החלטה

1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

2. לאחר עיון בטענות הסנגור לא מצאתי כי קיימת הצדקה לביטול פסק הדין.

3. מדובר בבקשת דחייה נוספת, לאחר שבמהלך ההליך נעתר בית המשפט לשתי בקשות דחיה קודמות מטעם הסנגור.

4. חרף זאת, לא הוצגה כל סיבה חריגה או בלתי צפויה המונעת הערכות ראויה ומתאימה מבעוד מועד.

5. הטענה כי הסנגור "נקלע למצב בלתי הפיך" בעקבות ביטול עו"ד מחליף ברגע האחרון אינה מקימה הצדקה לאי התייצבות, בוודאי מקום בו כבר ניתנו דחיות קודמות.

6. אף אם הוגשה בקשת דחיה בסמיכות לדיון, אין לו לסנגור זכות קנויה כי זו תידון בבוקר הדיון, או כי תתקבל ואין הוא יכול לעשות דין לעצמו.

7. בית המשפט אינו שוקל בשיקוליו את הקשיים של הסנגור ואיננו מודע להם מניסיונו, כנטען בבקשה.

8. אם הסנגור איננו יכול לייצג את לקוחותיו, אל לו לקחת על עצמו את ייצוגם.

9. לא הוצגה כל פגיעה בזכותו הדיונית של הנאשם אלא לכל היותר מחדל של בא כוחו בניהול יומנו.

10. משכך, ובהעדר טעם מיוחד המצדיק התערבות או עיכוב ביצוע פסק הדין, אין בבקשה נימוק המצדיק קבלתה.

11. הבקשה לא מגלה סיכויי הגנה כלשהם.

12. טענת הסנגור לפיה היה על בית המשפט לדחות הדיון עד לקבלת הסברים אין לה אחיזה בחוק או בפסיקה. נהפוך הוא, סעיף 130 לחסד"פ, קובע כי ניתן לדון נאשם שלא התייצב להמשך משפטו.

13. הבקשה נדחית.