"יש לזכור, כי בבואו לעשות שימוש בשיקול הדעת המסור לו, על בית המשפט לפרש את היוצאים מן הכלל לעיקרון פומביות הדיון בדרך של צמצום, ולעולם תיטה הכף אל עבר התרת הפרסום (ע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' מרום, פ"ד מט(1) 318, 341)".

(ע"פ 11793/05 חברת החדשות הישראלית בע"מ נ' מדינת ישראל)

על המבקש להראות כי פרסום שמו עלול לגרום לו נזק חמור, וכי יש להעדיף את עניינו שלו על פני העניין הציבורי שבפרסום. על פי הפסיקה נטל זה הוא נטל כבד ומשמעותי (רע"פ 6792/21 בן יהוד נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (18.10.2021)).

על יסוד הבקשה שהונחה בפניי לא מצאתי כי קיימת עילה מוצדקת להטלת צו איסור פרסום על המידע הנוגע להליך המשפטי שהתנהל בעניינו של המבקש. יוער כי אמנם יש להתחשב בזכות לפרטיות של המבקש, אולם אין לראות בפרסום המידע בתיק זה פגיעה בלתי סבירה או חמורה בזכות זו.

כתב האישום הוגש ביום 11.8.23, והתיק נדחה מעת לעת לבקשת ההגנה. ביום 18.12.24 נגזר דינו של המבקש לאחר שהצדדים גיבשו הסדר טיעון שאומץ על ידי בית המשפט. פסק הדין פורסם לכולי עלמא לפני למעלה משלושה חודשים ובשום שלב במהלך ההליך המשפטי לא נתבקש בית המשפט לאסור פרסום פרטיו של המבקש. מכל האמור, לא מצאתי כי קיימת עילה המצדיקה היעתרות לבקשת איסור הפרסום בשלב זה ואין בפרסום משום פגיעה בלתי סבירה או חמורה בפרטיות המבקש.

מכל האמור, הבקשה לצו איסור פרסום נדחית.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשפ"ה, 20 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.