החלטה (בבקשה לביטול הוצאות)

סעיף 14(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 קובע כי "לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת".

בהתאם, עורך דין אשר מקבל לטיפולו תיק הקבוע למועד ולשעה בו קבוע עניין אחד בו הוא מטפל צריך להימנע מלקחת על עצמו את הטיפול בעניין אחר, או לדאוג להסדרת הדיונים החופפים מבעוד מועד, אם בהגשת בקשה מתאימה, העברה לעו"ד אחר, או כל דרך אחרת. לעניין זה, אין משמעות אם הגורם לתקלה היה עורך הדין או גורם מזכירותי כזה או אחר במשרדו, ומפאת החובה המונחת על עורך הדין עליו גם לוודא את עבודת משרדו.

עיינתי היטב בבקשתו של הסניגור ונימוקיו, ובנסיבות המתוארות לא מצאתי שום הצדק לאי התייצבותו ואף לא מצאתי הצדק להגשת הבקשה במועדה, כאשר ניתנה לסנגור הזדמנות להגיש נימוקיו לאי הטלת הוצאות, והוא בחר שלא לעשות זאת, אלא המתין להגיש בקשה רק לאחר שניתנה ההחלטה להטלת ההוצאות.

לפיכך היה מקום לדחות את הבקשה. לפנים משורת הדין, נוכח התנצלותו של הסנגור והתחייבותו להתייצב למועד הבא שנקבע, אני מוצא להפחית מסכום ההוצאות שהוטל, וזה יעמוד על סך של 500 ₪, אשר ישולם עד לתאריך 15.6.25.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשפ"ה, 21 מאי 2025, בהעדר הצדדים.