדדים.