החלטה

בפני בקשה לתיקון פרוטוקול, על פי סעיף 137 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 (להלן - החסד"פ).

בדיון שהתקיים בפני ביום 27.12.17, לא התרתי לב"כ המבקשת, להצהיר, לפרוטוקול, הצהרות הנוגעות להשבתת הרכב בו נהג המשיב, במועד העבירה.

אציין, כי נתתי כבר, בתיק אחר, החלטה, לפיה הצהרות מעין אלה אינן רלוונטיות להליך המתנהל בבית המשפט וכן, הבעתי את תמיהתי על כך שמשטרת ישראל בחרה, במקום לנהל הליך אפקטיבי וענייני, של תפיסת כלי רכב שלא אוחסנו, על אף שניתנה כנגדם החלטה בדבר השבתה מינהלית, לשלוח את באי כוחה להצהיר הצהרות סתמיות ומיותרות בבית המשפט, בהליך שאינו נוגע כלל להליך ההשבתה והאחסון.

אין כל מקום להצהרות כאלה בפרוטוקול בית המשפט, שכן, אינן רלוונטיות לדיון וכאמור בחוק סדר הדין הפלילי, הפרוטוקול ישקף את "כל הנאמר והמתרחש בו והנוגע למשפט" - ראה סעיף 134 לחסד"פ.

בספרו "על סדר הדין בפלילים" חלק שני, עמוד 1123, אמר כבוד הש' קדמי ז"ל:

" נדרש שופט לרשום בפרוטוקול דברים "שנשמעו" באולם במהלך הדיון- לרבות דברים שנאמרו על ידו - יהיה הכלל שבו ינקוט בעניין זה כדלקמן: השופט אינו "לבלר של הפרקליט" ואינו חייב לרשום בפרוטוקול כל דבר הנאמר מפיו של עד או של פרקליט מלה במלה ואם הוא נדרש לרשום דבר "ישקול אם יש טעם ענייני לדרישה...".

במקרה שבנדון, אין כל טעם הענייני לסוגיה של השבתת הרכב, בשלב בו נמצא הדיון, שאינו הליך מקדמי הדן בהשבתה עצמה או שלב של טיעונים לעונש, שאז, יכולה המבקשת לעתור להשבתה של רכב, לתקופה של 120 יום, במסגרת עתירתה לעונש.