4. מגרסת הנאשם שלא נסתרה עולה כי האזור בו בוצעה האכיפה מהווה מקום חנייה לאוטובוסים של חברת "דן" ו"מטרופולין". בדוח השוטרת אין התייחסות למצב כלי הרכב בטווח שממקום עמידתה ועד למקום בו בוצעה לטענתה העבירה נשוא הדוח. מדובר, על פי גרסת הנאשם שלא נסתרה, במרחק של 200-300 מ'. השוטרת לא שללה במפורש קיומו של אוטובוס בטווח שדה הראייה שלה אלא ציינה בעדותה כי "בדוח לא רשום" דבר קיומו של אוטובוס כזה. השוטרת גם לא התייחסה בדוח לאפשרות כי כלי הרכב המצויים בחניון יגרמו להפרעה זו או אחרת בשדה הראיה שלה אל עבר המקום בו בוצעה לכאורה העבירה. השוטרת התבקשה להתייחס לתמונות החניון שהציג הנאשם ואמרה: "אני מכירה את החניון שאתה מציג בתמונות. חונות בו מכוניות. ש. החניון של שוק הכרמל בד"כ מלא. נכון? ת. נו." ( ע' 4 ש' 2-6). הנה כי כן, השוטרת ציינה בדוח באופן לקוני כי הבחינה בביצוע העבירה אך היא איננה מסבירה ומפרטת כיצד עלה בידה לעשות כן בשים לב למרחק הרב יחסית בינה לבין תמרור 302 ובשים לב לטענת הנאשם - שלא נסתרה - בדבר קיום כלי רכב בחניון ואוטובוסים בטווח שבין מקום עמידתה למקום ביצוע העבירה, לטענתה. היעדר פירוט זה איננו היעדר הפירוט היחיד: השוטרת ציינה אמנם כי שמרה על קשר עין רצוף עם רכב הנאשם אולם לא ציינה בדוח היכן בדיוק נעצר הנאשם ונרשם לו דוח.

5. נוכח מכלול הנסיבות האמורות, לא ניתן הסבר סביר מדוע יש להעדיף ברמת ההוכחה הנדרשת בפלילים, את גרסת השוטרת על פני גרסת הנאשם בנוגע לביצוע העבירה. אכן, ככלל נהנית עדות השוטר מהנחה כי היא אובייקטיבית ומקצועית אולם במקרה שלפני, נוכח היעדר פירוט והתייחסות כאמור לעיל בדוח ומאידך, גרסתו של הנאשם שלא נסתרה, לא מצאתי לקבוע כי גרסת המאשימה הוכחה במקרה זה במידת ההוכחה הנדרשת בפלילים. התוצאה היא כי אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה היום, 22.12.15, במעמד הצדדים