החלטה

בפני בקשה לניכוי תקופת פסילה מנהלית שריצה הנאשם מתוך הפסילה שהוטלה עליו בתיק זה.

המאשימה מתנגדת לבקשה ובפיה שתי טענות, האחת, כי הפסילה שהוטלה בסופו של יום נמוכה מפסילת המינימום וכי בחירתו של הנאשם שלא להתייצב למשפטו מונעת ניכוי זה.

לא ברורה לי התנגדות המאשימה. זכותו של נאשם בתיקי תעבורה שלא להתייצב למשפטו קבועה בסדרי הדין. נאשם אשר בוחר שלא להתייצב למשפטו רואים אותו כמודה בעובדות כתב האישום וכמי שמוותר על זכותו לטעון לעונש.

לטעמי, מי שבוחר שלא להטריח את בית המשפט בנוכחותו, אין להענישו בצורה חמורה יותר. נהפוך הוא כמי שאיננו מטריח את בית המשפט וכמי שמודה בהזדמנות הראשונה, זכאי נאשם שכזה דווקא להקלה בעונשו.

עונש המינימום הקבוע לעבירה הוא שלושה חודשים וההקלה שמצאתי להטיל עליו בסופו של יום הייתה של יום אחד בלבד.

המאשימה בחרה שלא לערער על פסק הדין שניתן ביום 8.1.25 והפך לחלוט.

כדבר שבשגרה, נוהגים בתי המשפט להפחית מתוך הפסילה המוטלת פסילה מנהלית שריצה הנאשם בגין אותו תיק, פרט למקרים חריגים, שאין זה אחד מהם.